בין האוצרות המוצגים באתר האינטרנט של הספריה הלאומית, נמנה גם כתב יד של "הגדת רוטשילד".
מדובר בכתב-יד של הגדה בנוסח אשכנז מהמאה ה-15, כתוב ומאוייר על קלף ביד אמן. ההגדה נקראת "הגדת רוטשילד" מאחר והייתה שייכת בעבר למשפחת רוטשילד המפורסמת.
להגדה זו סיפור המתקשר לפוסטים קודמים בהם עסקנו בשוד הספרים הנאצי. בתקופת המלחמה נשדד כתב היד של ההגדה על ידי הנאצים ועקבותיו אבדו. לאחר המלחמה נרכשה ההגדה על ידי ד"ר פרד מרפי, בוגר אוניברסיטת ייל, שהוריש אותה לספרייה של אוניברסיטת ייל בשנת 1948 (לכן נקרא כתב היד גם "הגדת מרפי"). בשנת 1980 זוהתה ההגדה כרכוש משפחת רוטשילד והוחזרה לבעליה, שתרמו אותה לספרייה הלאומית, ושם היא נמצאת כיום.
אני רוצה להתמקד כאן בעמוד האחרון של ההגדה.
מאחר ומדובר בכתב-יד מוקדם, לא נמצאים בו עדיין הפיוטים כדוגמת "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", וההגדה מסתיימת בברכת הגפן של הכוס הרביעית. לאחר מכן מופיעות שתי שורות מעניינות.
הראשונה: "נו טרינק אוש" - שפירושה בלשון אשכנז (על פי הנכתב באתר הנ"ל): "עכשיו שתה!".
לאחר מכן מופיעה שורה נוספת, מפתיעה: "סליק מה נשתנה". ובשפה שלנו: הסתיימה אמירת מה נשתנה.
וכאן הבן שואל: האמנם, האם רק כעת נסתיימה אמירת "מה נשתנה"?
ובכן, באתר הנ"ל נכתב ההסבר הבא: "בקרב קהילות אשכנז נהגו לכנות את ההגדה כולה בשם מה נשתנה".
ניתן לראות את עקבות כתמי היין של המסובים |
הקישור המעודכן להגדה באתר ספריה הלאומית:
השבמחקhttp://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/moreshet/Pages/rothchild.aspx
תודה, אעדכן למעלה.
השבמחק