בשעה שהיום העצוב הזה מרעיש את הלב וממלא את העינים בדמעות, ופתאום (פתאום?) שריפות פורצות בכל מקום, אני בודק ספר סליחות, בפורמט קטן, שנדפס באמשטרדם, בשנת תפ"ב (1722). זהו ספר סליחות "כמנהג ק"ק אשכנזים", ובאופן מיוחד "כפי הנהגת ק"ק פרנקפורט...".
בשער הספר חתימת בעלים של וואלף מקהילת ברוישבאך, שנמחקה בהעברת קוים, ובמקומה חתימת בעלים אחרת: "הק' יעקב שמש" - זוהי חתימת רבי יעקב שמש (נפטר תקמ"ה), מחכמי פרנקפורט הנודעים, שהיה גם רבו של ה"חתם סופר". בשולי עמוד השער הוסיף רבי יעקב שמש רישום נוסף: "הק' יעקב שמש ק'[ניתי] מהבח' וואלף ברוינשבאך, י"ב תשרי תקל"ד לפ"ק בעד א' צ"ל" [=צעלמער, השם היהודי של המטבע "קרייצר"].
בדף האחרון של ספר הסליחות נדפס לוח עם הפניות לכל מועדי השנה. בתחתית העמוד השני נדפסה רשימת הסליחות הנאמרות "לתענית וינץ שאומרים בק"ק [בקהילת קודש] פרנקפורט". תענית וינץ היא התענית המקדימה ל"פורים וינץ" - "פורים שני" שנחגג בקהילת פרנקפורט־דמיין בעקבות מאורע הצלה שחוו יהודי העיר בשנת שע"ו.
בשולי העמוד, נוספו מספר שורות בכתב-יד, יתכן ואף הן בכתיבתו של רבי יעקב שמש, עם הנחיות "לכ"ד טבת פ"פ [=פרנקפורט]". התאריך הנרשם כאן אף הוא ייחודי לקהילת פרנקפורט, זוהי "תענית כ"ד בטבת" שנהגה בעיר לרגל השריפה שפרצה בכ"ד טבת תע"א (1711) בגטו היהודי בפרנקפורט (היודנגאסה). שריפה שגבתה ארבעה קרבנות בנפש, וכילתה את רחוב היהודים. לזכור המאורע הקשה נקבע תענית ביום שפרצה.
ר' נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" |
על מאורע השריפה הקשה בפרנקפורט, רבי שמואל שאטין כ"ץ - הידוע בקיצור שמו מהרשש"ך, אף הוא מחכמי פרנקפורט ומגדולי החכמים בדורו, כתב קינה מיוחדת, הנה היא לפניכם (הצילום, מתוך 'ברן-יחד - ילקוט שירי תפילה עתיקים גם חדשים' בההדרת א.מ. הברמן, ירושלים תש"ה):
נדמה שהדברים מתאימים ליום זה. השריפה בחוץ היא מטאפורה לשריפת הנשמות הטהורות שאנחנו מבכים עליהן.
וכמאמר הפסוק מפרשת השבוע האחרונה: וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.