חידה בחתימה

בעלי ספרים נהגו לעתים לחתום את שמם בחידות ובראשי תיבות. דוגמאות אחדות הבאתי כבר פעם (כאן וכאן, וראו גם כאן וכאן).

לפנינו הפעם חידת-בעלים נוספת, בכתיבה מזרחית-בינונית, שמצאתי בספר 'דברי נחמיה', מאת השבתאי נחמיה חייא חיון, שנדפס בברלין תע"ג, בעותק שנסרק באתר HebrewBooks (אגב, העותק שם מוצג בצורה משובשת, למשל השער מופיע רק בעמוד 94 [בדפי ה-PDF] ודפים רבים מופיעים פעמיים):

למה זה תשאל לשמי?
כי אחרון הוא ראשון וראשון הוא אחרון
ואם שלישי בראשון הוא שני
ראשון בראשון הוא שלישי
ואף כי שני בראשון הוא פסול מן התורה
עוטר ישראל בתפארה
וק"ל [=וקל להבין]

פתרון החידה - שמו הפרטי של החותם: ישראל.

אופן הפתרון הוא כך:

למה זה תשאל 'לשמי'?
כי אחרון = האות האחרונה במילה 'לשמי' - דהיינו האות י'
הוא ראשון = היא האות הראשונה בשמי (י---)
וראשון = האות הראשונה במילה 'לשמי' - דהיינו האות ל'
הוא אחרון = היא האות האחרונה בשמי (י---ל)
ואם שלישי ב'ראשון' = האות השלישית במילה 'ראשון' - דהיינו האות ש'
הוא שני = היא האות השניה בשמי (יש--ל)
ראשון ב'ראשון' = האות הראשונה במילה 'ראשון' = דהיינו האות ר'
הוא שלישי = היא האות השלישית בשמי (ישר-ל)
ואף כי 'שני בראשון' הוא פסול מן התורה = "שני בראשון - פסול" הוא מושג בדיני עריות, אך כאן אנו נזקקים ל"שני בראשון" = לאות השניה במילה 'ראשון' - דהיינו האות א', על מנת שיהיה "עוטר ישראל בתפארה" על מנת להשלים את השם "ישראל" בתפארה!