שלום חברים,
הימים ימי צרה ומצוקה לישראל. הלב מהסס ומגמגם, האם נכון להסיח את הדעת מן האבלות והצער, מן הדאגה והתפילה לשלומם של אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה? כל יום מביא איתו עוד דמעות על ההרוגים וכאב ודאגה על החטופים.
מאידך, קול אחר נשמע: כדי שיהיה לנו כח להתקומם ולקומם ולבנות ולנטוע את ההריסות, עלינו להרים את רוחנו ולפעול למען החזרת מרקם החיים השפוי, עד כמה שביכולתנו.
מתוך המחשבה האחרונה, ובלי לשכוח את כובדם של ימי בין המצרים האלה (ועל כך ההתנצלות) - חשבתי להתחיל לשלוח סדרה חדשה של כתב-העת המקוון נוטריקון, אחרי הפסקה של כמה שנים טובות, בשל עיסוקים (חלקם ברוכים וחשובים) אחרים.
למען האמת, הצטברו אצלי כמה מאמרים מעניינים שתכננתי להתחיל איתם, אבל חשבתי שיהיה ראוי שהגיליון הראשון יהיה קשור איכשהו למצב, ולכן כתבתי אותו במיוחד לצורך ההתחלה.
את הגיליון ניתן להוריד כאן.
תודתי העמוקה שלוחה לחברי היקר ארי יארמיש, אמן העיצוב, שנתן לבושים כל־כך מופלאים למילים שלי.
בשורות טובות ישועות ונחמות לכולנו,
אלי
