30.10.2023

נוטריקון - סדרת גליונות חדשה - גליון מס' 1

 שלום חברים,

הימים ימי צרה ומצוקה לישראל. הלב מהסס ומגמגם, האם נכון להסיח את הדעת מן האבלות והצער, מן הדאגה והתפילה לשלומם של אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה? כל יום מביא איתו עוד דמעות על ההרוגים וכאב ודאגה על החטופים.
מאידך, קול אחר נשמע: כדי שיהיה לנו כח להתקומם ולקומם ולבנות ולנטוע את ההריסות, עלינו להרים את רוחנו ולפעול למען החזרת מרקם החיים השפוי, עד כמה שביכולתנו.
מתוך המחשבה האחרונה, ובלי לשכוח את כובדם של ימי בין המצרים האלה (ועל כך ההתנצלות) - חשבתי להתחיל לשלוח סדרה חדשה של כתב-העת המקוון נוטריקון, אחרי הפסקה של כמה שנים טובות, בשל עיסוקים (חלקם ברוכים וחשובים) אחרים.
למען האמת, הצטברו אצלי כמה מאמרים מעניינים שתכננתי להתחיל איתם, אבל חשבתי שיהיה ראוי שהגיליון הראשון יהיה קשור איכשהו למצב, ולכן כתבתי אותו במיוחד לצורך ההתחלה.
את הגיליון ניתן להוריד כאן.
תודתי העמוקה שלוחה לחברי היקר ארי יארמיש, אמן העיצוב, שנתן לבושים כל־כך מופלאים למילים שלי.
בשורות טובות ישועות ונחמות לכולנו,
אלי
ייתכן שזו תמונה של ‏‏הכותל המערבי‏ ו‏טקסט‏‏


6.2.2023

"מהרי"ק שורש..." - התשובות שהפכו ל"שורשים"

 דבר מעניין שמצאתי, שיבוש שנשתבשו בו רבים ולא מצאתי אף אחד ששם לב אליו עד כה. 

ספר התשובות של מהרי"ק - הלא הוא רבי יוסף קולון, מגדולי הפוסקים באיטליה במאה ה-15, נדפס לראשונה בוונציה, בדפוסו של דניאל בומברג, בשנת רע"ט (1519). מאז זכה למספר מהדורות, והפך לאחד מעמודי הפסיקה, כאשר מרן ה"בית יוסף" מרבה להביאו ולהסתמך עליו בחיבוריו.

שער המהדורה הראשונה - ונציה, רע"ט - 
מעניין לציין שדף השער כאן איננו מופיע באופן המוכר לנו כיום, אין כאן שם כותר מובחן, וכך גם שם מחבר, מקום הדפסה ושנה - אלא כעין שורת פתיחה לחיבור שכוללת חלק מהמידע הנ"ל, עם הדגשה של השורה הראשונה. מהר מאד, כבר בדפוס בומברג, קיבל "דף השער" את הצורה האופיינית יותר.

בספרות התורנית של הדורות האחרונים, כשנוהגים לציין לשו"ת מהרי"ק, מציינים את הסימנים בספר בשם "שורשים". למשל: "עיין שו"ת מהרי"ק, שורש קכג...". זה מוכר וידוע לכל מי שלמד קצת בספרי הלכה.
(לשם המחשה, בחיפוש ב"אוצר החכמה" של הצירוף "+מהרי"ק ש[ו]רש", מתקבלים למעלה מ-40 אלף תוצאות). 

אבל כל זה מבוסס לכאורה על טעות. 

למעשה את המהדורה הראשונה הדפיס תלמידו של מהרי"ק - רבי חייא מאיר ב"ר דוד. בראש הספר הציב התלמיד "שורשים" - המהווים כעין תמצית של התשובה המסועפת, או ציון של החידושים העיקריים או החשובים מתוך התשובה. 

וכך הוא כותב בהקדמה ל"שורשים" אלה:

"יען כי אלו תשובות שאלות ארוכי' מארץ מדה... ובכל תשובה ותשובה על הרוב נכלל בהם עניינים מועלים זולת המכוון מאותה התשובה, לכן עוררתי רעיוני... ועשיתי מכל תשובה שורש אחד אשר עיקר תוכן התשובה בנויה עליו, וסעיפים המסתעפים ממנה ודינים אחרים אשר לא מעניין השאלה העליתי על ספר בתכלית הקצור...".

ה"שורשים" - כשמם - תמצית ושורש של התשובה הגדולה והמלאה.


משום מה, השתבש העניין ואנשים התחילו לקרוא לתשובות עצמן, שבגוף הספר, "שורשים", עד כדי כך שהיום בכל פעם שמפנים לאחת התשובות בספר - לא תמצא מישהו שמציין "תשובה ג" וכדומה, אלא תמיד - בהקפדה - "שורש ג".

השורשים הפכו לעיקר (או להיפך?)

22.1.2023

איור מיניאטורי בכתב-יד בהשראת תחריט מספר "מנהגים"

כתב-יד אוסף ביל גרוס Ms. CZ.012.001, כתב-יד על קלף שבו תפילות לחזן ולגבאי. הוא נכתב בקהילת הרייניץ (Hranice; מורביה, כיום: צ'כיה), בשנת תפ"ב (1722). 

בכתב-היד איורים וקישוטים יפים, בתמונה: תיבת פתיחה מעוטרת, שאותיותיה מעוצבות כמיניאטורות, עם איורים שונים.


בתחתית האות ם ניתן לראות רב הדורש אל מול קהל. ניתן להבחין שהכובעים שחובשים הדמויות, כמדומני שהם בסגנון ימי הביניים ולא מתאימים כל כך למאה ה-18:


בכל מקרה - מצאתי את הדגם שממנו העתיק הצייר את האיור הזה: זהו תחריט עץ המופיע במהדורות השונות של "ספר מנהגים", בתמונה הבאה ניתן לראות אותו במהדורת ונציה ש"ס (1600):


אבל ספציפית נראה יותר שהדגם שעמד לפני הצייר הוא התחריט שבמהדורת ספר מנהגים פרנקפורט דמיין תס"ח (1708; כ-15 שנה קודם להכנת כתב-היד הנ"ל):


(הדמיון רב יותר בשל שלוש הקשתות שמופיעות באיור, ומקבילות לקשתות - התוחמות את החלונות - שמופיעות בתחריט)

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...