בתצלום הבא: שערו של ספר "סדר ארבע תעניות", עם קינות לתשעה באב כמנהג הספרדים. נדפס בונציה בשנת שפ"ד (1624), והגיע לאחרונה ל"קדם - בית מכירות פומביות". מדובר בעותק נאה במיוחד, עם כריכת עור עתיקה ואבזמי מתכת לסגירה.
בדפי הכריכה הקדמיים של הספר גיליתי רישום ארוך ומעניין בכתב יד עתיק, כפי הנראה בשפה הפורטוגזית.
מבט ראשון הספיק לי בכדי להבין שטורי המספרים בצד שמאל הם דרכי חישוב של השנים שחלפו מאז חורבן הבית, אבל מה עוד כתוב כאן?
בעזרת ידידי יעקב האגר, שידיו רב לו בכמה שפות, הצלחתי לפענח את החידה.
בעמוד השמאלי אכן מובאים שתי צורות של חישוב - על מנת לדעת כמה שנים חלפו מאז חורבן הבית.
חישוב אחד: להוריד מהשנה העברית 4000 ולהוסיף לתוצאה את הגימטריה של "עקב" (172) - [על חישוב זה ראה: רש"י במסכת עבודה זרה, ט ע"א, ד"ה "כי מעיינת מואת הנפש"].
חישוב שני, לפי השנה של ה-Goim ("גויים"): להוריד מהשנה הלועזית הנוכחית את המספר 68 (מקובל כי בית השני נחרב בשנת 70 לספירה הנוצרית, אך יש דעות, כפי שרואים כאן, שהוא נחרב בשנת 68 לספירה).
בדוגמאות שנתן הכותב לחישובים אלו ניתן להבחין בבירור שהם נכתבו בשנת ת"ל 1670.
בעמוד הימני מופיע רישום מעניין אודות מנהג קהילות הספרדים בליל תשעה באב, להכריז לפני אמירת הקינות את מניין השנים שחלפו מאז חורבן הבית. הכותב מתאר במילים נוגות את ההרגשה העצובה שנכנסת בלב כולם בשעה שמכבים את האורות בבית הכנסת, השקט משתרר, ו"חכם הקהל" מכריז בקול אנחה את הזמן שחלף מאז חורבן הבית. הוא כותב על התחושה הקשה וההבנה ש"הנבואה הקשה" התקיימה באותו לילה נורא, כאשר החריב האויב האכזר את העיר ירושלים ואת בית המקדש. מה שהביא לידי כך שגלינו מארצנו, איבדנו את כל הטוב שהיה לנו, ועם ישראל נפוץ לבין האומות. כל זאת, מוסיף הכותב, בא לנו בגלל חטאינו הרבים, ובאשמתינו שם ה' הקדוש מתחלל בעולם.
לא ברור לי האם מדובר באדם פרטי שכתב לעצמו את התיאור הנ"ל ואת דברי "חכם הקהל", או שמא מדובר ברשימה שהכין "חכם הקהל" בעצמו, כדי לשאת מתוכה דברים אל הקהל בבית הכנסת, ולהסביר להם בשפה המובנת להם (אולי מדובר בקהילת האנוסים באמשטרדם) את הסיבות לאבלות על החורבן.
מה שמחזק אצלי את האפשרות השניה, הוא המקום הריק שהשאיר הכותב (ראה תמונה) באמצע השורה, במקום לכתוב את מספר השנים שחלפו מהחורבן. במקום זאת כתוב משהו כמו: "וחלפו ___ שנים מאז...". והסיבה, כך נדמה, כי זו לא הייתה רשימה חד-פעמית שנכתבה באחת השנים, אלא רשימה שהייתה אמורה לשמש בכל שנה את "חכם הקהל".
צורות החישוב שנכתבו בעמוד השמאלי היו, אם כן, השלמה מעשית לרשימה זו.
המשפט "על היכלי אבכה", שכתוב באותיות עבריות ומסיים את הרשימה הזו, הוא משפט הפתיחה של קינה ידועה שעמה פותחים בחלק מקהילות ספרד את אמירת הקינות בליל תשעה באב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.