שתי "חתימות"

להלן שתי "חתימות", האחת מזרחית והאחת אשכנזית, שלמעשה אינן חתימות ממש, אלא רישומים שהותירו הבעלים בספריהם, בצורות המזכירות חתימות.

הנה ה"חתימה" הספרדית:

"והחכמה מאין ימצא,

רפרם מרפרם מרפרוניו[?]

סולני בטיטון בטיטון

טבטיטון"

אין לי מושג מה משמעות הדבר. עושה רושם שזה סוג של לחש.

והנה ה"חתימה" האשכנזית:

[אולי תרצו לנסות את כוחכם בפענוח, לפני שאתם ממשיכים לקרוא...]

כאמור, לא מדובר בחתימה, אלא בצמד המילים: 

"פיטום הקטורת". 

מצוי מאד שהסופרים היו עושים "נסיון קולמוס" עם נוסח "פיטום הקטורת הצרי והחלבנה...". אינני יודע מדוע דווקא נפוץ נוסח זה בנסיונות קולמוס. פעם שמעתי, ואינני יודע מה מקורו, שהיו שסברו שכתיבת "פיטום הקטורת" בספר הוא סגולה לשמירה מתולעי העש.

[על נסיונות קולמוס נוספים - כתבתי כאן].

ש"ס זולצבאך וגלגוליו במהפכת "אביב העמים"

ל'קדם - בית מכירות' הגיע לאחרונה סט תלמוד בבלי, מהדורת זולצבאך תקט"ו-תקכ"ג (1755-1763). מדובר ב-14 כרכים גדולים ומרשימים, עם כריכות עתיקות, עשויות לוחות עץ המחופים בעור.

כל הכרכים הגיעו ממקור אחד, ועל כן, בכל הכרכים חוזרים על עצמם בווריאציות שונות, רישומי בעלות וחתימות מאותם בני משפחה. לפי החתימות מתברר כי כרכי הש"ס היו שייכים תחילה ל"שני אחים הר"ר איצק ו... הק' פייפר [חיים ישראל] שיפף", ושל בני משפחה נוספים: "הקטן משה שיפף", ו"האלוף והקצין מופלג כש"ת כ"ה ליב שיף". הכרכים התגלגלו לנינו של ר' ליב שיף, רבי משה העכהיימר, שהותיר את רישומיו בכל הכרכים. מתברר שר' משה הנ"ל היה מתמיד גדול, שכן בכל אחד משערי המסכתות, נמצאים רישומים בכתב-ידו, בהם תיעד את התחלת הלימוד באותה מסכת וסיומה.
רישומים מן הסוג הזה נפוצים בספרי קודש. הנה דוגמה אחת מתוך רישומיו של ר' משה, על השער של מסכת סנהדרין:

 

"סיימתי היום יום וי"ו י"ט שבט תרל"א מסכת ע"א [עבודה אלילים] והתחלתי היום ללמוד מסכת סנהדרין, ה' יזכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל מצותיך, הק' משה העכהיימער". 

"סיימתי היום כ"ד תמוז תרל"ח מסכת ע"א והתחלתי ללמוד מסכת סנהדרין, הק' משה העכהיימר". 

"סיימתי מסכת ע"א היום כ"א אב תרמ"ה והתחלתי ללמוד סנהדרין, הק' משה העכהיימר".

רישומים כאלה מופיעים כאמור, בשערי כל המסכתות, ומתעדים את שקידתו של אותו ר' משה. 

בדף הכריכה הקדמי של מסכת סנהדרין, מופיעים רישומי בעלות מבני המשפחה, שמצטרפים לאוסף טכניקות רישומי הבעלות, שהבאתי כאן מדי פעם.

בראש העמוד, רישום בעלות ב"כתב מראה":

"זה הספר שייך לשני אחים הק' כ"ה פייפר ולהק' כ"ה איצק שיפ".

מתחתיו רישום בכתב רגיל:

"זה הגמרא שייך לשני אחים הק' כ"ה איצק ולאחיו הק' פייפר שי'[ף] באונדערשיפף". 

לאחר מכן רישום דומה בלועזית, אף הוא ב"כתב מראה".

ואז רישום מליצי, המתחיל בוואריציה של רישום נפוץ שגרסאות שלו הבאתי בעבר, ומסתיים בחידה על שם הכותב:

"דבר תורה מעות קונות, והלוקח יאמר משיכה קונה, על כן אני חתמתי שמי, כי תחילת שמי הוא אמצא [אמצע]  שמי, ואמצא [אמצע] שמי הוא תחלת שמי, וסוף שמי מתחלק לשני חלוקים [!] ונמצא שמי נכת(ו)ב".

החידה רומזת לשם 'משה', והיא חידה מפורסמת ונפוצה ברישומי בעלות (אצל בעלים בשם זה), אופן הפתרון הוא כזה:

    תחילת שמי = דהיינו תחילת המילה 'שמי' - כלומר האות ש' - היא אמצע שמי (משה).

    ואמצע שמי = אמצע המילה 'שמי' - כלומר האות מ' - היא תחילת שמי (משה).

    וסוף שמי = סוף המילה 'שמי' - כלומר האות י', שערכה הגימטרי 10 - מתחלק לשני חלקים, דהיינו 5 = ה'

והוא סוף שמי (משה). 

(חידה דומה על השם 'ישראל', הבאתי כאן; וראה חידות כאלה על השמות 'אברהם' 'יצחק' ו'יעקב', בספר 'ילקוט שירי תימן', מאת יהודה רצהבי, ירושלים תשכ"ט, עמ' 178; ובעמ' 179 שם, שתי חידות על השם 'משה', האחת במתכונת דומה לחידה שלפנינו).

בתחתית העמוד רישומים משנת תק"פ (1820) מאת ר' משה העכהיימר על התחלת הלימוד במסכת מכות.

אך המעניין ביותר הוא הרישום הארוך שמופיע בכרך מסכת שבת, בעמוד הכריכה הקדמית.
רישום זה כולו בכתב-ידו של ר' משה, והוא נכתב כשהיה בן שמונים ושלוש וישב בעיר מערגענטהיים (Bad-Mergentheim). בתחילת דבריו הוא מספר את שאירע לכרכי הש"ס במרץ 1848 - בתקופת "אביב העמים" - כשאספסוף של מורדים התנפל על בתי היהודים וערך פוגרום. רכושם של היהודים נבזז והספרים הושלכו החוצה. ר' משה מצא את כרכי הש"ס מתגוללים ברחוב ואסף אותם בחזרה אליו [ואכן, ניתן לראות את עקבות הבוץ והלכלוך, בעיקר בכרך מסכת שבת - ראו בתמונות הבאות].
בהמשך הרשימה כותב ר' משה פרטים מעניינים על תולדות משפחתו ועל היהודים בגרמניה (בכפרי דרום גרמניה, מחוז באדן והאזור; חלק מהשמות טרם זיהיתי - אשמח לעזרתכם).

לזכרון אני הק' משה בן כהר"ר חיים ישראל הייתי דר בכפר אונטערשיפף [Unterschüpf] והיה דרין בתוכה הקהל של עשר בעלי בתים וגם חזן ושוחט בית הכנסת ומקוה היה שם, ובא העת שהיה המון עמים מורדים במלכות ולא היה דין ומשפט ודת... Marz 1848... באים המון עמים ערלים מן שוויגערן באקסבערג [Schweigern, Boxberg] ועלכיגאן זאקסענפלור אברשיפף לעגעריטען בלילה, ורוצין להשמיד ולהרג [!] כל היהדים [!] בעשיפף, ויבזו כל המטלטלים, והיין בתוך החבייתן [!] שב[מ]רתפין ישפכו כמים לחוץ, ומה שלא גנבו ישברום והושלך החוצה, וגם הגמר'[א] הזאת עם כל הש"ס עם ספרים אחרים מצאתי ב' יום אחריו ברחוב, וה' הצילנו עם כל הקהל מידם. 

משפחה שלי העכהיימער באים לדור כאן מערגענטהיים [Bad-Mergentheim], הק'[טן] משה עם אחי שמעון עם דודי איצק וחותנו אהרן דרייפוס, משפחה אפפענהיימער נסעו מק"ק מאנהיים... ושני ב"ב [בעלי בתים] זקנים ועניים דרים היו לבד בשיפף ונקבו בשם דוד האאס ואברהם רויך והולכים בשבת וי"ט [וימים טובים] לקענגיסהאפן [Lauda-Königshofen] לבית הכנסת. הק' משה העכהיימר בן לא"א כהר"ר חיים ישראל פייפר.

הט"ס ועץ חיים שיש כאן בקהל אני ואחי שמעון אשר ירשנו [?] מן אבי פייפר ז"ל, שהוא ירשה מן אביו הקצין כהר"ר משה שהוא יורש מן אביו הקצין כ"ה ליב כולן [?] מאונטערשיפף. הוא יורש מן אביו הקצין כהר"ר פייפר מקארבאך [Karbach], ושמו חוקק [חקוק] על הטס. ואני ואחי שמעון ז"ל נותנים במתנה להקהל מערגענטהיים. הק' משה בן כהר"ר ישראל המכונה פייפר ז"ל. בשנת שמונים ושלוש שנים לחיי'. 

שער מסכת שבת (שימו לב לכתמי הבוץ והלכלוך)

[הוספה: יתכן ששמעון העכהיימר, הנזכר כאחיו של ר' משה, הוא מחבר הספר 'תורת חינך לנערים' שנדפס בפירט (פיורדא) בשנת תקפ"א (1821), אשר היה ממשכילי ברלין (ונפטר בפיורדא בשנת תקפ"ח 1828). תודה ליעקב מאיר].

קניות לשבת - איור מודפס מוורשה, 1830

באתר הספריה הלאומית הפולנית, מצאתי איור ליטוגרפי של יהודים העורכים קניות (או ליתר דיוק: קונים עופות) לכבוד שבת.
כפי שנכתב בשוליים, המאייר הוא: A. Goldenberg, והוא נדפס בדפוסו של Georg Schafner בוורשה, בשנת 1830.
הכיתוב למטה: Kupno na szabas (דהיינו, כנראה: קניות לשבת).

רישום בעלות שירי, על ספר 'כתב יושר' - ורשה 1859

ר' אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם בתל-אביב (וכותב הבלוג "עם הספר"), שלח לי בטובו את הצילום הבא: רישום בעלות מעניין, שנכתב בכריכת ספר "כתב יושר", ורשה 1859:

לֹא לִמְכַחֵשׁ, גַּנָּב וּבַעַר

יוֹעִיל שְׁמִי אִם אֶכְתְּבֵהוּ בַּשַּׁעַר,

הֲלֹא יִגְדַּע מִנְעֲלֵי בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת

וּמַה, לִקְרוֹעַ הֶעָלֶה לֹא יֵדַע עַוָּל בּוֹשֶׁת?

רַק לְאִישׁ אֱמוּנִים אֲשֶׁר יִרְאַת ד' עָלָיו

אוֹלַי יִמְצְאוֹ וְלֹא יָדַע שֵׁם בְּעָלָיו,

לְמַעֲנוֹ וּלְמַעֲנִי אֶרְשׁוֹם שְׁמִי לְמַזְכֶּרֶת

לְמַעַן יֵדַע לְמִי הָשֵׁב הַמַּחְבֶּרֶת.

מכחש = עפ"י ויקרא ה, כא-כב ("...וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן, אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד, אוֹ בְגָזֵל, אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ, אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֵשׁ בָּהּ"). מנעלי ברזל ונחושת = עפ"י דברים לג, כה ("בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, מִנְעָלֶךָ"); והכוונה שהגנב "יכול להתמודד" אפילו עם מנעולים מברזל ונחושת. לא ידע עַוָּל בושת = עפ"י צפניה ג, ה ("וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת") [תודה לפרופ' שלומית אליצור]. לקרוע העלה = לקרוע את הדף שעליו החתימה.