9.7.2026

"אהבה מגלגלת את השירה" - שירי רעות של רמח"ל וחבריו

את המחזה 'מגדל עוז' (אותו הזכרתי בפוסט הקודם) כתב ר' משה חיים לוצאטו - הרמח"ל לכבוד חתונת חברו ר' ישראל בנימין באסאן, בן רבו של רמח"ל - ר' ישעיהו באסאן, וממלא מקומו ברבנות העיר רג'יו.

מהדורה ראשונה בדפוס - ליפסיא (לייפציג), 1837

וכפי שמלמדת כתובת ההקדשה בפתח המחזה:

שיר ממשל לכבוד המשכיל ונבון כמהח"ר ישראל בנימין, בן הרב הגדול החכם הכולל מ"ו כמוהר"ר ישעיהו באסאן נר"ו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. מנחה היא מנחת ידידות מאת הצעיר משה חיים בלא"א יעקב חי לוצאטו יצ"ו.

ובהקדמה למחזה: 

יום טובה היום הזה, יום הוא כי מִשְּׁנָתִי יעירני, יום חתונת משכיל ונבון, דודי ורעי אלופי ומיודעי כמהח"ר ישראל בנימין, בן הרב הגדול החכם הכולל מ"ו כמוהר"ר ישעיהו באסאן נר"ו.

אשר לקח לו הבתולה הצנועה מרת טובה בת מלך כמוהו, מאן מלכי רבנן, בת החכם הכולל החסיד כמוהר"ר מנחם קראקוביה זצוק"ל

והנה לאחרונה הגיע לבית המכירות קדם (יוצג באחת המכירות הקרובות) דף מודפס עם שיר לכבוד חתונה זו. דף זה לא נרשם עד כה ברישומים הביבליוגרפיים ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית:


בראש השיר פסקת פתיחה ארוכה: "אהבה מגלגלת את השירה... וזה לי בלבד לקרבן חובה ביום חתונת ושמחת דודים הנאהבים והנעימים.... הח"ר ישראל בנימין באסאן יצ"ו, והבתולה הצנועה... מרת טובה מקראקוביה תמ"א [=תבורך מנשים אמן]...".

השיר נכתב במתכונת סונט, והוא מתחיל: "מראש הרים אם מאבות אתחילה / עטי אין די אחת מרבותים...". בשולי השיר נדפס שם המחבר: "שמח בשמחתם, הצעיר הרופא רפאל חיים מאיטליה". 

מחבר השיר, הרופא ר' רפאל חיים מאיטליה (נפטר תקל"ב), נודע כאחד מחכמי ומנהיגי קהילת מנטובה, כיהן כדיין בבית הדין של הקהילה, והיה רופאם של העניים. בנוסף, הקים בית דפוס עברי במנטובה, בו נדפסו ספרים חשובים. גם דף זה נדפס כנראה בבית הדפוס שלו. 

רפאל חיים מאיטליה היה גם חבר של רמח"ל (בין היתר, הדפיס הרמח"ל את ספרו 'לשון לימודים', בשנת תפ"ז בבית דפוסו של רפאל חיים).
בשנת תצ"א, מספר שנים לאחר חתונת ידידם המשותף הנ"ל, התקיימה במנטובה שמחת נישואיו של הרמח"ל, עם צפורה בת רבי דוד פינצי – רבה של מנטובה.
גם לרגל חתונת הרמח"ל כתב רבי רפאל חיים מאיטליה שיר מיוחד, שנדפס באותה מתכונת. את השיר מצאתי בסריקה ישנה מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה - 
JTS (Ms. 9027 V7:1).


בראש הדף נכתב: 

בנשואי הבחור הנבחר בחיר ה' מי לנו גדול ממשה שמו נאה לו וזוגתו נאה לשמו ברוך שככה לו, כמהר"ר משה חיים בן ליקר רוח איש תבונ'[ה] כמה"ר יעקב חי לוצאטו יצ"ו, עם הבתולה המעטירה, והיקרה מרת צפורה צפירת תפארה, בת הרב הכולל, ענוותן כהלל, ובחכמתו יהללהו המהלל כמוהר"ר דוד פנצי נר"ו

 השיר מתחיל: "משה וצפורה אזי חוברו...". ובחתימתו חותם רפאל חיים מאיטליה, בראשי תיבות שמו: "רח"ם".

שער הספר 'לשון למודים' שהדפיס הרמח"ל בבית הדפוס של רפאל חיים מאיטליה במנטובה, בשנת תפ"ז 

*
אתעכב כאן לברר את שנת הנישואין של ר' ישראל בנימין באסאן, על פי זה נוכל לקבוע את זמן חיבור המחזה "מגדל עוז" בידי רמח"ל. 
החוקרים נבוכו מעט בדבר. ידיעה אחת ברורה ישנה והיא שאבי הכלה - ר' מנחם קראקוביה, מחכמי ונציה, כבר לא היה בין החיים בשעת החתונה, שכן הוא מוזכר בראשית מחזהו של רמח"ל בברכת המתים. 
יוסף אלמנצי, בביוגרפיה שלו על הרמח"ל (תולדות ר' משה חיים לוצאטו, למברג 1879, עמ' 13), משער שהרמח"ל חיבר את "מגדל עוז" (וממילא אז החתונה הנ"ל) בשנת תפ"ז, "או אחר זמן מועט".
למעשה, נמצא מקור שבו תאריך פטירת אבי הכלה, והוא שיר קינה שכתב עליו רבי יהושע סגרי, שם מובא בכותרת פרט שנה ברור: "על החסיד... כמוהר"ר מנחם קרקוביא זצוק"ל בשלהי תשרי שנת ורגלך ל"א תמו"ט [=תפ"ו]. שיר זה נמצא בכת"י המכון ההיסטורי היהודי בוורשא, מס' 146, דף 24ב (הוא הובא על ידי בניהו ברשימת השירים של סגרי, אבל פרט השנה שובש שם). אגב, אף הרמח"ל כתב קינה ארוכה על פטירת רבי מנחם קראקוביה, וזו נדפסה על דף בוונציה (ראו: רמח"ל, ספר השירים, עמ' עט ואילך).
מכאן שהחתונה אכן התקיימה בין השנים תפ"ו-תפ"ט, שכן כאמור אבי הכלה
 נפטר בשלהי חודש תשרי תפ"ו  ומן הצד השני, בשולי אגרת מחודש טבת ת"צ ששלח הרמח"ל לרבו רבי ישעיה באסאן, הוא מוסיף ברכות לרגל ברית שנערכה אצל רבי ישראל בנימין באסאן (ראו: גינצבורג, רמח"ל ובני דורו, א, עמ' נו). מתברר שלזוג המדובר נולד כבר בן בשנת ת"צ, ומכאן ששמחת נישואיהם התקיימה בסביבות השנים תפ"ז-תפ"ט.

*

ובחזרה לחתונתו של רמח"ל - הנה שיר נוסף מידיד אחר שלו, ששמו התפרסם בשנים האחרונות - ר' שמשון חיים נחמני בעל 'זרע שמשון'. 


וזה השיר שחיבר ושנדפס לכבוד חתונת ידידו הרמח"ל (אף הוא מאוסף ה-JTS):




1.7.2026

קופידון - אל האהבה - ביצירה ובאמנות של יהודי איטליה

בתמונה שלפנינו כתובה מאוירת, מן העיר סיינה שבאיטליה, מנישואיהם של החתן מיכאל בן שמריה בורגי והכלה סמיראלדה בת דניאל פאסילי, בי"ב בתשרי תקע"ז (1816). 

מקור: הספריה הלאומית

בראש הכתובה תינוק-מלאך נושא קשת - זוהי דמותו של קופידון - האל המיתולוגי הרומי של התשוקה, האהבה האירוטית והמשיכה בין איש לאשה (במיתולוגיה היוונית זה האל ארוס). 

לפי המיתולוגיה, כשקופידון יורה את חיצו במישהו הדבר מצית את התשוקה.

והנה כתובה נוספת, מנישואי הזוג אליהו יצחק בן יוחנן חיים מודונא ובת שבע בת יהודא חי הלוי סונסין, בליוורנו, בי"ג בטבת תקנ"ז (1797), מופיעה דמותו של קופידון משייט בשמים עם חץ וקשת (אגב, אחד החותמים על הכתובה מליוורנו - כמאשר את תוקף הכתובה - הוא הרב יעקב נוניס ואיס, רבה של ליוורנו, מקובל ומתלמידי החיד"א). 

מקור: הספריה הלאומית

במסורת יהודי איטליה, רבות בשנים, חוברו שירים, חידות ומחזות, לכבוד שמחות הנישואין. גדולי החכמים באיטליה חיברו יצירות כאלה, שלעתים נדפסו ולעתים רק הועתקו בכתבי-יד.

והנה לפנינו שיר שחובר לכבוד נישואיהם של החתן דוד בן יאודה אברהם מורפורגו, עם הכלה אסתר בת משה יאודה נחמן. 

מקור: הספריה הלאומית

נישואין אלה התקיימו בעיר אנקונה, בי"ג בטבת תקצ"ד (1833), את תאריך החתונה (שלא נרשם בדף השיר) אנו יודעים מן הכתובה של הזוג, שנשתמרה אף היא עד ימינו ונמצאת בספריה הלאומית בירושלים.

מקור: הספריה הלאומית

מחבר השיר (החותם בסופו) הוא הרב דוד אברהם חי ביבאנטי, רבה של אנקונה, מרבני איטליה הנודעים בדורו. 

לצורך ענייננו נביא כאן רק בית אחד מן השיר הארוך שכתב לכבוד החתונה (שיר טו), בו כותב הרב ביבאנטי נגד ה"הזיות והבלים" של אגדת קופידון (הניקוד - משלי):

"זִוּוּג כָּזֶה, זִוּוּג נֶחְמָד כָּמוֹהוּ / לֹא פֹּעַל סוּמָא הוּא, יֶלֶד קוּפִּידוֹ / דֹּמּוּ חַכְמֵי יָוָן, דּוֹבְרֵי תֹּהוּ / כִּי רַק הֲזָיוֹת וַהֲבָלִים תּוֹלִידוּ / זֶה פּוֹעֵל אֵל עַל הוּא, אֵל עַל עָשָׂהוּ / כֵּן אֲשֶׁר חֲכָמִים הִגִּידוּ / הוּא יְצָרָם, וְהוּא חִבְּרָם יַחַד / כֵּן תֹּכֶן הַדָּבָר בְּלִי כָּל כַּחַד"
אם אצל הרב ביבאנטי (בן המאה ה-19, חניך בית מדרשו של החיד"א) אנו מוצאים התנגדות (אך עדיין התייחסות כאל דבר מוכר לקהל הקוראים), הרי שאצל רבני איטליה הקודמים רפרנסים כאלה הם דבר שבשגרה. ביצירותיהם מופיעים לרוב התכתבויות או אזכורים של יצירות תרבותיות אירופיות כמו גם נושאים מן המיתולוגיה היוונית או הרומית. (אפשר להזכיר כדוגמה בולטת את הרמ"ז - גדול מקובלי איטליה - שחיבורו 'תפתה ארוך' מבוסס על "הקומדיה האלוהית" של דנטה).  
בין היתר, גם קופידון מופיע ביצירות השיריות והמחזאיות של חכמי ישראל באיטליה, שם ניתן לו לעתים שם עברי: "חשק". 
דוגמה קלאסית לזה היא מחזהו של הרמח"ל, "מגדל עוז", מחזה שנכתב לכבוד נישואיו של ר' ישראל בנימין באסאן.

הרב ישראל בנימין באסאן היה בנו וממלא מקומו של הרב ישעיהו באסאן אב"ד ריגיו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia), ונכדו של המקובל הרב"ך (רבי בנימין כהן-ויטאלי). אביו וזקנו הנ"ל היו רבותיו המובהקים של הרמח"ל. גם רבי ישראל בנימין היה תלמיד וחבר של הרמח"ל, ולמד ממנו את תורת הקבלה.  

שער כתב-היד של המחזה 'מגדל עוז' - כת"י האקדמיה למדעים בודפסט-הונגריה, מס' 536

מחזהו של הרמח"ל "מגדל עוז", מבוסס על המחזה "הרועה הנאמן" של ג'ובאני בטיסטה גואריני, משורר ומחזאי איטלקי רנססני, והוא מתאר זוג אוהבים שהמציאות מקשה עליהם לממש את אהבתם (עד לסוף הטוב). 
ב"מגדל עוז" שמטבעו עוסק באהבה ובמימושה, מופיעים אזכורים לקופידון לא מעט פעמים, אביא כאן שתי דוגמאות: 

אַתְּ יַעֲלַת־הַחֵן, אֲשֶׁר מִּקֶדֶם
יִלְטֹש יְפִי עֵינָיִךְ
חִצִּים לְקַשְׁתּוֹת חֵשֶק.

(יופיה של הנערה לוטש חצים לקשתותיו של חשק, הלא הוא קופידון) 


והנה קטע ארוך יותר, שכולו התייחסות ל'חשק'/קופידון:

אַךְ צַר וְאוֹיֵב חֵשֶׁק
מֵחֵץ חֲנִיתוֹ עוֹר וּבָשָׂר יִכֶל
יַחְדָּו, וְגַם הַנֶּפֶשׁ
לֹא תֶחֱזַק מִמֶּנוּ.
כִּי תַעֲלוּמוֹת לֵב וְחַדְרֵי בָטֶן,
מֵאָז נְאוֹת עֻזָּהּ, יְשִׁיתֵם עָתָּה
בָּתֵּי קְבוּרָתָה בְּנָפְלָהּ שָׁמָּה.
הִנֵּה פְתָאִים רֶגַע
יוֹרֵם, וְשָׁם יָשׁוּבוּ
גַּם עִוְּרִים גַּם אִלְּמִים לָנֶצַח,
גַּם חֵרְשִׁים גַּם חַסְרֵי לֵב סֶלָה.
אַךְ זֶה מְעַט, אִם לֹא גְבַהּ־לֵב יִבֶז
כִּי־עַל־בְּנֵי נָבָל לְבַד יָסֹלּוּ
חִצָּיו נְתִיבָתָם וְשָׁם יִתָּמּוּ;
כִּי אֶת קְרִיאֵי שֵׁם וְיִקְרֵי נָפֶשׁ
יִבְחַר לְמִפְגָּע לוֹ, וּבִקֵּשׁ סֶלָה
לִירוֹת בְּחֵץ רִשְׁעוֹ וְכֵן יוֹרֵמוֹ.
כִּי מִי חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ
יָעֹז וְיֹאמֶר לוֹ: הֲפֹךְ יָדֶךָ?
אַךְ מַה־לְּאַשְׁמָה חֵשֶׁק,
כִּי־אֶתְּנָה עָלָיו תְּלוּנוֹת אָיִן? 
אִם בֹּעֲרִים בָּעָם מְתֵי אִוֶּלֶת
יִכָּשְׁלוּ בוֹ, לוֹ יְהִי הַפָּשַׁע?



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...