במאה ה-17 הפכה הולנד למעצמה כלכלית ענקית ולמרכז סחר עולמי. ליהודי אמסטרדם נזקף חלק לא מבוטל בהצלחתה הכלכלית של המדינה. את הקהילה המפוארת באמסטרדם הקימו מגורשי ספרד ופורטוגל, ואליהם הצטרפו בהדרגה אחיהם האנוסים שברחו מאימי האינקוויזיציה. בין יהודי הקהילה נמנו סוחרים מוכשרים שניהלו עסקים חובקי עולם. בעוד הם יושבים בבית הכנסת הספרדי-פורטוגזי בעיר, שייטו ספינותיהם בכל רחבי האוקיינוס האטלנטי, טעונות סחורות אקזוטיות מן המושבות החדשות שמעבר לים, מובילות עבדים מאפריקה אל יבשת אירופה ולעתים אפילו משתתפות בפשיטות נועזות של שוד ימי על ספינות הצי הספרדי שנוא נפשם. באותם ימים הפכה אמסטרדם למרכז סחר העבדים הגדול בעולם, וכמובן שגם אותם סוחרים יהודים נטלו חלק בסחר זה.
בספר מיניאטורי בשם סדר מאה ברכות, שנדפס באמסטרדם בשנים תמ"ז-תמ"ח (1687/8), הכולל ברכות, תפילות ומנהגים לזמנים שונים, מצאתי גם את התפילה הבאה, שהתאימה אז לרוח הזמן והמקום:
דוידזון כתב את ציון המקור בשיבוש, אך ידידי ד"ר יוסף במברגר מפרנקפורט מצא אותו עבורי. מדובר בסדור כמנהג קהילות ספרד שנדפס בונציה בשנת רפ"ד (1524), ושם בדף תסז/ב, מופיעה התפילה בארמית:
אינני יודע מיהו מחברה של תפילה זו.
[להרחבה בנושא העבדים אצל היהודים, ראו גם: שמחה אסף, 'עבדים וסחר-עבדים אצל היהודים בימי הבינייים', ציון, שנה ד', עמ' 91-125; כונס בספרו 'באהלי יעקב', ירושלים תש"ג, עמ' 223 ואילך].
*
באותם ימים היתה האינקוויזיציה פעילה במלוא עוזה ומדי פעם היו מגיעים לאמסטרדם שמועות מחרידות על אנוסים שנתפסו והועלו על המוקד. במקרים כאלה היו נאמרות תפילות מיוחדות לזכרם ולעילוי נשמתם של אותם אנוסים מקדשי השם. גם תפילות אלה מופיעות בספר:
בספר מיניאטורי בשם סדר מאה ברכות, שנדפס באמסטרדם בשנים תמ"ז-תמ"ח (1687/8), הכולל ברכות, תפילות ומנהגים לזמנים שונים, מצאתי גם את התפילה הבאה, שהתאימה אז לרוח הזמן והמקום:
מ'אוצר השירה והפיוט' של דוידזון למדתי שלתפילה זו ישנה גם גירסה בארמית (אוצר השירה והפיוט, ערך מספר 851; כרך שלישי, ניו יורק תרצ"א, עמ' 394).ברכה כשקונים עבדים
כשקונה ישראל עבד צריך לברך עליו, ויאמר המברך:
רחום רחם וזכור אדון העבד הזה לשמוח במעשיו ולהשתעבד בו ובבניו אחריו כאמור והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו. ברוך אתה ה' הטוב והמטיב.
דוידזון כתב את ציון המקור בשיבוש, אך ידידי ד"ר יוסף במברגר מפרנקפורט מצא אותו עבורי. מדובר בסדור כמנהג קהילות ספרד שנדפס בונציה בשנת רפ"ד (1524), ושם בדף תסז/ב, מופיעה התפילה בארמית:
רחמנא לדכריה למארי עבדא דא למחדי בעובדוהי ולאתשעבדוהי ביה ובבניה בתריה כעניינא דאמר קרא... ברוך אתה ה' הטוב והמטיב.
אינני יודע מיהו מחברה של תפילה זו.
[להרחבה בנושא העבדים אצל היהודים, ראו גם: שמחה אסף, 'עבדים וסחר-עבדים אצל היהודים בימי הבינייים', ציון, שנה ד', עמ' 91-125; כונס בספרו 'באהלי יעקב', ירושלים תש"ג, עמ' 223 ואילך].
*
באותם ימים היתה האינקוויזיציה פעילה במלוא עוזה ומדי פעם היו מגיעים לאמסטרדם שמועות מחרידות על אנוסים שנתפסו והועלו על המוקד. במקרים כאלה היו נאמרות תפילות מיוחדות לזכרם ולעילוי נשמתם של אותם אנוסים מקדשי השם. גם תפילות אלה מופיעות בספר:
