 |
| פתיחה למסכת עירובין - תלמוד בבלי ונציה רפ"ח |
מה דעתכם על ה"סטארט-אפ" התלמודי הבא: לצד כל משפט בדף הגמרא שיש עליו התייחסות של ה"תוספות" יופיע סימן מיוחד - ממוספר, שיפנה אותנו ישירות אל קטע התוספות המתאים בדף. נשמע כמו רעיון טוב, לא כך?!
ובכן, מתברר שהרעיון הזה עלה בבית דפוסו של דניאל בומברג, המדפיס הנוצרי הנודע מוונציה שהיה הראשון שהדפיס את התלמוד הבבלי בשלמותו.
כידוע, למהדורה הראשונה שהדפיס בומברג (בין השנים ר"פ-רפ"ג 1520-1523) נודעה חשיבות רבה. היא הפכה ל"מהדורת אם" לכל המהדורות שנדפסו אחריה, ובין היתר נקבעה אז "צורת הדף" של התלמוד, עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
מיד לאחר המהדורה הראשונה, חזר בומברג והדפיס מהדורה נוספת. במהדורה זו באו שינויים, תיקונים והוספות שונות. לפירוט על ההבדלים בין המהדורה הראשונה והשניה ראו חיבורו של החכם והחוקר ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, "מאמר על הדפסת התלמוד", שהוא מן המחקרים החשובים והיסודיים בנושא.
במסכת עירובין של המהדורה השניה, שנדפסה בשנת רפ"ח (1528) הופיע פתאום ה"סטארט-אפ" המדובר: סימונים מיוחדים בעמוד הגמרא, המפנים אל קטעי ה"תוספות" המתאימים.
הדבר נעשה באופן זה:
מעל המילה המתאימה בגמרא מופיע סימן של עיגול קטן. עיגול זה מפנה למספור - באותיות - שמופיע בצד נוסח הגמרא, ואותיות אלה מפנות אל ה"תוספות" - שאף הם מוספרו בהתאם.
סימונים אלו אינם מופיעים לכל אורך המסכת. אלא מתחילים מאמצע המסכת.
רבינוביץ שם לב לתופעה זו וכותב:
"במסכת עירובין מדף מט, א ואילך הדפיסו אותיות א"ב בגליון הגמרא על התיבות שמתחיל בהן דיבור תוספות...".
למעשה, תופעה זו מופיעה רק במסכת עירובין (וכאמור רק במחציתה). במסכתות האחרות שנדפסו אז היא כבר לא מופיעה, וכנראה שמשום מה זנחו את הרעיון הזה.
סריקה של מהדורה זו עם הסימונים המיוחדים, נמצאת כאן.
יש לציין, כי בניגוד לעותק שראה רבינוביץ, בעותק הסרוק הנ"ל נמצאים סימונים גם בדפים הקודמים לדף מט, אם כי באופן חלקי ולא רצוף. ההופעה הראשונה של סימונים אלה שם היא כבר בדף ח.
הנה כמה דוגמאות:
עותק של מסכת עירובין ממהדורה זו הגיע לאחרונה ל"קדם בית מכירות" ויוצג למכירה השבוע (ראו כאן). כשבדקתי אותו גיליתי שבעותק זה לא מופיעים כלל הסימונים המדוברים.
מתברר אם כן שבמקביל נדפסו עותקים ללא הסימונים הנ"ל. יתכן שתוך כדי ההדפסה כבר הוחלט לזנוח את הרעיון והמשיכו להדפיס עותקים אחרים בדרך הרגילה (שינויים אלה בהדפסה לא נרשמו ב"מפעל הביבליוגרפיה").
הנה דוגמאות מן העותק שנמצא ב"קדם" - עם עמודים מקבילים לעמודים שהצגתי לעיל:
(דרך אגב, אם שאלתם את עצמכם מה פשר ה"חלונות" הריקים שהושארו בטקסט של פירוש רש"י וב"תוספות", ראו על כך את מאמריו המצוינים של אלי גנויאר, כאן וכאן, ובתרגום לעברית כאן).
