עוד על הדתיים ובית הכנסת בנהלל

המשך ל-פה.
אוריאל בן-עמי, נכדו של יוסף ונינו של הרב קלמן בן עמי, שלח לי בטובו תמונות ופרטים נוספים בעניין סבו ובית הכנסת בנהלל:
ראשית, הרב קלמן בן עמי עלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), שלוש שנים לאחר יסוד נהלל, ונפטר בכ"א שבט תש"ח (1948).
והנה תמונה של המצבה על קברו, בבית הקברות בנהלל, בסמוך לקברי בני המקום שנהרגו במלחמות ישראל.

צילום: אוריאל בן עמי

בנוסף, ראו כאן (קישור) מאמר שכתב אוריאל בנושא.

מתברר שהרב קלמן לא היה שומר המצוות היחיד בנהלל, וכמוהו היו עוד מהורי החברים ("הזקנים") שהיו דתיים ופרנסו את המניין בבית הכנסת.
בספר 'להכות שורש' שכתבו הרב איתם הנקין והרב אברהם וסרמן מופיעה (בין שאר התמונות היפות) תמונה נדירה מצריף בית הכנסת של נהלל בשנות השלושים:

(תודה להרב הנקין על הרשות להשתמש בתמונה)

בספר זה מוזכר ר' צבי שאול סלוצקי, יליד ליטא שומר מצוות, שעלה בתרפ"ה והתגורר אצל בנו בנהלל, ומובאת אגרת שכתב לו הרב קוק בנושא חגיגת הביכורים שנהגה בנהלל והיתה כרוכה בחילול חג השבועות.

בלוח הזכרון שמוצב בבית הכנסת בנהלל הונצחו מספר שמות, כמה מהם רשומים בוודאות כדתיים או כמתפללי בית הכנסת.

צילום: יועד גולן

מלבד "הישיש תלמיד חכם ובר אבהן ר' קלמן בן עמי", אשתו רחל ובנו יוסף, "ממיסדי בית הכנסת" מוזכרים גם:
* בן ציון ליברמן, "בר אורין וירא שמים", נפטר בשנת תשט"ו (1955) בגיל 89.
* עזריאל שולמן, "מראשוני המתפללים", נפטר בשנת תש"ג (1943).
* שלום שולמן, "מיסד מנין המתפללים הראשון בנהלל", נפטר בשנת תש"ט, בגיל 82.
אני מניח שחלקם לפחות מצולמים בתמונה דלעיל.

בית הכנסת בנהלל - כיום (צילום: אוריאל בן עמי)

בנוסף, נזכיר כאן את השו"ב (שוחט ובודק) המיתולוגי של נהלל, הרב זכריה כהן, יהודי תימני שגר בנהלל והיה אחראי על צרכי הדת במושבי האזור.

הרב זכריה כהן (במרכז), לימינו ולשמאלו:
יוסף שפרינצק וישראל ישעיהו 

הנה נוסח מכתב שכתב הרב זכריה כהן לביאליק ובה הביע את דאגתו למצב הרוחני בנהלל (פורסם בעיתון 'הארץ' - כאן):

שלום רב לכבוד ה' ח"נ ביאליק החביב והנבון עמוד התוך, תפארת הדור יצ"ו (ישמרהו צורו ויחייהו).

באתי בזה לחלות ולבקש ממעלתך, שבטובך והכשרתך הנעימה והיקרה תשתדל להשפיע בדרך היהדות על החברים בכל דבר הנוגע לשמירת שבת.

היות ולצערי הרב הילדים גדלים ללא תורה ודרך ארץ, חילול השבת אצל הנוער תופס מקום, בייחוד בפרהסיה. החינוך בבית הספר איננו נותן כל מושג לתלמיד על רכוש היהדות וחוקיה. אינם מבינים כלום מחוסר הכשרה ולימוד, ואני בטוח שבידך העוז והיכולת לפעול. ואשריך שנאמר עליך אשרי המדבר על אוזן שומעת. הנאה מיוחדת נהניתי מהטפת המוסר שלך על דבר התלמוד וכו'. אני תקווה שדבריך ימצאו מקום.

ואחתום בשים שלום. ברכת אריכות ימים וחיים טובים על שדה היהדות בא"י. ברגשי כבוד זכריה כהן שו"ב (=שוחט ובודק) נהלל

(נ"ב) ומחוסר זמן לא יכולתי לכתוב עוד פרטים.

הרב זכריה כהן נהרג באורח טראגי, כאשר אחת מתושבות נהלל, אביבה דיין (אחותו של משה דיין) לקחה אותו ברכבה, הרכב התהפך והרב נהרג. בעקבות המאורע התאבדה אביבה שהרגישה אשמה במותו.

ולסיום, הנה הקדשה לאנשי נהלל בכתב ידו של הראשון לציון והרב הספרדי הראשי של ארץ ישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, על ספרו "מכמני עזיאל", לרגל ביקורו במקום בחודש סיון תש"ב (1942):

לכבוד הנהלת מושב נהלל
מנחת זכרון לבקורי ביום י"ז סיון תש"ב
ממני המחבר בן ציון מאיר חי עזיאל

בחלק ד' של 'מכמני עזיאל' (יצא ע"י הועד להוצאת כתביו, בירושלים תשס"ז), עמודים תרס"א-תרס"ח, נדפס כעין יומן קצר שכתב הרב עוזיאל, שכותרתו: "סיורי במחנות ובמושבות בימים י"ג-י"ט סיון תש"ב". בין היתר כותב הרב עוזיאל על ביקורו בנהלל ביום י"ז בסיון (על פי זה תיקנתי לעיל את נוסח ההקדשה):

בהשוואה לביקורת על מצב הדת שהביע בפומבי במקומות אחרים ותיעד אותה ביומנו, נראה שביקורו בנהלל עבר על מי מנוחות. 

בתוך דבריו מוזכרים "זקנים" שומרי מצוות גם במקומות אחרים.

על "משק יגור" כותב: "מספר התושבים 1150, ביניהם חמשים ששים זקנים משלומי אמוני ישראל שמוצאים בו כל ספוקם הדתי..." (על קיבוץ יגור, ראו בנתיים את מה שכתבתי כאן).  

על קיבוץ שער העמקים כותב: "מושב זה מונה ששים משפחות, ביניהם זוג יהודים חרדים".
בסיכום שכתב הרב עוזיאל למסעו הוא מביע את דאגתו לעתיד:
"...שאלה מרה נצנצה אף היא במחשבתי. לאושרנו נמצאים בכל או ברוב נקודות ישוב אלה בתי כנסת, וזקני הדור מעולי הגולה מתכנסים בהם לתורה ולתפלה, אבל מעטים הם מאד במספרם כיום, ומי ימלא את מקומם למחר?...".

ידיעה בעיתון 'הצופה' מיום כ"ג סיון תש"ב (8.6.1942)
על סיורו של הרב עוזיאל בישובי עמק יזרעאל, ביניהם בנהלל

הרב איתם הנקין, ששלח לי את צילום ההקדשה, סיפר לי כי בספרייה הישנה של נהלל (שחוסלה לפני כמה שנים) נמצאו בשעתו כמה עשרות ספרי קודש ישנים: סידורים, משניות, ספרי גמרא וכו', מדפוסי ווילנא וורשא, שכנראה התגלגלו לשם מעזבונם של אותם זקנים שומרי מצוות שחיו בנהלל.