נוטריקון: חנוכיה

‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכיה. הצג את כל הרשומות

10.12.2012

מנורות (ואיורי) דפוס - אוסף שני

להלן אביא "איורי דפוס" של מנורת המקדש, זו בעלת שבעה הקנים שאף היא "היתה באותו הנס" (חנוכה). רבים עסקו בשחזור צורתה, על פי הנתונים המובאים בתורה ובספרות חז"ל. כאן לא נכנס לפרטי החקירות, רק נביא את האיורים, לכבוד חג האורים.
נתחיל במנורה שנמצאת בספר "ביאורים למהר"ן שפירא", אותו הזכרתי בעבר (קישור).
נציין כי ספר זה הוא מעשה זיוף. המדפיסים, לקחו חיבור של אלמוני, ובכדי להשביח את המקח ייחסו אותו לרבי נתן שפירא מהורודנא, רב חשוב מפולין. הספר נדפס בשנת שנ"ג (1593) בונציה, כשבאותו זמן הוכן לדפוס חיבורו האמיתי של רבי נתן שפירא, "אמרי שפר". בהקדמה לספר "האמיתי", שנדפס לבסוף בקראקא בשנת שנ"ו (1596), מגולל בנו של רבי נתן את סיפור הדברים, וכותב כי רבני פולין החרימו את הספר המזוייף.
כאמור, לא ברור מי באמת חיבר את הספר. בכל מקרה, יש בו מספר איורים ברמה טכנית גבוהה.
הנה ציור המנורה המובא בפרשת תרומה:

בספר יוסף דעת (פראג, שס"ט 1609), פירוש על רש"י על התורה, מאת רבי יוסף ב"ר יששכר מיקליש (נולד ש"ך בערך, תלמיד המהר"ל מפראג, רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים", ורבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר"), מובאים מספר איורים להמחשה, ביניהם איור המנורה הזה:

ספר שו"ת מהריט"ץ [מורנו הרב יום טוב צהלון] שנדפס בונציה בשנת תנ"ד (1694), מעוטר באיורים של המשכן וכליו, וצורת הבית השלישי.
בשער הספר, נדחסו פרטי הספר והמחבר לחלק העליון בכדי לפנות מקום לציור הסכמטי של המשכן (במרכזו המנורה):

מעבר לשער מופיעה צורת בית המקדש השלישי, ובשוליה השולחן והמנורה:

בסוף ההקדמה מופיע ציור נוסף:

בסוף המפתחות כתב "תולעת שנ"י" [רבי שלמה ניצה]:

"לייפות ולהדר שער הספר בצורה נאותה כמשפט הדפוס, ציירו התלמידים יצ"ו דבר שבקדושה, צורת המשכן ובית השלישי תוב"ב, ולפי שהדף היה קטן מהכיל, בפעם הזאת חסורי מחסרא בצורה ולא צוייר בה כל המצטרך ובעז"ה תגלה ותראה צורה שלימה ככל חוקותיה וככל משפטיה..."

אם כן, ציורים אלו נעשו על ידי יהודים, והכותב מבטיח שבעתיד יודפסו ציורים מפורטים יותר. אינני יודע אם כוונתו לספר "חנוכת הבית" שנדפס אף הוא בונציה (אך לא אצל אותו מדפיס) כשנתיים לאחר מכן, בשנת תנ"ו (1696).
ספר זה מוקדש כולו למלאכת המשכן והמקדש ויש בו ציורים רבים. ביניהם מצאתי את אותה מנורה שמופיעה בשו"ת מהריט"ץ (ראו בתמונה לעיל):

מחבר הספר הוא רבי משה חפץ, מחכמי איטליה במאה ה-17, שחיבר גם ספר על התורה בשם "מלאכת מחשבת" (ונציה ת"ע). מאחר והזכרנו אותו, נצרף את הפורטרט שלו, שנדפס בראש ספרו הנ"ל:

רבי משה חפץ בגיל מא"ה [=46]

גם בספרים נוצריים, להבדיל, מופיעים איורי המנורה.
בספר Die alten jüdischen Heiligthümer,Gottesdienste und Gewohnheiten, מאת Johannes Lundius (נדפס בהמבורג, 1704), ישנם תחריטים רבים המתארים את המקדש וכליו. בין היתר, שתי המנורות האלה (מצאו את ההבדלים):

כידוע, אחד המקורות המפורסמים לחקר מנורת המקדש הוא "שער טיטוס" ברומא, שעליו תבליט ובו נראים שבויים יהודיים הנושאים את המנורה. ספר נוצרי שעוסק בנושא זה הוא Hadriani Relandi De Spoliis TempliHierosolymitani in Arcu Titiano Romae conspicuis liber singularis, מאת Hadrianus Relandus (הולנד, 1775). הנה תמונות מספר זה:

שער טיטוס

המנורה, לפי שער טיטוס

המחבר מביא להשוואה שתי מנורות שמופיעות במקורות יהודיים: ספר "ביאורי מהר"ן", וספר "יוסף דעת" (את שניהם הבאנו לעיל).

---
הוספה: אחר כך מצאתי שהמנורה מוונציה נדפסה קודם לכן, בשער חמשה חומשי תורה משנת תמ"ד (1684):

3.12.2012

חנוכיות דפוס - אוסף ראשון

לכבוד חנוכה, אספתי כאן "חנוכיות" או מנורות-קנים שבאו בדפוס.
נתחיל עם שיר בצורת מנורה, שנדפס מעבר לשער הספר תורה אור מאת רבי יוסף בן דוד אבן יחיא. בולוניה, רצ"ח (1538).

שער הספר (ניתן לראות את עקבות המנורה בצדו האחר)

שיר מנורה זה נמצא רק במהדורה הראשונה, והושמט משאר המהדורות (ראה כאן וכאן), כנראה בשל הקושי הטכני להדפיס את השיר בצורה כזו. כפי הנראה, מחבר השיר הוא מחבר הספר. כשלעצמי, אני מתלבט מהי הדרך הנכונה לקריאת השיר. יש לכם הצעה?

("שירים גרפיים" נוספים הבאתי בעבר - כאן, כאן, כאן וכאן).

והנה מנורת-טקסט נוספת מתוך ילקוט שמעוני, חלק שני, ליוורנו תי"ז (1656). בשולי מהדורה זו נדפס פירוש מאת ר' אברהם גדליה תושב ירושלים, ואת הקטע האחרון של הפירוש עיצב המדפיס בצורת מנורה.

כפי שניתן לראות מה"קולופון" שבצדי המנורה, הסתיימה מלאכת המדפיסים בערב חנוכה, ומסתבר שלכן עיצבו את סיום הספר בצורת מנורה.

בשער המהדורה הראשונה של ספר "כפתור ופרח" לרבי אשתורי הפרחי, ונציה ש"ו (1546), ניצבת מנורה נאה:

הספר נקרא "כפתור ופרח" על שם כינויו של המחבר "הפרחי", והמנורה צורפה בגלל שהיה בה כידוע "כפתורים ופרחים".

והנה מנורה נוספת, מחמשה חומשי תורה שהדפיס רבי שבתי באס (בעל שפתי חכמים), בבית דפוסו הפרטי בדיהרנפורט, בשנת תנ"ג. במנורה נמנים שבחי המהדורה:

בהקדמת פירוש "נפש יהודה" לספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, מופיעה מנורת-טקסט.
להלן חלק מן הצורות שקיבלה מנורה זו, מאז המהדורה הראשונה (אם תרצו, יש כאן הצצה למלאכתם של המדפיסים. כל מדפיס והטכניקה שלו):