שימו לב לתמונה הבאה. מדובר ברישום בעלות בצופן. מיד אסביר כיצד קוראים את הצופן, אך אתם מוזמנים לנסות תחילה לפענח בכוחות עצמכם:
ובכן, את השימוש בצופן זה לרישום בעלות מצאתי מספר פעמים בספרים. יתכן וחלקכם מכירים אותו, אך אסביר לטובת מי שאינו מכיר.
הצופן מבוסס על טבלה של צירוף האותיות "אי"ק בכ"ר".
ישנם מספר צירופים של אותיות, שמשתמשים בהם כ"צופן החלפה", המוכר שבהם הוא "א"ת ב"ש".
צופן "אי"ק בכ"ר" מורכב מצירופים של שלושה אותיות בכל יחידה. כשכל צירוף מכיל את הערך הגימטרי של היחידות, העשרות והמאות. לדוגמה: איק = 1, 10, 100. בכר = 2, 20, 200, וכן הלאה.
והנה הטבלה של "אי"ק בכ"ר":
ברישום הבעלות שלפנינו לא משתמשים ב"צופן החלפה", אלא עושים שימוש בטבלה של "אי"ק בכ"ר" כמקרא לצופן, ומחליפים את האותיות בצורה של המשבצת שבה נמצאת האות, ובניקוד שמסמן את מיקומה של האות במשבצת.
הנה דוגמאות:
את האות א', מסמנים כך (משבצת ימנית עליונה בטור השמאלי, עם נקודה אחת - אות ראשונה במשבצת):
את האות נ', מסמנים כך (משבצת אמצעית בטור האמצעי, עם שתי נקודות - אות שניה במשבצת):
את האות ם (מ"ם סופית), מסמנים כך (משבצת אמצעית בטור השמאלי, עם שלש נקודות - אות שלישית במשבצת):
כאמור, את שיטת הצופן הזה ראיתי במספר כריכות ספרים, ברישום הבעלות שלפנינו יש שינוי קטן בשיטה: כאשר הכותב רוצה לציין לאות הראשונה הוא משאיר את המשבצת ריקה, האות השניה - נקודה אחת, והאות השלישית - שתי נקודות.
כעת נגש לפענוח הצופן (אתם מוזמנים לנסות לבד):
בע"ה
אני הצעיר וזעיר
יאודה ן' בנבנשת
הי"ו
ס"ט
היינו כותבים ככה פתקים בבית הספר
השבמחק