למשמרת לאו"ת לכל באי שער

בשער המהדורה השניה של ספר "שארית יעקב", דרושים מאת רבי יעקב ישראל אלגאזי, שנדפסה בליוורנו בשנת תק"ן (1790), מצאתי הערה עוקצנית בכתב-יד המתייחסת למו"ל הספר דוד לופיס. ההערה נכתבה בסמוך לשמו המופיע בשער:

"חזקת ע"ה [=עם הארץ] שאינו מוציא מידו דבר מתוקן וחוץ ממה שנפל טעות רב בדפ הזה, זו רעה חולה כי המפתחות כולם מוטעות וילאה למצוא דבר".

אם הבנתי נכון, "בדפ הזה" - הכוונה: "בדפ[וס] הזה", ולא בדף השער, שהנו העתק מדוייק של נוסח שער המהדורה הקודמת (קושטא תקי"א) ואין בו טעות.

לא בדקתי אם מהדורה זו אכן מלאה בטעויות. העובדה שבסוף הספר מופיעה "התנצלות המגיה" אינה ראיה לכך שהספר משובש באופן יוצא-דופן, שכן היה זה נוהג נפוץ להוסיף "התנצלות" מעין זו, ואדרבה – המו"ל כותב שם כי יגע הרבה "להרים מכשול השגיונות אשר נפלו בדפוס הראשון".

אך בעניין השיבוש במפתחות צדק כותב ההערה, אם כי הדבר היה גלוי לכל, שכן המו"ל קדם והתנצל על כך בפתח הספר, ואף הציע פתרון מעשי לתיקון הבעיה.

מתברר שהמהדורה השניה נדפסה "דף על דף" כפי הראשונה, ומסיבה זו הועתקו גם המפתחות כפי שהם למהדורה זו, אלא שבמהדורה הראשונה חלה טעות בספירת העמודים, ולאחר עמוד י"ו (טז), קופצת הספירה מיד ל-כא. ומאחר שבמהדורה השניה ספירת העמודים כתיקונה, נוצר פער של ארבעה עמודים בציוני המפתחות (שאחרי עמוד טז). ייתכן שהדבר נתגלה למו"ל בשלבים מתקדמים של ההדפסה ואז היה כבר מאוחר מלתקן זאת. מכל מקום, הוא מציע למשתמש פתרון פשוט: להפחית בכל פעם ארבעה עמודים מהציון וכך להגיע למיקום הנכון.

 

מודעת זאת למשמרת לאו"ת לכל באי שער המפתחות אתיא זכירה זכירה שעלו ובאו לדפוס על דפ"י מרומי הנדפס בקושטאנדינא ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה ויען וביען שהראשון מסודר כהלכתו מדף א' עד דף י"ו וקפץ ודלג והשמיט עד דף כ"א ונכ"ה לו ינכה ארבעה דפים, אמנם ראה זה חדש חשבונו עולה יפה, דין גרמא כל מבקש למצא הפתח מדף י"ו והלאה יפסע ד' פסיעות לאחוריו ושם ימצא מבוקשו, כגון אם הציון מורה דף כ"א הנה הוא לך דף י"ו, ואם הוא דף כ"ה הנה הוא כ"א, ועל דרך זה הלוך ושוב.

אחרי כל זה, יש לי תחושה שלכותב ההערה היה איזשהו "חשבון" עם המו"ל, ולכן כתב את מה שכתב (יש לי גם השערה בקשר לזהותו של הכותב, אך אין לי כל רצון להתעסק במריבה, למרות שהסתיימה מזמן ואפשר לתייג אותה כ"מחקר היסטורי").