שנים אוחזין - על שני טוענים לכתר המו"ל בסידור מיניאטורי שנדפס באמשטרדם, 1739

ל"קדם" הגיע לאחרונה סידור לכל ימות השנה, בפורמט מיניאטורי (6 ס"מ), שנדפס באמשטרדם, בשנת תצ"ט (1739). 

בעמוד השער נזכר כי הספר נדפס "בבית הגביר... נפתלי הירץ לוי", "במצות אחים שלא יתפרדו... צמח יעקב דוד, בני החכם כמוה"ר מאיר קרשקש יצ"ו". 
מעבר לדף מובאת הקדמה החתומה ע"י אבי הילדים מאיר קרשקש, שמסביר מדוע טרח להוציא לאור את הסידור:

"ראה ראיתי בעיר אמשטרד'[ם] יע"א סדור של תפלה בכרך קטן באותיו'[ת] קטנו'[ת] בלא נקודות ואינם יכולים הנערים בשעת תפילתם לקרות, והרגשתי אני בצערם, ודפסתי זה הסדור של תפלה בכרך קטן אשר כמוהו לא היה מעולם באותיות דקות וקטנו'[ת] עם נקודות חדשות ויפות...".

למרבה ההפתעה, בהמשך הסידור, בין הדפים ריט-כ, נכרך בטעות ובשנית דף השער של הסידור, אך עם שינויים מעניינים:
השם קרשקש לא נזכר כאן כלל.
ובנוסף, ההקדמה - באותו נוסח בדיוק - חתומה הפעם ע"י "נפתלי הירץ לוי רופא".

מה פשר הדבר?
ובכן, את התשובה לכך מצאתי בקטלוג המוזיאון היהודי בלונדון:  Catalogue of the Permanent and Loan Collections of the Jewish Museum, London, New York, בעריכת R. D. Barnett, לונדון 1974, עמ' 117:
הספר נדפס למעשה ע"י נפתלי הירץ לוי, אך מאיר קרשקש קנה ממנו מספר מסוים של עותקים ולהם צירף דף שער שונה שהדפיס לצורך כך, ובו מוזכרים בניו, ואף הוא חתום על ההקדמה כמו"ל הסידור. 
למרבה המבוכה, בחלק מהעותקים, כמו בעותק שלפניי, נכרך בטעות גם דף השער המקורי שבו מופיע רק שמו של המו"ל האמיתי - הלא הוא נפתלי הירץ לוי... 

ברית מילה באמסטרדם ובמושבות ההולנדיות שמעבר לים - המאה ה-18

להלן סריקות מספר 'ברית יצחק' שנדפס באמסטרדם בשנת תקכ"ח (1768), ובו סדר "ליל שמיני" הנאמר בלילה שלפני המילה, עם "סדר תקון המוהל" והוספות שונות.

בספר זה כמה הוספות מעניינות מן ההיסטוריה של יהודי הולנד והמושבות ההולנדיות שמעבר לים במאה ה-18.

בשער הספר תחריט יפה של טקס ברית מילה:

בדף יב מופיע סדר ברית מילה לאנשים גדולים, ביניהם: "אנוסי ישראל הבאים מספרד ופורטוגאל".

בסוף הספר רשימה (בפורטוגזית) של שמות מוהלים מאמסטרדם וערים אחרות בהולנד, ומוהלים הפועלים בקהילות הפורטוגזיות והספרדיות בלונדון, המבורג ובאיון (צרפת), ובמושבות שמעבר לים: קוראסאו וסורינם.

על יהודי האיים הקריביים - ראו כאן, כאן וכאן.

הוספות "הרחמן" בברכת המזון - ברכות למנהיגי הקהילה באמסטרדם - 1844

בסוף ברכת המזון נוהגים להוסיף בקשות שונות המתחילות במילה "הרחמן" (ראו: טור, אורח חיים, סימן קפט). כידוע, בסעודת ברית מילה נוהגים להוסיף על כך בקשות נוספות מסוג זה, על הרך הנימול והוריו.
ספר 'ברית יצחק', שבו ה"תיקון" שנאמר בליל הברית, נדפס במהדורות רבות. על פי רוב הוא כולל גם את דיני ונוסח טקס ברית המילה, כולל ברכת המזון.
במהדורה של ספר זה שנדפסה באמשטרדם, בשנת תר"ד (1844) מצאתי נוסח מורחב במיוחד של בקשות "הרחמן", עם אזכורים של דמויות שונות בקהילה.
האישים שזכו לברכה מיוחדת הם:
"דיני קהלתנו", "בעלי התריסים", "פרנסי וזקני קהלתנו", "חזני ומשרתי קהלתנו", "פרנסי בית מדרשנו עץ חיים ושאר מנהיגי חברות הקדושות", "מוהלי דורנו", "החתן המשלים והמתחיל את תורתנו", "הרופא המובהק היושב בכאן" ו"המליץ הטוב והסניגור במשפט העיר הזאת".

יהדות הולנד - דפים מלוחות שנה

כהיום כן אז, נהגו המדפיסים להשביח את לוחות השנה בפריטי מידע היסטוריים וכדומה. להלן עמודים משני לוחות שנה, אחד משנת תקס"ט (1808-1809) והשני משנת תקפ"ו (1825-1826), שנדפסו באמסטרדם, ובהם נתונים היסטוריים מנקודת השקפתם של יהודי העיר באותה תקופה.

לוח שנה לשנת תקס"ט - אמשטרדם

באחד מדפי הלוח לשנת תקס"ט, מובא "יחס משפחת המלוכה יר"ה [ירום הודה]", עם פרטי הקיסר נפוליאון הגדול, בני משפחתו ואחיו לואי נפוליאון ששלט אז בהולנד (כולל תאריכי ימי הולדת). לאחר מכן הובאו פרטים על הולנד ומלכיה, וצורת חלוקתה בעת הכיבוש הנפוליאוני, ולבסוף לוח עם "שמות קיסרי ומלכי ארצות איראפא [אירופה] ושנות מלכותם".

בלוח לשנת תקפ"ו מובא לוח "קראניק" (כמו 'כרוניקה'), עם ציוני מניין שנים לתקופות היסטוריות בעם ישראל ובקהילת אמסטרדם:

בין היתר נמנים כאן:
"230 [שנה] לביאת הספרדים לכאן אמשטרדם".
"190 [שנה] לביאת האשכנזים".
"155 [שנה] לבנין בה"כ [בית הכנסת] של אשכנזים פה אמשטרדם".
"30 [שנה] לחירות היהודים במדינתנו זאת".
ועוד.

לוח לשנת תקפ"ו - אמשטרדם