ספר 'אורח חיים בדרכי המוסר' מאת רבי רפאל נורצי, רב במנטובה (איטליה), נדפס יחד עם ספריו 'מרפא לנפש' ו'סאה סולת' בונציה, בשנת של"ט (1579), כשנה לפני פטירת המחבר.
ב
טופס הספר שנסרק ב'אוצר החכמה' מצאתי רישום בעלים מעניין, בעמוד האחרון:
הסריקה אינה ברורה, אבל זה הפענוח שלי:
מאחר שאין העולם
בשעת הנאמן
שֶׁאֲרָיוֹת
בכל זמן ג"כ אינן במזומן
הקל יחטוף אליו זה הספר ויטמן
מחמ"ז [=מחמת זה] שַׁתִּי
האותות כאן לסימן
[נאם הק'?] משה פינחס בלא"א מוהר"ר אליקום מכונה געטשליק
זצ"ל
שימו לב שהחותם רמז את שמו הראשון (משה) שלוש פעמים בראשי-תיבות: בשורה הראשונה, באותיות הראשונות של שורות 1-3, ובשורה הרביעית.
'אריה' היה שם של מטבע בזמנים עברו. כוונת החותם היא שמאחר ו'אריות' אינן מצויות ומזומנות כל כך (בשביל לקנות ספר חדש), ומאחר ו"הקל" [אנשים קלים, לא הגונים] יכול לחטוף את הספר ולהטמינו, לכן "שַׁתִּי (=שמתי) האותות כאן לסימן" (ע"פ הפסוק בשמות י, א: לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי
אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ).
הצורה שבה כתב החותם את שירו היתה בטכניקה גרפית פשוטה, שהיתה נפוצה פעם מאד: כאשר כל השורות מסתיימות בחרוז זהה, כותבים את אותיות החרוז רק פעם אחת בסוף השורות, ומושכים קוים מכל שורה אל אותיות אלו. כך זה נעשה במקרה הזה:
 |
| מתוך: שני לוחות הברית השלם, הוצאת מכון יד רמ"ה, חיפה תשנ"ז, חלק ראשון עמ' יח |
החתימה עשויה מפסוקים בספר תהלים, המרכיבים בראשי-תיבות את השם: 'ישעיהו'.
כאמור, טכניקה זו היתה נפוצה מאד ומופיעה פעמים רבות בדפוס ובכתבי-יד. אביא כאן כמה דוגמאות:
נמשיך לרגע עם השל"ה. במהדורה
הראשונה ו
השניה של החיבור 'שני לוחות הברית' (אמשטרדם ת"ח, תנ"ח), מופיעים בראש הספר "דברי שיר מהגאון המחבר ושמו ואופן חתימתו נעוץ בתחילתו וסופו":
כך גם בספר '
אור חדש' מאת ר' חיים בוכנר, שנדפס באמשטרדם תל"א (1671) -
כאן.
בספר '
ברכת ה' - סמיכת חכמים' לרבי נפתלי כ"ץ, פרנקפורט תס"ד:
בסוף הספר '
עץ יוסף', קרלסרוה תקכ"ג (1763), מאת רבי יוסף דרמשטט, נדפס שיר שכתב לכבודו אביו:
ובפתיחת הספר 'נחלת שמעוני', ונדסבק תפ"ח (1728), מאת רבי שמעון פייזר מליסא (לא נמצא בכל הטפסים, הצילום מטופס 'אוצר החכמה'):
נסיים בדוגמה מ
כתב-יד הספריה העירונית בפרנקפורט דמיין (מספרו: HEBR. OCT 268)
.
מדובר בקונטרס "שיר ידידות" שנכתב לכבוד חתונת "החתן הר"ר דוד פרענקיל... ביום חתונתו" בברלין, בשנת תקמ"ז (1787), בעמוד שאחרי השער:
