‏הצגת רשומות עם תוויות אונייה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אונייה. הצג את כל הרשומות

21.10.2012

פרשת נח בציורי דפוס (2)

בהמשך לפוסט הקודם, הנה עוד ציורים מודפסים מפרשת השבוע.
נתחיל עם שער הספר "Gioseffo Flavio Historico" (היסטוריה, מאת יוסף פלביוס), שבשוליו איור תיבת נח:
בהמשך ספר זה, שנדפס בונציה בשנת 1711, ישנה תמונה גדולה של נח:

בספר אחר של כתבי פלביוס (The works of Flavius Josephus) ישנה תמונה יפה של התיבה, אבל לצערי, בסריקת פרוייקט הדיגיטציה של גוגל חלה תקלה, ומאחר שמדובר בלוח תמונה מתקפל, הוא נסרק כשהוא מקופל (אשמח אם מישהו ימצא גירסה אחרת מקוונת של עותק זה). חבל!
כיון שסיפור מגדל בבל אף הוא נמצא בפרשת נח, התנחמתי בציור של המגדל שנמצא בספר זה.
והנה תמונה נוספת של התיבה, ואחריה מגדל בבל, מהספר "Biblicae historiae". (התמונות כאן הן ממהדורה שהיתה בידי, השונה מן העותק שבגוגל בוקס - כאן - ומכילה רק את האיורים ללא הטקסט).
ובשער הבא: התיבה, הקשת, ונח מקריב קרבן אחרי המבול:

17.10.2012

פרשת שבוע - התיבה של נח

סיפור המבול ותיבתו של נח זכו לאיורים רבים בדפוס. הנה דוגמה אחת מתוך ספר 'צאינה וראינה" (זולצבאך, תקמ"ה 1785), שבה נראים נח ובניו אחרי המבול:
והנה תיבת נח ומעליה מרחפת היונה:
את הקישוט הזה לקחתי משער הספר צנצנת המן לרבי מנחם מאן אונא, שנדפס באופנבאך תפ"ג (1723):
אחר כך מצאתי כי הקישוט נדפס כבר קודם לכן בספר הנוצרי "Pugio Fidei", בלייפציג 1687.
את הספר "Pugio Fidei" (פגיון האמונה), שמטרתו להוכיח את אמונת הנוצרים, כתב הנזיר הדומיניקני וצנזור ספרי היהודים בספרד ראימונד מרטיני, שנטל חלק ב"ויכוח ברצלונה" בו השתתף הרמב"ן. שמו המלא של הספר: "פגיון האמונה נגד המוסלמים והיהודים".
[עריכה: אחר כך מצאתי את הקישוט בפירוש אברבנאל על נביאים ראשונים שנדפס בלייפציג שנה קודם. ראה כאן].

אבל המרשים מכל הוא הספר Arca Noë in tres libros digesta (=תיבת נח בשלושה ספרים) שנדפס בשנת 1675.
כמו הספר הקודם, אף הוא נכתב בשפה הלטינית על ידי נוצרי אדוק. מדובר בספר עב כרס שעוסק רק בנושא אחד: תיבת נח. המחבר, Athanasius Kircher, גרמני ישועי מלומד שכתב כ-40 יצירות בתחומים מדעיים שונים (רפואה, גיאולוגיה, היסטוריה ועוד), מנסה בספר זה לתאר את תיבת נח באופן מדעי, בעזרת תרשימים ומפות, רשימות בעלי חיים למיניהם וסוגיהם, והסברים רבים.
הספר מכיל עשרות רבות של תרשימים ואיורים מרהיבים. מפאת קוצר המקום אעלה כאן רק חלק מהם (לחצו על התמונות כדי להגדיל). ניתן לצפות בספר כולו כאן.
שער הספר


בניית התיבה
עץ הצאצאים של נח
כניגוד לניסיון לצמצם את סיפור התיבה לתוך תמונות, אציג לסיום את דברי הרמב"ן בפרשתנו (בראשית ו, יט):
"ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד. גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר... והנה יצטרך להביא מכולם שיולידו כמותם. וכאשר תאסוף לכולם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה.
ואם תאמר יעשנה קטנה ויסמוך על הנס הזה. ראה השם יתברך לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויספרו עליה וידברו בענין המבול וכנוס הבהמה והעוף לתוכה, אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות והשאר בידי שמים..."


19.4.2012

האונייה של אניהו

כהשלמה מעניינת לפוסט "אונייה בחתימה", אביא כאן טביעת חותם עברי מתקופת בית ראשון (המאה השמינית לפני הספירה) שהיה שייך לאדם בשם "אניהו בן מירב". בראש החותם גולפה אוניית-מפרש נאה, ומתחתיה, בכתב-עברי עתיק, הכיתוב: "לאניהו בן מירב".  

נחמן אביגד, תיאר חותם זה במאמרו "האנייה של אניהו - חותם עברי המעוטר באניית-מפרש", קדמוניות טז, 4 (תשמ"ד). הוא משער כי השם "אניהו" (שלא מוזכר במקרא, אך נמצא בכתובת-קבורה שהתגלתה בהרי חברון) גזור מלשון "און" (כוח), אך מניח בצדק כי הסיבה שבעל החותם בחר באונייה בתור סמל, היא הדמיון בין שמו לאונייה.
לא ברור היכן נתגלה חותם זה ואצל מי הוא כיום. בהערה שהקדים למאמרו, מבהיר אביגד כי לא ראה את החותם המקורי, רק את צילום טביעתו, וכי החותם נמצא אצל "אספן פרטי בארצות-הברית שרכש אותו לפני שנים מספר בירושלים".
[האם החותם אינו נראה "מדי" טוב? אינני מבין בארכיאולוגיה. מכל מקום, שמעתי שמועה עמומה שמדובר בזיוף. אודה למי שיחכים אותי בעניין זה].
מכל מקום, "החברה הישראלית למדליות ומטבעות" טבעה מטבע מיוחד בשנת תשמ"ה (1985) לכבוד הממצא הזה (את ההסבר המלא ראו כאן), הנה:

(תודה להרב יעקב ישראל סטל שהמציא לידי את המאמר בקדמוניות)

3.1.2012

אונייה בחתימה

"רב צייר כורא ורבי חנינא צייר חרותא, רב חסדא 'סמך' ורב הושעיא 'עין', רבה בר רב הונא צייר מכותא..." (גיטין לו, א)
"רב צייר כורא - ולא היה חותם שמו; חרותא - ענף של דקל; מכותא - וילון ספינה" (רש"י שם).
מישהו אמר לי פעם כי חתימתו של החיד"א, המזכירה במעט צורת אונייה, נועדה לרמוז על נדודיו הרבים, בין היתר גם על גבי ספינות בים, בתפקידו המפורסם כשליח ארץ ישראל.

למעשה, זה לא מדוייק לגבי החיד"א, אבל יתכן שהמקור ל"שמועה" זו הוא סיפור מפורסם שאירע אצל זקנו (סב סבו) של החיד"א, רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם", שעלה מפאס שבמרוקו לארץ ישראל, בסביבות שנת ש"ס (1600).
בדרכו לארץ ישראל, אירע לרבי אברהם נס, כפי שמתאר בן נינו החיד"א (שם הגדולים בערכו).
"...ודרך אניה בא לקפוטקיה, ויצאו ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה ותיכף קם רוח סערה, ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל. ולזכור נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל".
הנה חתימתו המקסימה של רבי אברהם אזולאי:


למרות זאת, גיליתי בהמשך שכדרכם של סיפורים, התגלגל הרעיון של החתימה-בדמות-אוניה והורחב לכל חכמי משפחת אזולאי.
כך למשל כותב הרב מאיר אמסעל, עורך כתב-העת "המאור", על חתימת החיד"א:
"החתימה היא באותיות מסובכות מעשה חושב וצורתה דומה לספינה, הרגילה במשפחת אזולאי מימות אבי המשפחה ר' אברהם אזולאי, אשר... נעשה לו נס בספינה..." (המאור, ניסן תשי"ד, שנה ה, חוברת ז [מג], עמ' 20).
הנה כמה חתימות ממשפחת אזולאי:

חתימת רבי רפאל זרחיה אזולאי - אבי החיד"א
חתימת רבי אברהם אזולאי - בן החיד"א

חתימת רבי נסים זרחיה אזולאי - נכד החיד"א

הסיפור על חכמי משפחת אזולאי החותמים בצורת אוניה בעקבות זקנם הוא יפה, אך מסתבר שאין בו ממש, שכן חתימות באותו סגנון (שהושפעו מאמנות הקליגרפיה המוסלמית), ניתן למצוא גם אצל חכמים אחרים מאותה תקופה, בהם גם כאלו שלא נמנו על משפחת אזולאי.
אביא כאן כמה דוגמאות. 
ראשית, חתימתו של רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף" ורבו של החיד"א:
 
חתימת רבי יעקב שאלתיאל נינייו:

חתימת רבי חיים אבועלפיא:

והנה חתימותיהם של המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן (חברו לשליחות א"י באירופה), שמצאתי לאחרונה בדף שהגיע ל"קדם":


בפורום "אוצר החכמה" (כאן - קישור) הועלתה, בעקבות הדברים שכתבתי, חתימה מקסימה של רבי אברהם יונה, חברו של החיד"א ורב קהילת הספרדים בונציה, הנה:
כ"ד [כה דברי] אשקופה [אסקופה] הנדרסת והתחתונה, בלי דעת ותבונה, זעירא דמן חברייא,
מלא כף קטנה, זה שמי אברהם יונה ס"ט וזה זכרי, אברהם בכ"ר רפאל משה חיים יונה ס"ט

כאן נראית בבירור צורת אונייה, ומשתתפי הפורום העלו כמה השערות בעניין. אחד הציע שיש כאן רמז לשם משפחתו "יונה", בעקבות "יונה הנביא" שירד בספינה. אחר טען כי חתימה זו דווקא מתאימה לאדם שכיהן כרב בונציה, וכי הוא רואה בה בבירור את ה"גונדולה" המפורסמת.
 
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...