כיון שעסקנו בשימוש יצירתי שנעשה באות ף על ידי הפיכתה, נביא כאן שימוש דומה שנעשה באות י', והפעם כתחליף לסימן פסיק.
עד כמה שידוע לי, השימוש בי' הפוכה כסימן פסיק, מופיע לראשונה אצל המדפיס הנודע "יונה בן יעקב מזאלזיץ אשר בגליל לבוב", מדפיס ידוע בקושטא שכונה בקצרה על שם מוצאו "יונה אשכנזי".
הספרים הראשונים בהם קיימת התופעה נדפסו בבית דפוסו בקושטא בסביבות השנים תע"ו-תע"ח (1716-1718), ביניהם:
ספר גנת ורדים - לרבי אברהם הלוי; ספר מטה יוסף - לרבי יוסף נזיר; וספר מוהריק"ש, ערך לחם - לרבי יעקב קאסטרו.
לאחר מכן עברה הטכניקה גם לדפוס שהקים יונה אשכנזי בשותפות עם דוד חזן באזמיר. בין הספרים שנדפסו באזמיר ונעשה בהם שימוש ב"י' הפסיק": ספר חמדת ימים המפורסם (ראה תמונה להלן), ספר שבות יעקב - לרבי חיים אבולעפיא, ספר זרע אברהם - לרבי אברהם יצחקי (כולם נדפסו בין השנים תצ"א-תצ"ד 1731-1734), וספרים נוספים.
להלן דוגמאות.
בספר חמדת ימים, רואים כבר בשער את אותיות י' ההפוכות:
בספר חמדת ימים, רואים כבר בשער את אותיות י' ההפוכות:
 |
| שער ספר 'חמדת ימים' אזמיר תצ"א - שימו לב לסימני ה'פסיק' בשער |
וכאן שני קטעים מתוך הספרים:
 |
| שבות יעקב - אזמיר תצ"ד |
 |
| גנת ורדים' - קושטא תע"ו |
מאוחר יותר הגיע הרעיון אל דפוסו של ר' ישראל ב"ק בברדיטשוב, בספר 'צמח ה' לצבי' שנדפס בסביבות שנת תקע"ח (1818).
 |
| שער הספר צמח ה' לצבי - מקום הדפוס, המדפיס והשנה משוערים (בין היתר על פי סמל המדפיס המפורסם של ב"ק) |
לאחר מכן חוזרת התופעה בספר יוצא-דופן בשם יד אהרן שנדפס בשאלוניקי תקצ"ט (1839), שגם במקרה זה ניתן להבחין בה כבר בשער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.