המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, תלמיד הבעש"ט ותלמיד תלמידו - המגיד ממזריטש ומאבות החסידות, נפטר לפי המסורת בי"א חשון תקנ"ח. ספרו המפורסם הוא הספר 'מאור עינים', מספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט ותלמידו המגיד. החסידים מספרים כי רק לאחר שהפצירו בו התלמידים הסכים להדפיס את דברי תורתו, אך בשעת עריכת הספר ציווה רבי מנחם נחום על תלמידיו לשרוף דפים רבים מן הספר, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו".
הספר הוכן להדפסה עוד בחייו של המגיד מצ'רנוביל, בדפוס החדש (והמפורסם לימים) שהוקם אז בסלאוויטא ע"י האדמו"ר רבי משה שפירא (בנו של רבי פנחס מקוריץ), אך נשלם בדפוס רק לאחר פטירתו. בראש הספר באו הסכמות גדולי החסידות באותם ימים: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי ורבי יעקב שמשון משפיטובקה (שהיה אז בדרכו לארץ ישראל), והסכמות נוספות. בהקדמה לספר וכן בשתי ההסכמות הראשונות (של רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק) מוזכר רבי מנחם נחום בברכת המתים (זצ"ל), אך מעניין שבהסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי זושא מאניפולי, נראה כי המחבר היה עדיין בחיים בשעה שנכתבו: מלבד זאת שלא נכתב אחר שמו זצ"ל, גם מלשון הדברים נראה שההסכמות נכתבו עוד בחייו.
רבי לוי יצחק מכנה את רבי מנחם נחום "הישיש": "הרב הגדול החסיד המפורסם הישיש איש אלקי מה' מנחם נחום מק"ק טשארנאביל שיפוצו מעיינות חכמתו בחוץ תרונה...", וכך גם רבי זושא: "העיר את לבו הטהור של כבוד הרב החסיד המפורסם... הישיש איש אלקי מהו' מנחם נחום מטשאראנביל...".
אלא ששתי ההסכמות האלה נכתבו באותו יום: כ"ג חשון תקנ"ח. האם יש בכך בכדי לערער על תאריך פטירתו המפורסם של רבי מנחם נחום, או שמא לא ידעו הכותבים שהוא כבר נפטר?
דרך אגב, רבי זושא חותם בתאריך: "א' כ"ג לחודש מרחשון לסדר ולפרט והנה פרח מטה אהרן לפ"ק". ההדגשות במקור והאותיות המודגשות יוצרות בגימטריה את התאריך תקנ"ח, אך לא ברור כאן משהו: מקובל שכשכותבים 'לסדר' מביאים פסוק מן הפרשה של אותו שבוע, וא"כ לא ברור מדוע בחר רבי זושא בפסוק זה שהוא מפרשת קורח, הרי פרשה זו אינה נקראת אף פעם בחודש חשוון?
אמנם, מצאתי שהחסידים טוענים כי רבי זושא חזה כאן ברוח הקודש שבעוד שנים רבות אחד מצאצאיו של בעל 'מאור עינים', הלא הוא האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, יתמנה לאדמו"ר באותו תאריך שבה נכתבה ההסכמה, בי"א חשוון (בשנת תרפ"ז 1926), ועל כן רמז את הדברים בפסוק "פרח מטה אהרן".
ובכל זאת, הייתי רוצה לדעת "פשט" בדבר...
הספר הוכן להדפסה עוד בחייו של המגיד מצ'רנוביל, בדפוס החדש (והמפורסם לימים) שהוקם אז בסלאוויטא ע"י האדמו"ר רבי משה שפירא (בנו של רבי פנחס מקוריץ), אך נשלם בדפוס רק לאחר פטירתו. בראש הספר באו הסכמות גדולי החסידות באותם ימים: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי ורבי יעקב שמשון משפיטובקה (שהיה אז בדרכו לארץ ישראל), והסכמות נוספות. בהקדמה לספר וכן בשתי ההסכמות הראשונות (של רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק) מוזכר רבי מנחם נחום בברכת המתים (זצ"ל), אך מעניין שבהסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי זושא מאניפולי, נראה כי המחבר היה עדיין בחיים בשעה שנכתבו: מלבד זאת שלא נכתב אחר שמו זצ"ל, גם מלשון הדברים נראה שההסכמות נכתבו עוד בחייו.
רבי לוי יצחק מכנה את רבי מנחם נחום "הישיש": "הרב הגדול החסיד המפורסם הישיש איש אלקי מה' מנחם נחום מק"ק טשארנאביל שיפוצו מעיינות חכמתו בחוץ תרונה...", וכך גם רבי זושא: "העיר את לבו הטהור של כבוד הרב החסיד המפורסם... הישיש איש אלקי מהו' מנחם נחום מטשאראנביל...".
אלא ששתי ההסכמות האלה נכתבו באותו יום: כ"ג חשון תקנ"ח. האם יש בכך בכדי לערער על תאריך פטירתו המפורסם של רבי מנחם נחום, או שמא לא ידעו הכותבים שהוא כבר נפטר?
דרך אגב, רבי זושא חותם בתאריך: "א' כ"ג לחודש מרחשון לסדר ולפרט והנה פרח מטה אהרן לפ"ק". ההדגשות במקור והאותיות המודגשות יוצרות בגימטריה את התאריך תקנ"ח, אך לא ברור כאן משהו: מקובל שכשכותבים 'לסדר' מביאים פסוק מן הפרשה של אותו שבוע, וא"כ לא ברור מדוע בחר רבי זושא בפסוק זה שהוא מפרשת קורח, הרי פרשה זו אינה נקראת אף פעם בחודש חשוון?
אמנם, מצאתי שהחסידים טוענים כי רבי זושא חזה כאן ברוח הקודש שבעוד שנים רבות אחד מצאצאיו של בעל 'מאור עינים', הלא הוא האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, יתמנה לאדמו"ר באותו תאריך שבה נכתבה ההסכמה, בי"א חשוון (בשנת תרפ"ז 1926), ועל כן רמז את הדברים בפסוק "פרח מטה אהרן".
ובכל זאת, הייתי רוצה לדעת "פשט" בדבר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.