בהווה ובעבר אנו פוגשים מפעם לפעם אבסורדים, שאין ביטוי יותר מדוייק עליהם מאשר: "אם זה לא היה עצוב - זה היה מצחיק".
אחת הדוגמאות לכך היא "הגדת החרות" שנדפסה בחיפה, בשנת תשי"ג (1953), על ידי "חוג הנוער המתקדם". זוהי הגדה בסגנון ההגדות שנדפסו אז בקיבוצים, והיא מוקדשת לא פחות ולא יותר ל"מנהיג הנאבקים לשחרור לאומי וסוציאלי - יוסף 'וויסריונוביץ' סטאלין".
הבנתם?!
זה מזכיר לי את "סידור השלום" - הסידור (היחיד) שנדפס תחת פיקוח השלטון הסובייטי, במוסקבה בשנים תשט"ז ותשכ"ח (1956, 1968).
הדפסת הסידור היתה חלק ממגמה שנקט בה המשטר הסובייטי, להוכיח לעולם שכביכול היהודים ברוסיה אינם מקופחים ומקבלים את הזכויות הדתיות שלהם. ולא זו בלבד, אלא שהם מזדהים הזדהות שלמה עם המשטר הטוב והצודק.
הדפסת הסידור היתה חלק ממגמה שנקט בה המשטר הסובייטי, להוכיח לעולם שכביכול היהודים ברוסיה אינם מקופחים ומקבלים את הזכויות הדתיות שלהם. ולא זו בלבד, אלא שהם מזדהים הזדהות שלמה עם המשטר הטוב והצודק.
כמובן, שלא היה בו תרגום לרוסית, כדי למנוע מדור ההמשך להיחשף לתכני הסידור, והכנתו לדפוס היתה באופן של מהדורת צילום מלוקטת מכמה סידורים ומחזורים. אך נערכו בו "שיפוצים" והתאמה לאידיאולוגיה של המשטר (רק ארבעה עמודים הם מקוריים לסידור זה והם מוצגים בצילומים כאן).
הסידור נקרא "סידור השלום", מאחר וזה המסר החוזר ב"תיקונים" שנעשו בו: ממשלת ס.ס.ס.ר. היא "מגן השלום בכל העולם".
שמעתם?!
וזה כהמשך לבטאונם הרשמי 'פראבדה' = האמת!...
השבמחקאכן, אבל לשקר בתחפושת של "אמת" אנחנו רגילים יותר..
השבמחקמידע רב על הדפסת סידור 'השלום' דנן ניתן למצוא בספר בשם 'הגחלת' שכתב חתנו של הרב שלייפר, שהיה הרב במוסקווה משנת 1944.
השבמחקפראוודא = עמעס
השבמחקלא אמת