שימו לב לשיר הבא:
בראשית מנוחתי הלכתי ראיתי חיי ותולדותי
בצאתי משולח מהישוב קצי נגש להחיות
השם נראה בבוא שילוחו ביתר משפטים
ורמו מצוותיו לשאת קהילת הנפקדים
נקרא מצווה בשמיני הזרוע כמצורע
אחר יתקדש יתאמר בהרי החוקות
במדבר הנשיאות יתעלה המשלח קרח
המחוקק המבולק וכפנחס במטות מסעו
בדברים אתחנן עקב אראה השופט
יוצא ובא ואצב בלכתי להאזין ברכה
שיר חסר פשר, הלא כן?! (כמו הרבה שירים, יהיו מי שיגידו). מה זה למשל "קצי נגש להחיות", מי זה "המחוקק המבולק", ומהי "קהילת הנפקדים"?
אבל האמת שהשיר הזה הוא "שיר מלאכותי", אם אפשר לקרוא לו כך, או "שיר תזכורת" על כל פרשיות התורה. הנה כך:
בראשית (בראשית) מנוחתי (נח) הלכתי (לך לך) ראיתי (וירא) חיי (חיי שרה) ותולדותי (תולדות)
בצאתי (ויצא) משולח (וישלח) מהישוב (וישב) קצי (מקץ) נגש (ויגש) להחיות (ויחי)
וכך הלאה...
השיר הזה נדפס בכמה מהדורות חומשים, בעיקר כאלו שנדפסו באמסטרדם. הוא נדפס לראשונה ב"תיקון סופרים" אמשטרדם תכ"ו (1666) וכתב אותו
ר' שלמה די אוליוירה - מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם. בעבר הבאתי (
כאן) שיר דומה שכתב ר' שלמה די אוליוירה על שמות ספרי הרמב"ם ("שיר הקשרים אשר לשלמה").
אך זה אינו השיר היחיד. מתברר שרבים במשך הדורות כתבו שירי "תזכורת" כאלה. אפרט כאן את השירים שמצאתי.
שיר קדום בהרבה נדפס בסוף מחזור כמנהג בני רומא, שהדפיס גרשום שונצינו בפאנו בשנת רס"ד-רס"ה. שיר זה נדפס גם במחזורי מנהג רומא שנדפסו בבולוניה בשנת ש' ובמנטובה בשנת ש"כ:
סימן לסדר הפרשיות
ספר ראשון: בראשית נח לך באלוני שרה יצחק יצא ישלח וישב מקץ גש לחיים
ספר שני: שמות ראה פרעה בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה ותשא קהל הפקודים
ספר שלישי: קרא צו שמיני אשת מצורע אחרי קדושים הכהנים בהר חקות
ספר רביעי: סיני נשא כמת ישלח קרח פרה לבלק פנחס ראש למסעות
הרי אלו חמשים ושלש פרשיות שבתורה...
בשיר זה, חלק מהמילים הן פשוט שמות הפרשיות, ומילים אחרות רומזות באופן אחר לפרשה (לדוגמה: "באלוני" - פרשת וירא (על שם "וירא אליו ה' באלוני ממרא...").
שיר אחר נדפס בחומש סביוניטה שי"ח (1557):
הראשון הנוח לך שיראו חיי מצחק יצא וישלחנו וישב הקץ הגש ונחיה
ובשמותיך הראה ובא לשלח יתרו כמשפטיך הרמים ואתה תשא קהל פקודיך
וקרא צו כיום לזרע תורתך אחריך יתקדשו והאמירם בהר חוקיך
מדברנו נשוא והעליתנו ושלח קרח פרח בלקתנו פן חס מטותינו תסיע
הדברים אתחנן עקב ראית שפטינו ותצא תבוא נציבנו והאזיננו ברכה
הכותרת לשיר זה היא "סימן לראשי פרשיות התורה בלשון תפילת ישראל אל ה'", ומעניין שהוא היה נפוץ בקהילות תימן, ושימש שם כתפילה. הרב יוסף קאפח כותב על שיר זה: "תפילה ידועה בתימן" (כתבים ב', ירושלים תשמ"ט, עמ' 76, הערה 200). וכך כתב בהקדמה לספר "חמדת ימים" לר"ש שבזי (ירושלים תשט"ז): "תפלה נהוגה בפי יהודי תימן מימי קדם אשר אותיותיה נושאות את סדר פרשיות התורה".
במחזור "הדרת קודש" שנדפס בונציה בשנת שנ"ט-ש"ס (1599-1600), מופיע שיר נוסף פרי עטו של רבי יששכר ן' סוסאן:
בראש התולדות אברם ראה ומשרה יצחק הוציא ומלאכים וישב מקץ ליהודים בחייהם
ואלה שרי פרעה שלח יתר ומשפטים ותרומה צוה לשאת קהלת פקודיהם
קראם וצום בשמוע הנשים יטהרו אחרי התקדשם כאומרו בהר חקתיהם
במדבר נתנשאו ונתעלו האנשים וקרח בפרתו בלק ופנחס בראשי מסעיהם
דברו בתחנונים ונמעו [?] וברבותם שוטרי מלחמותיהם באים ונציביהם ילכו ויאזינו ברכותיהם
רבי יהודה אריה ממודינה, בספרו "לב האריה" (ונציה שע"ב) העוסק בעצות לחיזוק הזכרון (שער ב, פרק ב), מביא שיר נוסף, עליו כותב: "אצלי בקבלה מרבותי, לא ראיתי בדפוס" (על פי קטלוג המכון לתצלומי כת"י עבריים, שיר זה מופיע בכמה כתבי יד):
ראשית תולדות אברהם בראותו שרה יצחק לחרן שלח יעקב ולקץ נגש מצרים
שמות ראה פרעה בשלחם שמע משפטים ולקחת צוה שקלים ולקהל הפקודים
קרא וצוה בשמיני זרע מצורע אחר יקדשנו הכהן סיני חקה
במדבר נשאו נרות שלח קורח פרה לבלק פנחס במטה הסיעה
דברים ותחנונים שומע אנכי שופט למלחמה באתי אתם תלכון ומהשמים תבורכנן
והנה שיר נוסף (מאוחר הרבה יותר) שכתב באותו סגנון גם האדמו"ר ר'
חנוך העניך הכהן מאלכסנדר:
 |
| נדפס בספר "אגרת מוסר" פיוטרקוב תרע"ב |
בראשונה תנוח הלכלוך, מיראת החיים, תולדותיך היוצאים תשלחם בתשובה, הקץ תגש ותחי
שמות תראה בבוא משלחך המותרים, השופט הרם יצוה להשיא ולהקהל הפקודים
תקרע צותיך השמנים הנזרעים בצרעתך, אחר תקדש תאמר סיני ותחוקקה
סיני בהנשאך תעלה ותשלח קרחך כחוקה בן צפור בן אהרן יטה לסייעך
בהתדברך בתחנון ובעקב, ביראת השופט תצא ותבא תתיצב למלך להאזין ברכותיך
ומעניין שאחד מרבני בוכרה, הרב משה ברוך, בנה על השיר הראשון שהבאנו ("בראשית מנוחתי...") את הקדמת ספרו "
תיבת משה" (ירושלים תרנ"ט):
