להלן אביא "איורי דפוס" של מנורת המקדש, זו בעלת שבעה הקנים שאף היא "היתה באותו הנס" (חנוכה). רבים עסקו בשחזור צורתה, על פי הנתונים המובאים בתורה ובספרות חז"ל. כאן לא נכנס לפרטי החקירות, רק נביא את האיורים, לכבוד חג האורים.
נתחיל במנורה שנמצאת בספר "
ביאורים למהר"ן שפירא", אותו הזכרתי בעבר (
קישור).
נציין כי ספר זה הוא מעשה זיוף. המדפיסים, לקחו חיבור של אלמוני, ובכדי להשביח את המקח ייחסו אותו לרבי נתן שפירא מהורודנא, רב חשוב מפולין. הספר נדפס בשנת שנ"ג (1593) בונציה, כשבאותו זמן הוכן לדפוס חיבורו האמיתי של רבי נתן שפירא, "אמרי שפר". בהקדמה לספר "האמיתי", שנדפס לבסוף בקראקא בשנת שנ"ו (1596), מגולל בנו של רבי נתן את סיפור הדברים, וכותב כי רבני פולין החרימו את הספר המזוייף.
כאמור, לא ברור מי באמת חיבר את הספר. בכל מקרה, יש בו מספר איורים ברמה טכנית גבוהה.
הנה ציור המנורה המובא בפרשת תרומה:
בספר
יוסף דעת (פראג, שס"ט 1609), פירוש על רש"י על התורה, מאת רבי יוסף ב"ר יששכר מיקליש (נולד ש"ך בערך, תלמיד המהר"ל מפראג, רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים", ורבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר"), מובאים מספר איורים להמחשה, ביניהם איור המנורה הזה:
ספר שו"ת מהריט"ץ [מורנו הרב יום טוב צהלון] שנדפס בונציה בשנת תנ"ד (1694), מעוטר באיורים של המשכן וכליו, וצורת הבית השלישי.
בשער הספר, נדחסו פרטי הספר והמחבר לחלק העליון בכדי לפנות מקום לציור הסכמטי של המשכן (במרכזו המנורה):
מעבר לשער מופיעה צורת בית המקדש השלישי, ובשוליה השולחן והמנורה:
בסוף ההקדמה מופיע ציור נוסף:
בסוף המפתחות כתב "תולעת שנ"י" [רבי שלמה ניצה]:
"לייפות ולהדר שער הספר בצורה נאותה כמשפט הדפוס, ציירו התלמידים יצ"ו דבר שבקדושה, צורת המשכן ובית השלישי תוב"ב, ולפי שהדף היה קטן מהכיל, בפעם הזאת חסורי מחסרא בצורה ולא צוייר בה כל המצטרך ובעז"ה תגלה ותראה צורה שלימה ככל חוקותיה וככל משפטיה..."
אם כן, ציורים אלו נעשו על ידי יהודים, והכותב מבטיח שבעתיד יודפסו ציורים מפורטים יותר. אינני יודע אם כוונתו לספר "
חנוכת הבית" שנדפס אף הוא בונציה (אך לא אצל אותו מדפיס) כשנתיים לאחר מכן, בשנת תנ"ו (1696).
ספר זה מוקדש כולו למלאכת המשכן והמקדש ויש בו ציורים רבים. ביניהם מצאתי את אותה מנורה שמופיעה בשו"ת מהריט"ץ (ראו בתמונה לעיל):
מחבר הספר הוא רבי משה חפץ, מחכמי איטליה במאה ה-17, שחיבר גם ספר על התורה בשם "
מלאכת מחשבת" (ונציה ת"ע). מאחר והזכרנו אותו, נצרף את הפורטרט שלו, שנדפס בראש ספרו הנ"ל:
 |
| רבי משה חפץ בגיל מא"ה [=46] |
גם בספרים נוצריים, להבדיל, מופיעים איורי המנורה.
בספר
Die alten jüdischen Heiligthümer,Gottesdienste und Gewohnheiten, מאת Johannes Lundius (נדפס בהמבורג, 1704), ישנם תחריטים רבים המתארים את המקדש וכליו. בין היתר, שתי המנורות האלה (מצאו את ההבדלים):
כידוע, אחד המקורות המפורסמים לחקר מנורת המקדש הוא "שער טיטוס" ברומא, שעליו תבליט ובו נראים שבויים יהודיים הנושאים את המנורה. ספר נוצרי שעוסק בנושא זה הו
א Hadriani Relandi De Spoliis TempliHierosolymitani in Arcu Titiano Romae conspicuis liber singularis, מאת Hadrianus Relandus (הולנד, 1775). הנה תמונות מספר זה:
 |
| שער טיטוס |
 |
| המנורה, לפי שער טיטוס |
המחבר מביא להשוואה שתי מנורות שמופיעות במקורות יהודיים: ספר "ביאורי מהר"ן", וספר "יוסף דעת" (את שניהם הבאנו לעיל).
---
הוספה: אחר כך מצאתי שהמנורה מוונציה נדפסה קודם לכן, בשער חמשה חומשי תורה משנת תמ"ד (1684):
כאמור, התמונה מופיעה בראש ספרו "מלאכת מחשבת" (ונציה ת"ע), ולפי הכיתוב הוא 'בן מא"ה', כלומר (לפי הערך הגימטרי): בן 46. אך היו שלא הבינו נכון את המשפט וסברו שמדובר בתמונה שלו ממש מגיל מאה (למרות שנראה כה צעיר! זה קורה גם לי לפעמים, גם אני מעדיף את המילה הכתובה על פני מראה העיניים...).
כפי שניתן לראות, לא מדובר ברפרודוקציה מדוייקת, אלא בחיקוי של התמונה הראשונה. בראש העמוד נוספה הכותרת: "בן מאה שנה אנכי היום" (על פי דברים לא, ב), וכאן כמובן המילה "מאה" באה במשמעותה הפשוטה, ולא כפי הכוונה המקורית (אולי לכן עשו אותו גם יותר זקן בתמונה השניה...).
