החל מהמאה ה-17 בעקבות הדפוסים הגדולים באמסטרדם ובוונציה, נפוצו בשערי הספרים 'שומרי הסף' - שתי הדמויות הניצבות משני צדי השער, ובדרך כלל מייצגות את "משה ואהרן".
משה מזוהה על פי רוב עם לוחות הברית שאוחז בידו ועם "קרני ההוד", ואהרן עם בגדי הכהונה. בכל מקום קיבלו הדמויות ניואנסים אחרים, אך מקובל שתמיד מדובר במשה ואהרן.
למרות הרושם שנוצר, לא תמיד יוחדו הדמויות ל'משה ואהרן' דווקא, וזאת כבר מראשית תופעת 'שומרי הסף' בשערי הספרים. להלן מספר דוגמאות שאספתי.
נתחיל בשער המפורסם שמעטר את "הגדת אמשטרדם" משנת תנ"ה 1695, ובו משה ואהרן. אין זו הפעם הראשונה בה הופיעו השניים, אך זהו שער קלאסי להדגמה:
והנה שער אחר מאמסטרדם (שימש בספר 'שני לוחות הברית' מהדורות תנ"ח 1698 וממנו נלקח לשערי ספרים אחרים):
כאן נוספו למשה ואהרן, שתי דמויות נוספות.
האיור כאן מבוסס על המשנה במסכת אבות: "שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן". כאן מסמלות ארבע הדמויות את ארבעת הכתרים: משה רבינו - כתר תורה, אהרן - כתר כהונה, דוד המלך - כתר מלכות, ודמות האשה שמצד ימין מסמלת (משום מה) את "כתר שם טוב".
שימו לב שכתרו של משה אינו מונח אל ראשו, וזאת לדעתי מסיבה טכנית: המאייר לא רצה לוותר על המאפיין המוכר של משה רבינו - קרני ההוד, ולכן שם את הכתר על כתפו.
(אגב, מוטיב שלשת/ארבעת הכתרים מוכר מבית דפוסו של בראגדין בוונציה, ומשם אף הועתק למקומות אחרים, ואין כאן המקום להאריך).
והנה קדם-שער של תלמוד בבלי, מהדורת פרנקפורט דאודר, תנ"ז (1697), בו מצטרפים אל משה ואהרן, דוד ושלמה:
בשערים הבאים אוירו שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב:
בשער הבא מצטרף שמואל הנביא למשה ומחליף את אהרן:
והנה שערים עם דמויות שמואל הנביא, דוד המלך וגולית הפלישתי:
בדפוס בראגדין בונציה הופיע אותו שער (כמעט) בספרים שונים, ובכל פעם קבלו הדמויות שם אחר:
לעתים הותאמו הדמויות בשער לשם המחבר/המדפיס.
הנה שתי דוגמאות שהבאתי כבר בעבר:
בספר הבא הוחלפה דמותו של משה ב"אהרן" נוסף, וזאת בכדי לרמוז לשמו של המחבר (אהרן) ולעובדת היותו כהן (כך גם שאר המוטיבים בשער).
ה"אהרן" השני אוחז בידיו מטה פורח, וגם זאת כרמז לשם הספר.
ובשער הבא עומד שמואל הנביא לצד אהרן, וזאת כדי לרמוז על שם המחבר ושם אביו: אהרן בן שמואל.
ומי הן הדמויות בשער הבא? אולי שמעון ולוי?
נסיים עם שער מרשים (וקצת צורם לעין היהודית), של הספר 'חק לישראל' שחיבר והדפיס בעילום שם, רבי ישראל לנדא מפראג - בנו של ה"נודע ביהודה":
משה מזוהה על פי רוב עם לוחות הברית שאוחז בידו ועם "קרני ההוד", ואהרן עם בגדי הכהונה. בכל מקום קיבלו הדמויות ניואנסים אחרים, אך מקובל שתמיד מדובר במשה ואהרן.
למרות הרושם שנוצר, לא תמיד יוחדו הדמויות ל'משה ואהרן' דווקא, וזאת כבר מראשית תופעת 'שומרי הסף' בשערי הספרים. להלן מספר דוגמאות שאספתי.
נתחיל בשער המפורסם שמעטר את "הגדת אמשטרדם" משנת תנ"ה 1695, ובו משה ואהרן. אין זו הפעם הראשונה בה הופיעו השניים, אך זהו שער קלאסי להדגמה:
האיור כאן מבוסס על המשנה במסכת אבות: "שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן". כאן מסמלות ארבע הדמויות את ארבעת הכתרים: משה רבינו - כתר תורה, אהרן - כתר כהונה, דוד המלך - כתר מלכות, ודמות האשה שמצד ימין מסמלת (משום מה) את "כתר שם טוב".
שימו לב שכתרו של משה אינו מונח אל ראשו, וזאת לדעתי מסיבה טכנית: המאייר לא רצה לוותר על המאפיין המוכר של משה רבינו - קרני ההוד, ולכן שם את הכתר על כתפו.
(אגב, מוטיב שלשת/ארבעת הכתרים מוכר מבית דפוסו של בראגדין בוונציה, ומשם אף הועתק למקומות אחרים, ואין כאן המקום להאריך).
והנה קדם-שער של תלמוד בבלי, מהדורת פרנקפורט דאודר, תנ"ז (1697), בו מצטרפים אל משה ואהרן, דוד ושלמה:
בשערים הבאים אוירו שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב:
 |
| מצד ימין - אברהם, מצד שמאל - יצחק, למעלה - יעקב |
בשער הבא מצטרף שמואל הנביא למשה ומחליף את אהרן:
והנה שערים עם דמויות שמואל הנביא, דוד המלך וגולית הפלישתי:
 |
| צמח דוד - הנאו תנ"ח כיאה לשם הספר, כל הציורים בשער קשורים לחיי דוד המלך ובניו בימין השער: שמואל מושח את דוד, לשמאל השער: דמות דוד בראש השער: משפט שלמה, ובתחתיתו: שערו של אבשלום נאחז בסבך העץ |
 |
| ספר החינוך - אמשטרדם תפ"א דוד וגולית משני צדי השער בחלק העליון: לאחר הנצחון על גולית וכריתת ראשו למטה: דוד מנגן לפני שאול |
 |
| צמח דוד החדש - פרנקפורט דמיין תנ"ב |
בדפוס בראגדין בונציה הופיע אותו שער (כמעט) בספרים שונים, ובכל פעם קבלו הדמויות שם אחר:
 |
| משה ואהרן (אסף המזכיר - ונציה תל"ה) |
 |
| דוד ושלמה (שלשה שריגים - ונציה תס"א) |
 |
| ירמיה ושלמה (זהר חדש - ונציה תנ"ג) |
הנה שתי דוגמאות שהבאתי כבר בעבר:
בספר הבא הוחלפה דמותו של משה ב"אהרן" נוסף, וזאת בכדי לרמוז לשמו של המחבר (אהרן) ולעובדת היותו כהן (כך גם שאר המוטיבים בשער).
ה"אהרן" השני אוחז בידיו מטה פורח, וגם זאת כרמז לשם הספר.
 |
| פרח מטה אהרן - אמשטרדם תס"ג |
 |
| בית אהרן - פרנקפורט דאודר ת"נ-תנ"א |
 |
| נחלת שבעה - אמשטרדם תכ"ז על שבט לוי נאמר הפסוק "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו..." 'מעשה שכם' נעשה על ידי שמעון ולוי |
 |
| חק לישראל - פראג תקנ"ח שימו לב לשם המחבר בשער: י-ל ה-י ל-א = ישראל הלוי לנדא למרגלות דוד מונח ראשו של גולית מיהו הילד שבצד שמאל? ומה פשר הינשוף? |
ינשוף הוא סמל החכמה והמדע (ראה למשל בויקי). לכן הוא מוצמד לחכם מכל אדם.
השבמחקהילד, יתכן שבא להדגיש את העובדה ששלמה מלך בגיל צעיר מאד. כביכול שלמה מצויר פעמיים, בגיל תחילת מלכותו ובגיל מבוגר.