28.9.2016

ככה מבקשים סליחה: בקשת סליחה מההורים, מודפסת על גלויה - ערב יום הכיפורים תרס"ח (1908)

בימים אלו אנו משתדלים לבקש סליחה מהסובבים אותנו, ממי שעשינו לו עוול או פגענו בו במהלך השנה, שהרי אמרו "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו".
והנה, לא מזמן נמכרה בקדם - בית מכירות גלויה יחידה במינה, שהודפסה לצורך פרטי ואישי - בקשת סליחה של בן מהוריו.
איננו יודעים מה בדיוק קרה בין הבן להוריו, ומה הוא החטא שהוא מכנה בדבריו "חטאי אשר חטאתי נגדכם", אך הוא בחר לרצות אותם בגלויה שהדפיס במיוחד לצורך העניין (וכנראה שלח אליהם), ועליה נוסח בקשת סליחה ארוך ומליצי.
הגלויה נדפסה לקראת ערב יום הכיפורים תרס"ח (1908). הבן חתם בשמו "זעליג", ובתוך דבריו מזכיר את שם אמו: "רחל".

צדה השני של הגלויה

27.9.2016

רישום בעלות על מחזור לראש השנה - מחזור שהיה שייך לבית כנסת בברלין, 1848

להלן רישום בעלות, חתום ע"י שלושה יהודים, שמצאתי במחזור כמנהג אשכנז ופולין, שנדפס במץ בשנת תקכ"ח (1768), בעותק שנסרק ב-Google Books.

הרישום (ושלוש החתימות) הוא משנת תר"ח (1848) והוא נכתב כנראה בברלין, שם נמצא רחוב פרידריך (פרידריכשטראסה).

המחזור הלז שייך לקהלה קדישה הדין להתפלל בתוכה למי שיורד לפני התיבה, והוא מחזור של ראש השנה, ובאתי לכתוב את הרושם בפקודת פו"מ [פקידים וממונים/מנהיגים] ליבל ווייל אונד געמיינדע אויז שוס שמעון בערנהיים.
פריעדריכסטראס (=פרידריכשטראסה) יום א' כ"ב תמוז תר"ח לפ'["ק] (1848), הקטן זלמן דוד היילבראננער.
ליבל ווייל
שמעון בערנהיים

20.9.2016

"היחידה שגורמת תיתקל ביחסים..." - על זיופי עתיקות באמצעות 'גוגל טרנסלייט'

את הדברים הבאים אני חש שמחובתי לפרסם. מלבד הקוריוז שבדבר, אולי אוכל להציל מישהו מלפול בפח, והיה זה שכרי.
כמי שעוסק שנים רבות בתחום היודאיקה, נתקלתי לא פעם בפריטים מזויפים, אך לאחרונה נראה כי מגמת הזייפנות הולכת ומתגברת. למגמה זו תורמת ההתפתחות הטכנולוגית: כיום ניתן לרכוש בסכומים מועטים יחסית מכשירי סריקה והדפסה איכותיים ובעזרתם לנסות ולהפיל בפח אנשים לא מנוסים.
ברצוני להביא דוגמאות לאחד הז'אנרים הנפוצים לאחרונה: זיוף ספר "עתיק" שמקורו כביכול מאחת מארצות ערב.
הסיפור הוא תמיד בסגנון הזה: מישהו שמכיר מישהו שיש לו מכר ערבי. המכר הערבי פנה אליו וסיפר לו שקרוב משפחה שלו, שנמצא באחת מארצות ערב (ירדן/סעודיה/ סוריה וכדומה), שלח לו תמונות של ספר עתיק שמצא ובו כיתובים בעברית, והוא מבקש לדעת במה מדובר.
למעשה, מדובר בזיוף מהסוג הגרוע, שאפשר בקלות להיווכח בו, אך כאן סומך הזייפן על העין הבלתי מנוסה, שתחשוב לתומה שיש כאן הזדמנות לקנות פריט אותנטי ועתיק ולהרוויח "מיליונים".
בכל התמונות שראיתי עד כה בז'אנר הזה, שמגיעות כנראה מאותו מקור, חוזרים אותם מוטיבים: שימוש בנייר או בקלף שעבר כנראה "עיבוד" בכדי להיראות כעתיק (באמצעות קבורה באדמה, טבילה בחומרים שונים, וכו'), והדפסה על גבי הדף של מסגרות וסמלים מיתולוגיים שונים, ביניהם מופיע תמיד סמל מגן דוד, יחד עם כיתובים בעברית. בחינה קצרה של הגופן בו נדפסו הכיתובים מגלה כי הוא מאוחר ומודרני, ומאחר והזייפנים אינם יודעים עברית, הם משתמשים (להערכתי) ב'גוגל טרנסלייט' (Google Translate), וכך יוצאים משפטים משובשים ומוזרים עד כדי גיחוך.
להלן כמה תמונות שהתגלגלו אלינו (ותודה לחברי שי מנדלוביץ שריכז אותן):
"היחידה שגורמת תיתקל ביחסים בין בני ראשונים"
"הולך של - הבחירה היא לא להסיר את כל או הזוכה הוא היכולת ביחסים בין בני"

"הצלחה דומה במידה רבה לדבוק בה והמשכתי ללכת אחרי האחרים נכנעו ועזב"
"אם אתה לא מנסה לעשות משהו מעבר למה שולט אתה לא מתקדם בכלל"

הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי היא שהאדם יכול לשנות את חייו, אם הם שינו את המגמות של הנפש

התמונה האחרונה מופיעה ברשימה שכתב ידידי ר' אבישי אלבוים מנהל "ספריית הרמב"ם" (בית אריאלה) בתל-אביב, בבלוג שלו "עם הספר" - ראו שם (קישור).

למעשה, אבישי לא הדגיש מספיק שמדובר בפריט מזויף.
בכל מקרה, כך הוא מספר כיצד הגיעה התמונה אליו:

"לפני כשלשה חדשים קבלתי מכתב ממרצה למשפטים והמלמד בין היתר משפט עברי באחת המכללות בצפון, וזה לשון המכתב:
בשיעור האחרון ביום שישי החולף ניגש אלי אחד הסטודנטים הערבים שלי, והראה לי תמונה של הספר שבנדון, ששלח לו בן דודו החי בירדן. ועל פני הדברים נראה שהמדובר בספר מעניין מאד. לדבריו, יש לו ספרים עבריים נוספים. האם אוכל לשלוח לך בבקשה את תמונת הספר ותראה בבקשה האם יש בו ערך כלשהוא? בתודה מראש ולהשתמע".

את ההמשך תקראו בבלוג שם, אבל כאמור הסיפור הזה (בשינויים קלים) חוזר על עצמו שוב ושוב (רק לפני כמה ימים נשלחה אלי אחת התמונות לעיל ע"י חבר, לאחר שפנתה אליו בעניין זה עיתונאית ערביה שהוא מכיר).

אני מקוה שהפרסום כאן יעלה קצת את המודעות והערנות בדבר קיומם של פריטים מזויפים בתחום הזה, וימנע אנשים בלתי מנוסים מליפול בפח.

12.9.2016

גילוי ביבליוגרפי - השמטות צנזורה לא ידועות במהדורה הראשונה של ספר "עבודת ישראל" מאת המגיד מקוז'ניץ

ספר "עבודת ישראל", מאת הצדיק החסידי רבי ישראל הופשטיין - "המגיד מקוז'ניץ", נדפס לראשונה בעיר יוזפוב, בשנת תר"ב (1842).
בעותק של המהדורה הראשונה, שהגיע ל"קדם - בית מכירות", גיליתי "חידוש" ביבליוגרפי מעניין.
כשבדקתי את הספר שמתי לב שדף ט' מודפס בטיפוגרפיה שונה מהדפים שלפניו ושאחריו (צורת האותיות, ריווח השורות, ועוד). תחילה חשבתי שמדובר בהשלמה של דף ממהדורה אחרת, אך בבדיקה נוספת, בהשוואה למהדורות אחרות ולעותקים אחרים של המהדורה, התברר לי כי זהו הדף המקורי במהדורה זו.
אך המיוחד בעותק שלפניי הוא שעל דף זה מופיעות הגהות בכתב-יד.
כשבדקתי את ההגהות הבנתי פתאום מדוע הדף נראה שונה מן הדפים האחרים:
ההגהות בכתב-יד הן תיקונים של השמטות צנזורה - בכל מקום בה מופיעה התייחסות ל"עמים" ול"עכו"ם".
מתברר כנראה שתוך כדי ההדפסה, או בסיומה, פסל הצנזור הממשלתי את דף ט', בשל המשפטים ה"בעייתיים" שמופיעים בו, ועל כן נזקקו המו"לים להדפיס בשנית את הדף כשהוא "מתוקן", גנזו את הדף המקורי וצירפו את הדף המתוקן לכל העותקים.  

הדף שלפנינו הוא אמנם הדף המצונזר, אך מאן-דהוא שהיה לפניו הנוסח המקורי של המחבר (אולי הדף המקורי שנדפס בתחילה) טרח והעתיק בכתב-יד, על הדף שלפנינו, את ההשמטות שנעשו מכורח הוראת הצנזור, ובכך שימר אותן לדורות.

הנה הדף עם ההגהות:

והנה דוגמה לאחת הפסקאות שצונזרו (המשפטים המודגשים הם אלו שצונזרו):
"...כמד"א ובאחת יבערו ויכסלו ר"ל שעכומ"ז מתבערים מן המלוכה, כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו כ"א ישראל עם קדושו הם קבלו עול מלכותו יתברך עליהם וגם זה מהחסד הבורא ית' עלינו אשר בחר באבותינו מכל עם לבלתי לכת אחרי אלילים אשר לא אלהים המה ולבל יטה אחריהם כ"א לעבוד אותו יתב' שהוא אלהי האמת וללכת בדרכיו וזה שאנו משבחין אלו פינו מלא שירה כו' אין אנו מספיקין להודות לך על אחת ר"ל שאין בנו סיפוק להודות לו ע"ז שבחר בנו ונתן לנו שכל ובינה לעבדו ית' ולבחור בנחלתו, וכעת בחורבן הזה היא עת שכולם כופרים בו ית' ואין מי שיקבל עול מלכותו ית' זולת ישראל עם קדושו..."
הנה כי כן, בזכות ההגהות שבכתב-היד, גילינו כי ספרו של המגיד מקוזניץ עבר צנזורה (אמנם קלה יחסית) בעת הדפסתו.
למיטב בדיקתי, עובדה זו לא היתה ידועה עד כה ולא נרשמה ע"י חוקרים וביבליוגרפים.

ידידי ר' יוסי לייכטר בדק עבורי את שני עותקי המהדורה שנמצאים בספריה הלאומית, ובשניהם מופיע הדף המצונזר (מי שבידו אפשרות גישה לעותק נוסף של מהדורה זו, אשמח אם ישווה ויודיע לי את תוצאת הבדיקה).

גם במהדורות שנדפסו לאחר מכן מופיע הנוסח המצונזר, וכאן ניתנה לנו הזדמנות מפתיעה לגלות את הנוסח המקורי, כפי שיצא מעטו של המגיד מקוזניץ.
המגיד מקוזניץ

1.9.2016

"השלם את החסר" - תערוכה וירטואלית (תערוכת המשך לתערוכה ב"ספריית הרמב"ם")

ידידי ר' אבישי אלבוים, מנהל "ספריית הרמב"ם" (בית אריאלה) בתל-אביב, הכין פעם תערוכה מעניינת בספריה שלו, ובה הציג ספרים עתיקים שהושלמו בהם דפים חסרים בכתב-יד.
בימינו, ספרים עם דפים חסרים נזרקים לפח (או לגניזה), ובמקרה הטוב - מצלם הבעלים את הדפים החסרים ומצרפם לספר. אולם בעבר, כשהספרים היו מצרך יקר יותר, לא היו זורקים את הספר אלא משלימים אותו בכתב-יד. תופעה זו נפוצה מאד בספרים ישנים, שבהם אנו רואים דפים בכתב-יד שנכרכו בתוך הספרים ומהווים השלמה של הדפים החסרים. לעתים, כאשר רק חלק מהדף היה חסר, היו מדביקים פיסת נייר בגודל המתאים שהשלימה את החלק החסר.
השלמה זו נעשתה לעתים בכתיבה רגילה ושוטפת (רהוטה), אך לעתים נעשתה בצורה אמנותית ממש, בכתיבה מרובעת וקליגרפית, ולעתים בחיקוי של צורת אותיות הדפוס.
היו פעמים שבהם השלימו את דף השער החסר, וגם במקרה הזה - לעתים זה נעשה באופן אמנותי, בשחזור של צורת דף השער המקורית, או בקישוטים מקוריים של הכותב.
דוגמאות אחדות מן התערוכה שהציג אבישי תוכלו לראות בבלוג ספרני היהדות (כאן), ובבלוג של בית אריאלה (כאן).
מאחר ואני נפגש עם ספרים כאלה לעתים קרובות, התחשק לי לערוך תערוכה משלי - וירטואלית כמובן - ועל כן צילמתי לאחרונה כמה דוגמאות. הנה הן לפניכם (אשתדל לעדכן את הפוסט עם דוגמאות נוספות בהמשך):

1. ספר מנהג אבות - תניא - מנטובה, רע"ד (1415), השלמת דפים ושער בכתב-יד:
מימין - דף השלמה בכתב-יד, משמאל - דף מן הדפוס המקורי
השלמת דף השער בכת"י.
בראש השער חתימה: "שמואל וינטורה הי"ו", שכנראה השלים את דף השער, ואולי גם את הדפים האחרים.
הקישוטים בדף זה נעשו בהדפסה ליטוגרפית.


2. חומש במדבר, עם פירוש רש"י ותרגום לשלושה לשונות (ארמית - אונקלוס, ערבית - תפסיר רס"ג, ופרסית-יהודית). קושטא, ש"ו (1546), דפוס אליעזר שונצינו - השלמת דפים בכתב-יד:
משמאל - השלמה בכתב-יד. כתיבה תימנית.
הכותב השלים רק את נוסח המקרא, תרגום אונקלוס והתרגום הערבי,
ולא השלים את פירוש רש"י ואת התרגום הפרסי-יהודי (שלא היה נחוץ לו, עקב היותו תימני...)


3. ספר מאמר מרדכי, דיהרנפורט תע"ט (1719) - השלמה של חלק מהדף בכתב-יד:


4. ספר מקראי קודש, לרבי חיים אבולעפיא, אזמיר תפ"ט - השלמות דפים רבים בכת"י, בכתיבה איטלקית נאה:


5. מחזור כמנהג האשכנזים באיטליה, ונציה שפ"ט (1599), דפוס בראגדין, בעותק שנסרק בGoogle Books, השלמות קטעי דף חסרים בכת"י, בכתיבה אשכנזית רהוטה (ומרושלת):

6. ספר אפיקי יהודה, מאת ר' יהודה ליב אדל, למברג (לבוב) תקס"ג (1803), השלמות דפים בכת"י, בכתיבה מרובעת נאה, והשלמת דף שער (באיור מקורי):
להשוואה עם השער המקורי, ראו כאן
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...