הנה סיפור שלמיטב ידיעתי לא מופיע במקור אחר:
מדובר ברשימה ביוגרפית, מאת מ. גולדברג, על תולדות חייו של רבי נתן צבי פינקל, הידוע בכינויו "הסבא מסלבודקה" (תודה לאלי גינואר שהפנה אותי אליה). הרשימה התפרסמה בכתב העת 'הֵדֵנוּ', שיצא על ידי הסתדרות תלמידי ישיבת ר' יצחק אלחנן בניו יורק (שנה שניה, גליון ב, כסליו תרפ"ז), ושם מסופר בין היתר כי בצעירותו היה רבי נתן צבי "משכיל", ואף החזיק ספריה גדולה של ספרי השכלה, אך בעקבות רבו "הסבא מקלם" נהפך לבו ובן לילה העלה באש את כל ספרייתו:
מדובר ברשימה ביוגרפית, מאת מ. גולדברג, על תולדות חייו של רבי נתן צבי פינקל, הידוע בכינויו "הסבא מסלבודקה" (תודה לאלי גינואר שהפנה אותי אליה). הרשימה התפרסמה בכתב העת 'הֵדֵנוּ', שיצא על ידי הסתדרות תלמידי ישיבת ר' יצחק אלחנן בניו יורק (שנה שניה, גליון ב, כסליו תרפ"ז), ושם מסופר בין היתר כי בצעירותו היה רבי נתן צבי "משכיל", ואף החזיק ספריה גדולה של ספרי השכלה, אך בעקבות רבו "הסבא מקלם" נהפך לבו ובן לילה העלה באש את כל ספרייתו:
האמנם? האם אכן היה ר' נתן צבי "משכיל" בצעירותו, ובזכותו של הסבא מקלם חזר למוטב?
כאמור, לא ידוע לי כעת על מקור נוסף לסיפור זה, אך אשמח לשמוע אם יש לו זכר במקום אחר.
כאמור, לא ידוע לי כעת על מקור נוסף לסיפור זה, אך אשמח לשמוע אם יש לו זכר במקום אחר.
 |
| הסבא מסלבודקה (תמונה באדיבות 'קדם - בית מכירות'). |
ואגב כך,
לפניי מונח כעת צרור דפים בכתב-יד, המכילים טיוטה של חיבור שכתב יהודי חסידי בשם "יוזפא בן שלמה שו"ב מהאלוואניסק רוסיא", בשנת 1901. החיבור נקרא "תִּקְוַת ציון", ומגמתו להוכיח כי הציונות איננה מתנגדת לרוח התורה והיהדות.
ב"התנצלות הכותב" מתייחס המחבר לשימוש בשמות הגנריים "משכיל" ו"ציוני" לכל אפיקורס:
לפניי מונח כעת צרור דפים בכתב-יד, המכילים טיוטה של חיבור שכתב יהודי חסידי בשם "יוזפא בן שלמה שו"ב מהאלוואניסק רוסיא", בשנת 1901. החיבור נקרא "תִּקְוַת ציון", ומגמתו להוכיח כי הציונות איננה מתנגדת לרוח התורה והיהדות.
ב"התנצלות הכותב" מתייחס המחבר לשימוש בשמות הגנריים "משכיל" ו"ציוני" לכל אפיקורס:
"והנה שם 'ציון' הוא עתה כשם 'משכיל' מלפנים, אשר כל איש ואיש שעשה איזה דבר נבָלה, ואפילו האיש הזה לא ידע קרוא ספר, היו מכנים אותו בשם 'משכיל', וכעת נתהפך ונתגלגל הדבר על שם 'ציון': אם אדם עושה דבר לא טוב, ויהיה מי שיהיה אפילו איש שהוא מתנגד כל ימיו לרעיון הקדוש הציוני, מכנים אותו בשם 'ציון'...".
