את המחזה 'מגדל עוז' (אותו הזכרתי בפוסט הקודם) כתב ר' משה חיים לוצאטו - הרמח"ל לכבוד חתונת חברו ר' ישראל בנימין באסאן, בן רבו של רמח"ל - ר' ישעיהו באסאן, וממלא מקומו ברבנות העיר רג'יו.
 |
| מהדורה ראשונה בדפוס - ליפסיא (לייפציג), 1837 |
וכפי שמלמדת כתובת ההקדשה בפתח המחזה:
שיר ממשל לכבוד המשכיל ונבון כמהח"ר ישראל בנימין, בן הרב הגדול החכם הכולל מ"ו כמוהר"ר ישעיהו באסאן נר"ו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. מנחה היא מנחת ידידות מאת הצעיר משה חיים בלא"א יעקב חי לוצאטו יצ"ו.
ובהקדמה למחזה:
יום טובה היום הזה, יום הוא כי מִשְּׁנָתִי יעירני, יום חתונת משכיל ונבון, דודי ורעי אלופי ומיודעי כמהח"ר ישראל בנימין, בן הרב הגדול החכם הכולל מ"ו כמוהר"ר ישעיהו באסאן נר"ו.
אשר לקח לו הבתולה הצנועה מרת טובה בת מלך כמוהו, מאן מלכי רבנן, בת החכם הכולל החסיד כמוהר"ר מנחם קראקוביה זצוק"ל
והנה לאחרונה הגיע לבית המכירות קדם (יוצג באחת המכירות הקרובות) דף מודפס עם שיר לכבוד חתונה זו. דף זה לא נרשם עד כה ברישומים הביבליוגרפיים ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית:
בראש השיר פסקת פתיחה ארוכה:
"אהבה מגלגלת את השירה... וזה לי בלבד לקרבן חובה ביום חתונת ושמחת דודים
הנאהבים והנעימים.... הח"ר ישראל בנימין באסאן יצ"ו, והבתולה הצנועה...
מרת טובה מקראקוביה תמ"א [=תבורך מנשים אמן]...".
השיר נכתב במתכונת סונט, והוא מתחיל: "מראש הרים אם מאבות אתחילה / עטי אין
די אחת מרבותים...". בשולי השיר נדפס שם המחבר: "שמח בשמחתם, הצעיר
הרופא רפאל חיים מאיטליה".
מחבר השיר, הרופא ר' רפאל חיים מאיטליה
(נפטר תקל"ב), נודע כאחד מחכמי ומנהיגי קהילת מנטובה, כיהן כדיין בבית הדין של הקהילה,
והיה רופאם של העניים. בנוסף, הקים בית דפוס עברי במנטובה, בו נדפסו ספרים חשובים. גם דף זה נדפס כנראה בבית הדפוס שלו.
רפאל חיים מאיטליה היה גם חבר של רמח"ל (בין היתר, הדפיס הרמח"ל את ספרו 'לשון לימודים', בשנת תפ"ז בבית דפוסו של רפאל חיים).
בשנת תצ"א, מספר שנים לאחר חתונת ידידם המשותף הנ"ל, התקיימה במנטובה שמחת נישואיו של
הרמח"ל, עם צפורה בת רבי דוד פינצי – רבה של מנטובה.
גם לרגל חתונת הרמח"ל
כתב רבי רפאל חיים מאיטליה שיר מיוחד, שנדפס באותה מתכונת. את השיר מצאתי בסריקה ישנה מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה - JTS (Ms. 9027 V7:1).
בראש הדף נכתב:
בנשואי הבחור הנבחר בחיר ה' מי לנו גדול ממשה שמו נאה לו וזוגתו נאה לשמו ברוך שככה לו, כמהר"ר משה חיים בן ליקר רוח איש תבונ'[ה] כמה"ר יעקב חי לוצאטו יצ"ו, עם הבתולה המעטירה, והיקרה מרת צפורה צפירת תפארה, בת הרב הכולל, ענוותן כהלל, ובחכמתו יהללהו המהלל כמוהר"ר דוד פנצי נר"ו
השיר מתחיל: "משה וצפורה אזי חוברו...". ובחתימתו חותם רפאל חיים מאיטליה, בראשי תיבות שמו: "רח"ם".
 |
| שער הספר 'לשון למודים' שהדפיס הרמח"ל בבית הדפוס של רפאל חיים מאיטליה במנטובה, בשנת תפ"ז |
*
אתעכב כאן לברר את שנת הנישואין של ר' ישראל בנימין באסאן, על פי זה נוכל לקבוע את זמן חיבור המחזה "מגדל עוז" בידי רמח"ל.
החוקרים נבוכו מעט בדבר. ידיעה אחת ברורה ישנה והיא שאבי הכלה - ר' מנחם קראקוביה, מחכמי ונציה, כבר לא היה בין החיים בשעת החתונה, שכן הוא מוזכר בראשית מחזהו של רמח"ל בברכת המתים.
יוסף אלמנצי, בביוגרפיה שלו על
הרמח"ל (תולדות ר' משה חיים לוצאטו, למברג 1879, עמ' 13), משער שהרמח"ל
חיבר את "מגדל עוז" (וממילא אז החתונה הנ"ל) בשנת תפ"ז,
"או אחר זמן מועט".
למעשה, נמצא מקור שבו תאריך פטירת אבי הכלה, והוא שיר קינה שכתב עליו רבי יהושע סגרי, שם מובא בכותרת פרט שנה ברור: "על החסיד... כמוהר"ר מנחם קרקוביא זצוק"ל בשלהי תשרי שנת ורגלך ל"א תמו"ט [=תפ"ו]. שיר זה נמצא בכת"י המכון ההיסטורי היהודי בוורשא, מס' 146, דף 24ב (הוא הובא על ידי בניהו ברשימת השירים של סגרי, אבל פרט השנה שובש שם). אגב, אף הרמח"ל כתב קינה ארוכה על פטירת רבי מנחם קראקוביה, וזו נדפסה על דף בוונציה (ראו: רמח"ל, ספר השירים, עמ' עט ואילך).
מכאן שהחתונה אכן התקיימה בין השנים תפ"ו-תפ"ט, שכן כאמור אבי הכלה נפטר בשלהי חודש תשרי תפ"ו ומן הצד השני, בשולי אגרת מחודש טבת ת"צ ששלח הרמח"ל לרבו רבי ישעיה באסאן,
הוא מוסיף ברכות לרגל ברית שנערכה אצל רבי ישראל בנימין באסאן (ראו: גינצבורג, רמח"ל
ובני דורו, א, עמ' נו). מתברר שלזוג המדובר נולד כבר בן בשנת ת"צ, ומכאן ששמחת
נישואיהם התקיימה בסביבות השנים תפ"ז-תפ"ט.
*
ובחזרה לחתונתו של רמח"ל - הנה שיר נוסף מידיד אחר שלו, ששמו התפרסם בשנים האחרונות - ר' שמשון חיים נחמני בעל 'זרע שמשון'.
וזה השיר שחיבר ושנדפס לכבוד חתונת ידידו הרמח"ל (אף הוא מאוסף ה-JTS):
