גדולי ישראל - תמונה קבוצתית

בעבר הבאתי "תמונות קבוצתיות" של גדולי ישראל (ראו כאן וכאן וכאן). תמונות אלה היו נפוצות כקישוטי קיר בבתי היהודים באירופה.
להלן שתי תמונות, עם מקרא מפורט של שמות הרבנים, מתוך הספר 'כתב זאת זכרון' - תולדות משפחת איגר-סופר, תלמידיהם ובני דורם, מאת ר' אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער, ניו יורק תשי"ז (1957).
[מתכונת התמונה הראשונה זהה לתמונה שהבאתי כאן].

דיוקן דמיוני "חדש" של האר"י הקדוש

על תמונות דמיוניות של צדיקים יש הרבה מה לכתוב, הפעם אתמקד ברבי יצחק לוריא - "האר"י הקדוש".
ובכן, בחיפוש קצר מצאתי שהאר"י "זכה" לכמה איורים מפוקפקים. נתחיל בתמונה הבאה, שמעטרת כמה אתרי קבלה:

כפי שניתן לראות כאן, מקור התמונה בתדפיס ישן מצפת, שלא ידועים לי פרטים עליו (ואשמח להחכים).

אחרים דמיינו את האר"י כך:

וגם כך:

(כמדומני שהתמונה האחרונה יוחסה גם לצדיקים אחרים. לי היא מזכירה את התמונה של רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים").

אבל היום מצאתי תמונה בשער הספר הנודע "שומר אמונים" (המכונה גם "שומר אמונים קדמון" להבדילו מספר מאוחר בשם זה), מאת המקובל רבי יוסף אירגס, במהדורה הראשונה שנדפסה באמסטרדם בשנת תצ"ו (1736):

בראש השער מופיע איור קלאסי של משה רבנו עם לוחות הברית, אלא שמתחתיו הוסיפו המדפיסים את התוית "רבינו הקדוש". כינוי זה שמור על פי רוב לרבי יהודה הנשיא עורך המשנה, אך בהקשר של הספר הזה, נדמה לי שכוונת המדפיסים היתה להאר"י, שאולי הופך כאן ל"משה רבנו" שני, המוסר את תורת הקבלה.
אני משער שנעשה כאן שימוש חדש בשער קיים (אם כי טרם מצאתי שער זה בספרים אחרים), וכוונת המאייר המקורית היתה באמת למשה רבנו. המדפיסים הוסיפו גם את הפסוק שמעל הדיוקן: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים" (ישעיהו כו, ב) הרומז לשם הספר.

הוספה 12/3/15: השוו לשער הספר 'כוזרי שני' שיצאה לאור בלונדון תע"ד - ראו כאן.

גלגולה של תמונה (2)

מספרו החדש של פרופ' דוד אסף, "הציץ ונפגע", למדתי כי התמונה המיוחסת להאדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, היא בעצם עיבוד מאוחר של תמונת אחיו, ר' דוב בער (בער'ניו) מליאובה, שסיפורו הטראגי והמרתק נגלל בהרחבה בספרו של אסף.
זו התמונה המיוחסת לאדמו"ר מצ'ורטקוב (ראו כיתוב בשולי התמונה):

וזו התמונה המקורית של אחיו:

חתימת ר' דוב בער: "למען השלום דוב בער במוהר"ר ישראל".

שימו לב לדמיון הרב בין התמונות, מלבד העיבוד שנעשה לפרצוף (הזקן והפאות שופצו, ולראשו נחבש כובע) - שאר הפרטים זהים. ייתכן שאכן היה דמיון בין האחים, והעיבוד קרוב לדיוקנו האמיתי של האדמו"ר מצ'ורטקוב.
והנה שתי תמונות נוספות של "בער'ניו" שמופיעות בספר:

(תודה לדוד אסף).

גלגולה של תמונה

את דיוקנו של רבי משה חפץ הבאתי כאן בעבר.

כאמור, התמונה מופיעה בראש ספרו "מלאכת מחשבת" (ונציה ת"ע), ולפי הכיתוב הוא 'בן מא"ה', כלומר (לפי הערך הגימטרי): בן 46. אך היו שלא הבינו נכון את המשפט וסברו שמדובר בתמונה שלו ממש מגיל מאה (למרות שנראה כה צעיר! זה קורה גם לי לפעמים, גם אני מעדיף את המילה הכתובה על פני מראה העיניים...).
מכל מקום, המהדורה השניה של הספר נדפסה בזמן ובמקום אחרים מבחינת האוירה, בקניגסברג תר"כ (1860). המדפיסים החליטו אמנם להשקיע בהעתקת הפורטרט שבראש הספר, אך הצמידו לראשו כיפה גדולה ובולטת (לפחות זה, אם לא זקן...).

כפי שניתן לראות, לא מדובר ברפרודוקציה מדוייקת, אלא בחיקוי של התמונה הראשונה. בראש העמוד נוספה הכותרת: "בן מאה שנה אנכי היום" (על פי דברים לא, ב), וכאן כמובן המילה "מאה" באה במשמעותה הפשוטה, ולא כפי הכוונה המקורית (אולי לכן עשו אותו גם יותר זקן בתמונה השניה...).

אגב, כבר בערכו של רבי משה חפץ בספר הידוע "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה" של ניפי-גירונדי (טרייסטה, תרי"ג), מוזכרת הטעות בעניין גילו:

רבי שמואל לנדא והקיסרים - יוסף השני ופרנץ השני

לפני זמן מה נמכר ב"קדם - מכירות פומביות" פורטרט מודפס של רבי שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה" וממלא מקומו ברבנות פראג.

הכיתוב תחת התמונה: "Rabbi Samuel Landau, Erster Oberjurist und Religions Vorsteher zu Prag – צורת הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה שמואל סג"ל לנדא נ"י, שמו נודע בתשובותיו והגהותיו בספרי נודע ביהודא ודורש לציון וחכמתו תרון בחבורו תשובת שיבת ציון רועה נאמן לקהל עדתו עדת ישרון ק"ק פראג".

כעת מצאתי איור נוסף שלו:

באיור מצביע רבי שמואל על ספר שבו נכתב: "ואהבת לרעך כמוך". לא ברור לי מדוע בחר הצייר דווקא בפסוק זה.

הרב איתם הנקין שלח לי איור נוסף שלו:

וראו גם כאן.

* * *

רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, בביוגרפיה שלו על ה"נודע ביהודה" - מופת הדור, פיוטרקוב תרצ"ד (עמ' צו-צז, הערה ג'), מספר כיצד הפסיד רבי שמואל לנדא את תואר ה"אב"ד" בתשובה לא-מחושבת שענה לקיסר יוזף השני:

"וזאת לדעת כי אחר רבינו יחזקאל זצ"ל, לא נתנו תואר אב"ד לשום רב (היו מכונים רק ראש ב"ד), ויהי כאשר עלה הג"מ שמואל לנדא ז"ל על כסא אביו, צוה המלך הקיסר יוסף השני לקראו לפניו וחשב לנטלו ולנשאו בתוארי החשיבות כאביו רבינו הנו"ב [הנודע ביהודה] זצ"ל. ויהי כבואו לפניו שאל אותו הקיסר "ההנך חכם כאביך" והשיב "פחות ממנו הרבה" (איך  פיעל וועניגער). התשובה הלזו לא מצאה חן בעיני הקיסר ולכן הסב את פניו ממנו, יען היה לו להשיב "אבי היה גדול ממני הרבה (מיין פאטער פיעל מעהר), והיה נשמע כי אביו היה יותר גדול, לא כן באמרו, איך פיעל וועניגער, משמע אשר אביו לא היה חכם גדול והוא עוד פחות ממנו ומחוסר חכמה"

את הדברים מביא קאמלהאר בשם ידידו הגאב"ד דפלונסק (רבי צבי מיכלזון) ששמע זאת מסבו רבי שמואל אליהו שווערדשארף. ומוסיף שבעקבות הסיפור הזה נמנע סבו מלעמוד ליד הקיסר כשהזדמן לו הדבר, באמרו: "אם ארז בלבנון קדוש ישראל וגאונו נלכד באמרי פיו איך יש לי לירא מזה".

[הוספה: ידידי הרב יחיאל גולדהבר העירני כי סיפור זה לא יתכן, וכנראה שמדובר באגדה, שכן הקיסר יוזף השני מת עוד בחיי הנודע ביהודה, ויורשו וממלא מקומו היה אחיו ליאופולד].

* * *

מלבד ספר התשובות שלו "שיבת ציון" (פראג תקפ"ז), היה רבי שמואל מעורב בכמה מספרי אביו, אם בעריכתם והבאתם לדפוס, ואם בהוספת חידושים והערות משלו בתוך חיבורי אביו (מלבד זאת עסק גם במכירתם והפצתם - ראו כאן).

שער הספר 'שיבת ציון'
בתחתיתו ניתן לראות את אישור הצנזור קרל פישר עליו סיפרנו פה
החתימה למעלה היא של רבי משה מרדכי שענפעלד, כנראה אב"ד שימאני

בספר הדרשות "אהבת ציון" שערך והביא רבי שמואל לדפוס (גם כן בפראג, תקפ"ז), מופיעות 12 דרשות, מתוכן 8 דרשות מאת אביו ה"נודע ביהודה" ו-4 דרשות שלו. ביניהן נמצאת גם דרשה שנשא רבי שמואל בבית הכנסת "מייזל" בפראג, לרגל נצחונו של הקיסר פרנץ השני במלחמה (הכוונה כנראה לקרבות הקואליציה נגד נפוליאון, בשנים 1812-1814. ראו כאן).

הנה כמה קטעים מהדרשה:

בעת הכתרתו של פרנץ השני ל"קיסר אוסטריה" בשנת 1805, נשאו יהודי פראג תפילה חגיגית לכבודו ולכבוד רעייתו (?) שנדפסה בקונטרס מיוחד:

הקונטרס נמצא ב'אוצר החכמה' ראו כאן.
תפלה נוספת לכבוד הקיסר ואמו, שנדפסה בפראג, ראו כאן.

גדולי ישראל

לוח-תמונה בספר 'אמרות טהורות', ניו-יורק 1903.
הגאון מוילנא במרכז, לצדו רבי עקיבא איגר וה"חתם סופר" וסביבם רבנים מפורסמים, בהם גם מגדולי החסידות, כולל "בעל התניא".
(לחצו על התמונה כדי להגדילה)

על תמונות רבנים - ראו גם כאן.

המאור שבו - גלריה לזכרו של הרב קופרשטוק

לפני כחודש הלך לבית עולמו רבי יצחק נתן קופרשטוק, מנקיי הדעת שבירושלים ומזקניה הנחבאים אל הכלים. לא זכיתי להכירו ממש אלא באמצעות מתווך, הלא הוא ידידי ברוך יערי (עליו כתבתי בעבר פה) שמזה כעשר שנים עוקב אחריו, עם המצלמה ובלעדיה, ועם הזמן גם הפך לבן-בית במעונו הצנוע שבשכונת "בתי ברוידא".

במשך השנים שמעתי את ברוך מדבר אודותיו בהערצה רבה והוספתי ללמוד עליו גם באמצעות התמונות שצילם. כששמעתי שנפטר החלטתי להציב לזכרו מצבת-זכרון צנועה ב"נוטריקון", באמצעות מדגם מן התמונות המקסימות שצילם ברוך לאורך השנים.

קשה מאד לתאר כאן את כל מה ששמעתי מברוך על הרב קופרשטוק, ולכן לא אתיימר כאן לתאר את גדולתו או לספר את תולדות חייו, ורק אתמקד בנקודה אחת שבלטה בעיני, ושמתאימה גם לחג החנוכה - חג האור.

נושא מרכזי בחייו של הרב קופרשטוק היה האור. הדלקה של נרות מצווה (נרות שבת, חנוכה, ימי יארצייט וכו'), היתה חלק משמעותי בשגרת חייו. זה התחיל קודם כל בבנייה פיזית של פמוטים, חנוכיות ונברשות, אותם היה יוצר מחלקי מתכת שונים שאסף וקנה (מדי פעם היה מבקר בשוק הערבי בחברון ובירושלים לצורך זה), והמשיך בתחזוקה שוטפת של אותן נברשות ומנורות בביתו ובבתי הכנסת הסמוכים לביתו. לדברי ברוך, העיסוק המתמיד הזה היה ביטוי לחיבור הפנימי שלו לענייני מצוה.

ברוך יערי טוען כי התמונות של הדלקת נר חנוכה בביתו לא מצליחות להעביר אפילו במעט את מה שחש כשהיה במקום, ואת הרצינות והחשיבות שייחסו הרב קופרשטוק ואשתו לאותו מעמד (במשך זמן ארוך עמדו הרב קופרשטוק ואשתו מול הנרות בשתיקה ובתפילה, אוחזים בידיהם פתקים עם שמות של אנשים הזקוקים לישועה ומתפללים...), וכי ההחלטה הראשונה שלו לאחר שהשתתף במעמד זה היתה פשוט להפסיק לצלם הדלקת-נרות-של-אחרים ולהתחיל להדליק בעצמו.

לא זו בלבד שהרב קופרשטוק היה "מחובר" לאור, אלא אף היה מאיר בעצמו לכל סביבותיו, בהארת פנים ובחיוך האופייניים לו, ובאכפתיות וסבלנות לכל אדם באשר הוא. לא לחינם קרא לספריו "מאורות נתן" (שם שתואם כמובן את הנושאים, שגם אותם כנראה לא בחר באקראי: הדלקת נרות חנוכה ושימוש בחשמל שבת).

חנוכה - על המרפסת בכניסה לביתו

מכין את הנברשות להדלקת ל"ג בעומר ב"בתי ראנד"

עם נרות שבת

מכין את הנרות בבית הכנסת

ל"ג בעומר בבית הכנסת ב"בתי ראנד" - הדלקה בנברשות שבנה הרב קופרשטוק

אחת ההקדמות לספר "מאורות נתן" על הלכות חנוכה

מדי יום ביומו, בשש וחצי בבוקר, בחזרתו מתפילת ותיקין ולפני שניגש לאכול את ארוחת הבוקר, נהג הרב קופרשטוק להאכיל את היונים של שכונת בתי ברוידא. הוא היה זורק פיסות לחם רטוב על גג הרעפים של "מגדל השירותים" הסמוך לביתו, וכעבור מספר דקות התמלא הגג בעופות רבים שבאו לסעוד את לבם. בזמן שהיה זורק את הלחם היה ממלמל את הפסוק "ורחמיו על כל מעשיו" כשדמעות בעיניו.

גדולי ישראל - דיוקנאות נוספים

בהמשך לפוסט הקודם על ציורי הרבנים, הנה תמונה נוספת ממכירת החפצים הקרובה של "קדם". מדובר בציור מודפס בדפוס ליטוגרפי, גדול ומרשים במיוחד. שנדפס בברלין (דפוס C.Fisher). 

בתחתית הציור תווית נייר מודפסת עם פירוט שמות הרבנים, ותאריך פטירתם, במקרה ונפטרו. חלק מהרבנים היו בחיים בזמן הציור ומוזכרים בברכת החיים: נ"י [=נרו יאיר].
מהפירוט עולה כי התמונה נדפסה לאחר סיון תרכ"ח (1868) ולפני אדר תר"ל (1870), שכן מוזכר בה תאריך פטירתו של רבי אליעזר הורוויץ אב"ד וינה, בסיון תרכ"ח, ואילו ר' דב בער מייזליש שנזכר בברכת החיים נפטר בי"ד אדר א' תר"ל.

להלן השמות כפי שנדפסו בתווית הנייר (המובא בסוגריים הוא תוספת שלי):

שורה עליונה (משמאל לימין):

1. ר' אברהם לעווענשטאם, אב"ד עמדן. מחבר ספר קדש הלולים. כ"ט טבת תקצ"ט.

2. ר' שלמה הירשל אב"ד לונדון. כ"ז חשון תר"ג.
3. ר' שמחה קאלימאני, אב"ד ונציה. ט"ו אב תקמ"ד.
4. ר' משולם זלמן הכהן, אב"ד פיורדא. כ"ט כסליו תק"פ.
5. ר' זאבל איגר, אב"ד ברוינשוויג. א' דר"ח טבת תר"ג.
 
שורה שניה מלמעלה (משמאל לימין):
1. ר' משה קוניץ, אב"ד אובן-ישן (או-בודה). מחבר בן יוחאי. כ"ז שבט תקצ"ז.
2. ר' יהוסף שוורץ (ירושלים). שבט תרכ"ה.
3. ר' יוסף יאסקי שפירא, אב"ד לעסלא. כ"ז תשרי תרי"ד.
4. ר' שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (שי"ר), אב"ד פראג. י"ז תשרי תרכ"ח.
5. ר' צבי הירש חיות, אב"ד זולקווא. מחבר עטרת צבי. כ"ז תשרי תרט"ז.
6. ר' שלמה זלמן טיקטין, אב"ד ברסלוי. י"ח אדר ב' תר"ג.

שורה שלישית מלמלה (משמאל לימין):

1. ר' יעקב יוסף עטטינגער, רב"ד בעיר ברלין. כ"ב חשון תרכ"א.
2. ר' יעקב צבי מעקלנבורג, אב"ד קניגסברג (מחבר הכתב והקבלה). י"ט ניסן תרכ"ה.
3. ר' שלמה איגר, אב"ד קאליש ופוזן. י"א שבט תרי"ג.
4. ר' יהודה ליב בלאשיקע, אב"ד שעלאנקע. י"ט אייר תרכ"א.
5. ר' ישראל ליפשיץ, אב"ד בשלוש קהילות של"ו בדאנציג. מחבר תפארת ישראל. צום גדליה תרכ"א.

שורה תחתונה (משמאל לימין):
1. ר' יעקב יוקב עטלינגער, אב"ד אלטונה (בעל ערוך לנר), נ"י.
2. ר' אליעזר הלוי איש הורוויץ, אב"ד וינה. כ"א סיון תרכ"ח.
3. ר' משה פיילכענפעלד, אב"ד ראגאזען, נ"י.
4. ר' אליהו גוטמאכר, אב"ד גריידיטץ, נ"י.
5. ר' דובריש מייזליש , אב"ד וורשא, נ"י.
6. ר' אברהם שמואל בנימין סופר, אב"ד פרשבורג (הכתב סופר), נ"י.

ירושלים של תמונות

ידידי היקר ברוך יערי, איש אשר רוח בו, אוחז במצלמה מאז שאני מכיר אותו (שזה הרבה שנים). אני זוכר היטב את עבודתו כצלם-עיתונות חרדי, בימים המדממים של הפיגועים בירושלים, בשנים 2000-2004. בשלב מסויים, הוא עשה שינוי עקרוני, זנח את הצילום העיתונאי ובחר, במקום זאת, להשתקע בסמטאותיה של "ירושלים של מעלה", ברחובות הצרים של שכונת "מאה שערים" וסביבותיה - לתור אחר המפגש בין החומר לרוח, לחפש את עקבות העבר בפניהם של ילדים עטורי פאות וילדות עם צמות, להנציח בתמונות את מעגל השנה (כפרות, ארבעה מינים, ל"ג בעומר, חלאקה, אפיית מצות, תשעה באב וכו') ובתוך כך גם לתעד את השרידים האחרונים של "היישוב הישן" - אותם ישישים חרושי פנים שכאילו קפאו בזמן ומזכירים לנו זמנים אחרים.

ילדים במאה שערים

מעלה אחת חשובה יש לברוך יערי על צלמי ירושלים אחרים. אל השכונות והסימטאות הוא לא מגיע כמבקר מבחוץ, כאדם זר, אלא כבן-בית. הוא מכיר את הניואנסים הדקים, את ההבדלים בין החסידויות ובין העדות, את המנהגים השונים, את סדרי התפילות והאירועים של כל קהילה, והחשוב מכל: הוא מכיר רבים מן המצולמים שלו היכרות אישית, ועובדה זו פותחת לו דלתות רבות (פשוטו כמשמעו). במשך השנים פיתח ברוך קשרים אישיים חמים עם בני משפחות ירושלמיות וותיקות, ואלה מצדם הכניסוהו פנימה, לבתי רבנים ואדמו"רים, לתלמודי התורה ולמוסדות שונים, לבתי המדרש החבויים אי-שם מתחת למפלס הרחוב, לבתים ולחצרות. רבים מזקני ירושלים פותחים בפניו את מעונם, תורמים לו בעין יפה מזמנם, ומסכימים בחיוך שותק שיצלם אותם מכל כיוון וזווית אפשרית.

בחיידר

מלבד העובדה המשמחת שברוך התחתן לפני שבוע (מזל טוב והרבה אושר!), הוא שוקד כרגע על הוצאת ספר אלבומי מהודר עם צילומים מובחרים שלו. הספר (שראיתי את חלקו) מסודר לפי חדשי השנה, ומביא תיעוד אותנטי של הווי חיים שלם, תוסס וססגוני, ולעתים לא מוכר.

ילדות במאה שערים

כדי שתוכלו "לטעום" מעט מצילומיו, הבאתי כאן כמה שמצאו חן בעיני. (חלקם נלקחו מהאתר הזה, אליו העלה ברוך חלק מן התמונות שצילם). תהנו.

עוד ילדות

התרת נדרים בערב ראש השנה

חופש אחר הצהריים

שכונת בתי נייטין

אמא קטנה בשכונת בתי אונגרין

רחוב חיי אדם

* * *

מישהו ארגן לברוך את נקודת התצפית הבאה.

זוהי סעודת "מלווה מלכה" במוצאי שבת, שהוכנה עבור האדמו"ר מספינקא:

וכאן האדמו"ר בבגדי שבת, לאחר שסיים את הסעודה, מעלה על הכתב את כל מה שהתחדש לו בשבת על פרשת השבוע:

תמונות נוספות ניתן לראות כאן, וכמובן לחכות לצאת הספר... (כתובת המייל של ברוך יערי byaary@gmail.com).