כפי שהוסיף פרופ' דוד אסף בתגובה לפוסט הקודם, את העיר בילה-צרקווה, שתרגום שמה "כנסיה לבנה", נהגו היהודים לכנות בשם "שדה לבן" ובינם לבין עצמם קראו לה בסרקזם: "שווארצע טומאה" (=טומאה שחורה).
לעובדה זו היתה גם השלכה הלכתית. כידוע ישנה הקפדה הלכתית לכתוב בגיטין את שם המקום בו נכתב הגט בצורה מדוייקת. הקפדה זו הולידה ים של דיונים בספרות השו"ת והפסיקה, שעיקרם בירור טכני על צורת הכתיבה הנכונה של שמות ערים שונות. גם שמה של "שדה לבן" נדון באותו הקשר.
הרב הלל פוסק מוסר בכתב העת שלו "הפוסק" (שנה יג, תשרי תשי"ב, חוברת קמג) כי רבנים רבים נהגו לכתוב רק את השם הלועזי של העיר, מבלי להזכיר את הכינוי היהודי וכינוי הגנאי ביידיש, ומאידך מוסיף עדות סותרת ששמע מפי הרב צבי קופשטיק שהיה רב במקום ולגירסתו כתבו בגיטין: "שדה לבן דמתקריא [=המכונה] ביעלא צערקוב וכל שום דאית ליה [=וכל שם שיש לה]". כשהמילים האחרונות רומזות לכינוי "שווארצע טומאה" שאותו "לא יכלו לכתוב משום איבה ומשום הצענזורא, ולכן הבליעו שם זה במילת 'וכל שום'...".
אזכור מפורש בדפוס של השם "שווארצע טומאה" אנו מוצאים בתשובה הלכתית שנדפסה בספר השו"ת של רבי חיים הכהן רפפורט, רבה הנודע של העיר לבוב (למברג) שבגליציה.
 |
| שו"ת רבינו חיים כהן - לבוב, 1861 |
בסוף הספר נדפס "קונטרס שאלת חכם" עם תשובות מרבנים שונים בני התקופה, וביניהן נמצא מכתב התנצלות מעניין שכתב רבי אריה ליב ב"ר בנימין, רב בעיר מאריאמפול (Marijampolė) שבליטא, אל רבי חיים רפפורט אב"ד לבוב.
העיר מאריאמפול נקראה על שם מריה - אמו של ישו הנוצרי, ובשל כך היו מיהודי המקום שנקטו שינוי קל של אות אחת, כפי שמספר רבי אריה ליב:
"שם העיר ע"פ כתבי הע[י]ר[ו]ני: מריאמפאליא, וכן בפי אנשי עמי אשר אני יושב בתוכם... אך מקצת אנשי בני עמינו בני ישראל מכנין שם הנ"ל וע"י כינוי נסתר המ"ם וקוראין בנו"ן לכנות לגנאי, ועיקר השם כפי הע[י]ר[ו]ני...".
לא ברור לי בדיוק כיצד שינו היהודים את שם העיר (אולי שכינו אותה "נאריאמפול", כי ביידיש "נאר" = טיפש).
בכל מקרה, מן המכתב עולה שר"ח רפפורט התרעם על רבי אריה ליב ממאריאמפול שנהג לכתוב בגיטין שסידר את שם העיר המקורי, ולא את הכינוי היהודי. רבי אריה ליב טורח להבהיר לו שרק מיעוט של יהודים משתמש בכינוי הגנאי, ולכן זהו השם הנכון לכתיבה וממילא הגט כשר. בתוך הדברים מזכיר רבי אריה ליב גם את "שווארצע טומאה" וטוען שהמקרה אינו דומה:
"ויש רוצים לדמות הדין שלי למקום עיר א'[חת] ששמה שווארץ טומאה בלשונינו ולפי לשונם יש לה שם אחר, אין הנידון דומה לראיה, שמה אין איש א'[חד] מישראל קורא כפי שם העכו"ם... ועתה מורינו ורבינו אל יאשימני חנם ע"פ מגידי דוברי שקר...".
ולמי שתהה מהו התעתיק הלועזי של "שווארצע טומאה", אז הנה הוא: Shvarts-Timeh. כך לפחות על פי מסד הנתונים של "JewishGen"
אולי כתבו נאריאמפאליא כי נאר=שוטה?
השבמחקאגב, העיקרון של תרגום שמות ערים, לאו דווקא לגנאי, מצוי אצל חכמי ימה"ב. כך בפרובנס מלוניל=הירחי מאסטיל=הכוכבי ממונפליה=מן ההר. גם רבנו תם, איש רמרו, מוזכר כמי שגר ברמה ויש עוד.
נאמריאמפול - הגיוני מאד. חשבתי גם כן על כך, ולא הצלחתי למצוא שום אזכור בדפוס לכינוי(כמובן שאין בכך סתירה לדברים).
מחקהערה לאנונימים - יש אפשרות לבחור שם או כינוי בכתיבת התגובה. אנא השתמשו בפונקציה זו.
הוספתי את ההשערה למעלה.
מחק