מאת ה' שאלתיו

[המשך לכאן]

להלן רישום בעלות בספר 'גור אריה' על התורה, מאת המהר"ל מפראג, שנדפס בפראג בשנת של"ח (1578) - מהדורה ראשונה, בעותק שנסרק ב'Google Books':

מאת השם ית'[ברך] שאלתיו נא'[ום] אהרן בר משה שליט"איש קצינשטיין 

 המליצה היא עפ"י הפסוק בשמואל א' (א, כ): "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מה' שְׁאִלְתִּיו".

שימו לב שהחותם השתמש באות א' האחרונה של המילה שליט"א [=שיחיה לאורך ימים טובים אמן] גם כאות א' ראשונה למילה "איש" (תופעה ידועה של שימוש אות לשני הצדדים).

תיעוד על רישום בעלות באותו נוסח, רק של איש אחר, מצאתי בספר 'תולדות משפחת גינצבורג', מאת דוד מגיד (סנט-פטרבורג 1899, עמ' 279).
הרישום נכתב על ספר "יד המלך", ונציה שמ"ו, וזה לשונו:

"מאת ה' שאלתיו נאם אליעזר בן האלוף כהר"ר שמואל שלי"ט איש אולמא פה ק"ק ורנקבורט (=פרנקפורט) קניתי טו"ב סיון שס"ה לפ"ק". 

[על ר' אליעזר אולמא הנ"ל ראו בספרו של מגיד, שם].

נסיון קולמוס

להלן דף שהוצא מ"גניזת כריכות" ועליו "נסיונות קולמוס". ביניהם, רישום בכתיבה ספרדית רהוטה, שנראה כמו חתימה, אך גם כאן מדובר ב"נסיון קולמוס":

הפענוח שלי:

אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה
מתקוששים ומתקוממים ומסתופפים בשמך[?]

השורה הראשונה היא מתוך פיוט של רבי אברהם אבן עזרא,
אך מקורה של השורה השניה אינו ידוע לי.

על 'נסיון קולמוס' כזה כבר כתבתי בעבר - ראו כאן.

איור מירושלים והתלבטות בעניין שם הספר

להלן איור יפה (דגל מדפיס?) מתוך ספר שנדפס בדפוס יצחק גאשצינני בירושלים, בשנת תרל"ג (1873):

את הספר חיבר המקובל רבי אהרן משה פירירה מירושלים.
מה שם הספר?
קצת קשה לדעת, המחבר לא עשה לנו עבודה קלה.

במפעל הביבליוגרפיה כתבו בשם הכותר "ודבר ה' מירושלים" (תופעה זו של ריבוי שמות לכותר, מופיעה גם בספרים אחרים שלו, ראו למשל כאן).

חותמות נאציות בהגדות של פסח

פסח מאחורינו ויום השואה לפנינו,
להלן קטע קצר שפרסמתי בגליון חג הפסח של המוסף 'קולמוס' (של עיתון 'משפחה'):

קליגרפיה מרוקאית

כהמשך למה שכתבתי פה ופה,
להלן כתיבה קליגרפית מתוך 'ספר הכוונות' לרבי חיים ויטאל, שנכתב בצפון-אפריקה במאה ה-18:

המילים המסולסלות הן: אלהי נשמה [שנתת בי וגו'...]