באמשטרדם?

מנהגם של מדפיסים בדורות קודמים להשביח את מקחם בכך שהבליטו בשער הספר את המילה "אמשטרדם", על אף שבית הדפוס היה ממוקם בעיר אחרת. הסיבה לכך היתה עניין של מיתוג. העיר אמסטרדם היתה מעצמה כלכלית וטכנולוגית, ובתי הדפוס שבה נודעו באיכותם ושכלולם.
זו תופעה נפוצה ומוכרת אצל העוסקים בספרים עבריים. למעשה, תופעה זו מופיעה לא רק בנוגע לעיר אמסטרדם, אלא גם לגבי ערים אחרות, כמו ירושלים, סלאוויטא, ועוד.
המדפיסים נקטו בשיטות שונות להצניע את העובדה שהספר לא ממש נדפס באמשטרדם, אך בלי לשקר ממש. אחת השיטות היתה לכתוב שהספר נדפס "באותיות אמשטרדם", להבליט את המילה 'אמשטרדם' ולהשאיר את המילה 'באותיות' בקטן. שיטה מפורסמת אחרת היתה לכתוב "כמו שנדפס באמשטרדם", וגם כאן הושארו המילים "כמו שנדפס" בקטן. במקרים רבים נכתבו המילים "כמו שנדפס" בראשי תיבות: "כש"נ" או "כ"ש", ובדרך כלל בגודל זעיר שקל לפספס.
להלן דוגמה לספר שנדפס בשתי גרסאות של שער, ובשתי שיטות הסוואה.
ספר ברכת יעקב, חידושים על חושן משפט, מאת רבי יעקב ב"ר ברוך אב"ד טוטשין. הספר נדפס בלבוב (למברג) בשנת תקמ"ד (1784). 
במרכז השער נכתב "נדפס פה ק"ק לבוב הבירה", אך בתחתיתו נדפסה המילה "באמשטרדם" בענק. אם נקרא כמה מילים לפני מילה זו , נראה שפורמלית אין כאן שקר: "בדפוס ה"ה התורני מוהר"ר חיים דוד במוהר"ר אהרן הלוי ז"ל, נכד של הר"ר אורי וייביש שהיה מקודם בעל מדפיס ב-אמשטרדם". 

כשנתיים לאחר מכן, בשנת תקמ"ו (1786) בהדפסה נוספת של הספר, מופיע שער דומה אך עם מספר שינויים, ביניהם שינוי בתעלול אמשטרדם: 

"בדפוס ה"ה התורני מוהר"ר חיים דוד במוהר"ר אהרן הלוי ז"ל, באותיות אמשטרדם".

והנה דוגמאות נוספות:

כרתי ופלתי - זולקווא תקנ"ט - "באותיות אמשטרדם"

גינת ורדים - פרנקפורט דאודר תקכ"ז - "באותיות אמשטרדם"

באר רחובות - פיורדא תקכ"ב - "כאמשטרדם"

המבקש - האג תקל"ט - "האג הבירה סמוך לק"ק אמשטרדם"

פאר הלכה - זולקווא תצ"ח - "נדפס פה ק"ק זאלקוויא.... בדפוס... האחים... נכדי[!] של הר"ר אורי פייבש סג"ל  זצ"ל מאמשטרדם..."

הוספות "הרחמן" בברכת המזון - ברכות למנהיגי הקהילה באמסטרדם - 1844

בסוף ברכת המזון נוהגים להוסיף בקשות שונות המתחילות במילה "הרחמן" (ראו: טור, אורח חיים, סימן קפט). כידוע, בסעודת ברית מילה נוהגים להוסיף על כך בקשות נוספות מסוג זה, על הרך הנימול והוריו.
ספר 'ברית יצחק', שבו ה"תיקון" שנאמר בליל הברית, נדפס במהדורות רבות. על פי רוב הוא כולל גם את דיני ונוסח טקס ברית המילה, כולל ברכת המזון.
במהדורה של ספר זה שנדפסה באמשטרדם, בשנת תר"ד (1844) מצאתי נוסח מורחב במיוחד של בקשות "הרחמן", עם אזכורים של דמויות שונות בקהילה.
האישים שזכו לברכה מיוחדת הם:
"דיני קהלתנו", "בעלי התריסים", "פרנסי וזקני קהלתנו", "חזני ומשרתי קהלתנו", "פרנסי בית מדרשנו עץ חיים ושאר מנהיגי חברות הקדושות", "מוהלי דורנו", "החתן המשלים והמתחיל את תורתנו", "הרופא המובהק היושב בכאן" ו"המליץ הטוב והסניגור במשפט העיר הזאת".

"ברכה כשקונים עבדים" - יהודי אמסטרדם במאה ה-17 (לפרשת משפטים)

במאה ה-17 הפכה הולנד למעצמה כלכלית ענקית ולמרכז סחר עולמי. ליהודי אמסטרדם נזקף חלק לא מבוטל בהצלחתה הכלכלית של המדינה. את הקהילה המפוארת באמסטרדם הקימו מגורשי ספרד ופורטוגל, ואליהם הצטרפו בהדרגה אחיהם האנוסים שברחו מאימי האינקוויזיציה. בין יהודי הקהילה נמנו סוחרים מוכשרים שניהלו עסקים חובקי עולם. בעוד הם יושבים בבית הכנסת הספרדי-פורטוגזי בעיר, שייטו ספינותיהם בכל רחבי האוקיינוס האטלנטי, טעונות סחורות אקזוטיות מן המושבות החדשות שמעבר לים, מובילות עבדים מאפריקה אל יבשת אירופה ולעתים אפילו משתתפות בפשיטות נועזות של שוד ימי על ספינות הצי הספרדי שנוא נפשם. באותם ימים הפכה אמסטרדם למרכז סחר העבדים הגדול בעולם, וכמובן שגם אותם סוחרים יהודים נטלו חלק בסחר זה.

בספר מיניאטורי בשם סדר מאה ברכות, שנדפס באמסטרדם בשנים תמ"ז-תמ"ח (1687/8), הכולל ברכות, תפילות ומנהגים לזמנים שונים, מצאתי גם את התפילה הבאה, שהתאימה אז לרוח הזמן והמקום:

ברכה כשקונים עבדים

כשקונה ישראל עבד צריך לברך עליו, ויאמר המברך:

רחום רחם וזכור אדון העבד הזה לשמוח במעשיו ולהשתעבד בו ובבניו אחריו כאמור והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו. ברוך אתה ה' הטוב והמטיב.

מ'אוצר השירה והפיוט' של דוידזון למדתי שלתפילה זו ישנה גם גירסה בארמית (אוצר השירה והפיוט, ערך מספר 851; כרך שלישי, ניו יורק תרצ"א, עמ' 394).
דוידזון כתב את ציון המקור בשיבוש, אך ידידי ד"ר יוסף במברגר מפרנקפורט מצא אותו עבורי. מדובר בסדור כמנהג קהילות ספרד שנדפס בונציה בשנת רפ"ד (1524), ושם בדף תסז/ב, מופיעה התפילה בארמית:

רחמנא לדכריה למארי עבדא דא למחדי בעובדוהי ולאתשעבדוהי ביה ובבניה בתריה כעניינא דאמר קרא... ברוך אתה ה' הטוב והמטיב.

אינני יודע מיהו מחברה של תפילה זו.

[להרחבה בנושא העבדים אצל היהודים, ראו גם: שמחה אסף, 'עבדים וסחר-עבדים אצל היהודים בימי הבינייים', ציון, שנה ד', עמ' 91-125; כונס בספרו 'באהלי יעקב', ירושלים תש"ג, עמ' 223 ואילך].


*

באותם ימים היתה האינקוויזיציה פעילה במלוא עוזה ומדי פעם היו מגיעים לאמסטרדם שמועות מחרידות על אנוסים שנתפסו והועלו על המוקד. במקרים כאלה היו נאמרות תפילות מיוחדות לזכרם ולעילוי נשמתם של אותם אנוסים מקדשי השם. גם תפילות אלה מופיעות בספר:

יהדות הולנד - דפים מלוחות שנה

כהיום כן אז, נהגו המדפיסים להשביח את לוחות השנה בפריטי מידע היסטוריים וכדומה. להלן עמודים משני לוחות שנה, אחד משנת תקס"ט (1808-1809) והשני משנת תקפ"ו (1825-1826), שנדפסו באמסטרדם, ובהם נתונים היסטוריים מנקודת השקפתם של יהודי העיר באותה תקופה.

לוח שנה לשנת תקס"ט - אמשטרדם

באחד מדפי הלוח לשנת תקס"ט, מובא "יחס משפחת המלוכה יר"ה [ירום הודה]", עם פרטי הקיסר נפוליאון הגדול, בני משפחתו ואחיו לואי נפוליאון ששלט אז בהולנד (כולל תאריכי ימי הולדת). לאחר מכן הובאו פרטים על הולנד ומלכיה, וצורת חלוקתה בעת הכיבוש הנפוליאוני, ולבסוף לוח עם "שמות קיסרי ומלכי ארצות איראפא [אירופה] ושנות מלכותם".

בלוח לשנת תקפ"ו מובא לוח "קראניק" (כמו 'כרוניקה'), עם ציוני מניין שנים לתקופות היסטוריות בעם ישראל ובקהילת אמסטרדם:

בין היתר נמנים כאן:
"230 [שנה] לביאת הספרדים לכאן אמשטרדם".
"190 [שנה] לביאת האשכנזים".
"155 [שנה] לבנין בה"כ [בית הכנסת] של אשכנזים פה אמשטרדם".
"30 [שנה] לחירות היהודים במדינתנו זאת".
ועוד.

לוח לשנת תקפ"ו - אמשטרדם