ל"קדם בית מכירות" הגיעו
בזמן האחרון מספר כתבי יד של מחזורי תפילות ופיוטים, שנכתבו בעיר קוני (קוּנֵאוֹ
Cuneo), אשר במחוז פיימונטה בצפון-מערב איטליה,
במאה ה-19 בערך. בכמה מכתבי היד מצאתי נוסח מעניין ולא מוכר של סדר אכילת הסימנים
בליל ראש השנה.
לא נאריך כאן במקורותיו של המנהג, רק
נציין כי בין סוגי הירקות והפירות הנאכלים בליל ראש השנה לסימן טוב, חלקם משותפים
לכל הקהילות (כגון תמר, דבש), ומהם שהיו ייחודים למקום מסוים.
כך לדוגמא כותב הטור (הלכות ראש
השנה, סימן תקפג): "ומה רבו המנהגים, כל מקום ומקום לפי מנהגו. באשכנז,
רגילין לאכול בתחילת הסעודה תפוח מתוק בדבש, לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה, ובפרובינצא
(=פרובנס) נוהגין להביא על השולחן כל מיני חידוש, ואוכלין ראש כבש והריאה. ראש כבש
- לומר נהיה לראש ולא לזנב, והריאה - לפי שהיא קלה...".
בעניין מנהג אכילת הריאה נאמרו טעמים
רבים: לדוגמא, לפי ה"כל בו" היא נאכלת "משום שמאירה את
העינים", ואילו רבי חיים פאלאג'י כותב (בספרו 'מועד לכל חי'): "ואני
נהוג לאכול ריאה אחר כל היהי רצון, ואני אומר ראה נא בעוניינו...". במשנה
ברורה (סימן תקפג, ס"ק א) כתב על דברי השולחן ערוך: "וכשיאכל רוביא יאמר
'יהי רצון שירבו זכיותנו'..." - "והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון
רבייה יאכל, כל מדינה ומדינה כלשונה".
שנה טובה, נעימה ומתוקה, לכל קוראי הבלוג הנאמנים. אלי
