מנהגים שונים היו לבעלי ספרים בעת שהגיע לחלקם ספר שהיה שייך לפני-כן לאדם אחר.
יש שנהגו למחוק את חתימת הבעלים הקודמים (ולעתים לגרד או לקרוע את המקום שבו היתה החתימה) אך רבים אחרים הותירו את החתימה הקודמת על כנה, ורק הוסיפו לצדה את שמם.
במקרים רבים הוסיפו פרטים על אופן הגעת הספר לידם. נפוצים מאד הביטויים: "הגיע לחלקי", "נפל לי בירושה", ועוד.
מליצה נפוצה בהקשר הזה היא "עילאי עבר ותתאי גבר", שלקוחה מהלכות איסור והיתר (ראה פסחים עו, א), כשמשמעותה בעצם: החתימה הקודמת או הבעלים הקודמים - "עבר", והחתימה הנוכחית או הבעלים הנוכחי "גבר".
ברצוני להציג כאן שער של ספר, שהחליף מספר בעלים ברבות השנים, ועקבות המעברים בין בעליו השונים ניכרים בו היטב.
מדובר בספר 'נגיד ומצוה', של המקובל רבי יעקב צמח, מהדורת אמשטרדם תע"ב (1712).
העותק שייך כיום לספריה הלאומית ובעבר היה שייך לפרופ' גרשם שלום (סריקה באתר הספריה - כאן; סריקה של עותק זה מופיעה גם במאגר 'אוצר החכמה').
מן הרישומים בשער ובדף שאחריו עולה כי הספר היה שייך (לפני גרשם שלום והספריה הלאומית) לפחות לחמשה אנשים שונים.
בראש השער מתנוססת חתימה, שנמחקה בהעברת דיו, ותחתיה הוסיף הבעלים החדש: "אין זכרון לראשונים" (על פי קהלת א, יא).
למרות המחיקה, ניתן להבחין מבעד לדיו בשמו של החותם הראשון: "הק'[טן] אליעזר בכרך מטריבטש".
באמצע השוליים השמאליים של השער מופיעה חתימה נוספת, ואף עליה הועבר קו למחיקה:
"קניתי מהוני לכ"ק [=לכבוד קוני] דוד [--] בהר"ר משה זצ"ל מיינ[--]הים עש"ק [--] להקת[?] לפ"ק".
במרכז השער חתימה בעברית ובאותיות לטיניות של "הק' יוסף בן כ"ד רפאל לאנדויער".
מעניין במיוחד רישום הבעלות שבשולי דף השער למטה, שבו מליצה על פי המדרש בתחילת פרשת משפטים (פרשת השבוע הנוכחית), שהובא בדברי רש"י בראש הפרשה (שמות כא, א):
"כל מקום אלה פוסל את הראשונים / הספר שייך לי הק'[טן] מאיר בן החכם המופלג / כמהור"ר שמעון נר"ו מרענש[בורג?]".
כוונת החותם במליצתו ברורה: חתימתו הנוכחית "פוסלת את הראשונים".
כפי שניתן לראות, גם על רישום זה הועברו קוים למחיקה ע"י הבעלים שאחריו.
בדף שאחרי השער אנו מוצאים שני רישומי בעלות נוספים:
יש שנהגו למחוק את חתימת הבעלים הקודמים (ולעתים לגרד או לקרוע את המקום שבו היתה החתימה) אך רבים אחרים הותירו את החתימה הקודמת על כנה, ורק הוסיפו לצדה את שמם.
במקרים רבים הוסיפו פרטים על אופן הגעת הספר לידם. נפוצים מאד הביטויים: "הגיע לחלקי", "נפל לי בירושה", ועוד.
מליצה נפוצה בהקשר הזה היא "עילאי עבר ותתאי גבר", שלקוחה מהלכות איסור והיתר (ראה פסחים עו, א), כשמשמעותה בעצם: החתימה הקודמת או הבעלים הקודמים - "עבר", והחתימה הנוכחית או הבעלים הנוכחי "גבר".
ברצוני להציג כאן שער של ספר, שהחליף מספר בעלים ברבות השנים, ועקבות המעברים בין בעליו השונים ניכרים בו היטב.
מדובר בספר 'נגיד ומצוה', של המקובל רבי יעקב צמח, מהדורת אמשטרדם תע"ב (1712).
העותק שייך כיום לספריה הלאומית ובעבר היה שייך לפרופ' גרשם שלום (סריקה באתר הספריה - כאן; סריקה של עותק זה מופיעה גם במאגר 'אוצר החכמה').
מן הרישומים בשער ובדף שאחריו עולה כי הספר היה שייך (לפני גרשם שלום והספריה הלאומית) לפחות לחמשה אנשים שונים.
בראש השער מתנוססת חתימה, שנמחקה בהעברת דיו, ותחתיה הוסיף הבעלים החדש: "אין זכרון לראשונים" (על פי קהלת א, יא).
למרות המחיקה, ניתן להבחין מבעד לדיו בשמו של החותם הראשון: "הק'[טן] אליעזר בכרך מטריבטש".
באמצע השוליים השמאליים של השער מופיעה חתימה נוספת, ואף עליה הועבר קו למחיקה:
"קניתי מהוני לכ"ק [=לכבוד קוני] דוד [--] בהר"ר משה זצ"ל מיינ[--]הים עש"ק [--] להקת[?] לפ"ק".
במרכז השער חתימה בעברית ובאותיות לטיניות של "הק' יוסף בן כ"ד רפאל לאנדויער".
מעניין במיוחד רישום הבעלות שבשולי דף השער למטה, שבו מליצה על פי המדרש בתחילת פרשת משפטים (פרשת השבוע הנוכחית), שהובא בדברי רש"י בראש הפרשה (שמות כא, א):
"כל מקום אלה פוסל את הראשונים / הספר שייך לי הק'[טן] מאיר בן החכם המופלג / כמהור"ר שמעון נר"ו מרענש[בורג?]".
כוונת החותם במליצתו ברורה: חתימתו הנוכחית "פוסלת את הראשונים".
כפי שניתן לראות, גם על רישום זה הועברו קוים למחיקה ע"י הבעלים שאחריו.
בדף שאחרי השער אנו מוצאים שני רישומי בעלות נוספים:
הרישום הראשון: "זה הספר שייך להבח'[ור] יחיאל בהמנוח הר"ר [-------]
סג"ל משמ[--]בק[?]".
סמוך לרישום זה הוסיף אדם אחר: "קניתי מהבח'[ור] הנ"ל בעד א' זה'[וב?]".
