10.8.2011

הסכמה בשער - וענייני "הסכמות" נוספים

בעקבות עיסוקנו הקודם ב"הסכמות" - הנה עוד כמה גרגרים בנושא...
אנו רגילים לכך שההסכמות מופיעות בדרך כלל בפנים הספר, בעמודים שאחרי עמוד השער. כך היה מאז ומעולם. ובכל אופן, פה ושם ניתן למצוא "הסכמות" ש"נדחפו" לשער עצמו. הנה דוגמה:
 
בשער הספר "תולדות יוסף", מאת רבי יוסף ב"ר דוב בער אב"ד ליסקובה (שקלוב תקנ"ז), כעשרים חתימות רבנים שהסכימו על הספר.
והנה דוגמה נוספת: 
בשער ספר "תחלת דברי שמואל" (פראג שס"א), שתי הסכמות בשער: "ראיתי החיבור מהאלוף הנקרא שמואל מקשן... נאם הקטן סיני...". "גם אנכי עברתי עליה וראיתיה ראויה להביא לבית הספר להדפיסה, דברי מרדכי נקרא יפה...".

 
* * * 

בתמונה הבאה (מספר "כסף נבחר", אמשטרדם תע"ב), נדפס בתחתית עמוד ההסכמות: "הסכמת הגאון... נפתלי כץ והסכמת הגאון... משה אב"ד דק"ק המבורג נאבדו בדרך".
המחבר, רבי זעליג מרגליות אב"ד קאליש, נמלט מפולין בימי גזירות תט"ו-תט"ז (1655-1656), ובסוף ימיו עלה ארצה. אך בדרכו לשם הדפיס שנים מחיבוריו, "כסף נבחר" הנ"ל, ו"חבורי לקוטים" (ונציה, תע"ה).
כפי הנראה, אבדו לו ההסכמות בדרכו מערבה, מהמבורג (שם קיבל אחת מן ההסכמות שאבדו) לאמשטרדם, בה הדפיס את ספרו. (ראה אודותיו: א. יערי, מחקרי ספר, עמ' 20-21).
* * *

הגאון הידוע בעל "מגן אברהם" מבוטשאטש נמנע מלהדפיס הסכמות על ספרו "ברכת דוד" - "מטעם הכמוס". במקומו של עמוד ההסכמות, הופיע העמוד הזה:
וזאת אודיע שיש ת"י (=תחת ידי) הסכמות וחרמות מגדולי הדור שחלילה לכל אדם להדפיס ספר הקדוש הלזו... ולהשומע ינעם וכו' רק שלא רציתי להעתיקם מטעם הכמוס
מה משמעות המשפט שבראש העמוד (תורת ה' תמימה)? אינני יודע.

נוסיף כי בשערו של ספר זה, זוייף תאריך ההדפסה, ובמקום התאריך הנכון (שנת תר"ה 1845), נרשמו בשער שני תאריכים מוקדמים יותר, שאף סותרים זה את זה.

התאריך העברי שנרשם הוא: תקס"ה (1805), והתאריך הלועזי: 1800. עוד צויין (בלועזית) שהספר נדפס בדפוס יהודית רוזאניש (דפוס שפעל בלבוב בסביבות השנים תקמ"ד-תקס"ה וכבר לא התקיים בעת ההדפסה).
זו תופעה מוכרת. זיופים אלו נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה (א. יערי מונה 16 ספרים כאלה), בשל איסור הצנזורה על הדפסתם, כתוצאה ממלחמת המשכילים בחסידים.
יצויין עוד כי בחלק מהטפסים הושמט אף שמו של המחבר, כל זאת כנראה מפחד הצנזורה. ייתכן שמסיבה זו הושמטו גם ההסכמות, וזהו, אם כן, ה"טעם הכמוס" שנזכר שם.
ייתכן, אם כן, שהכותרת "תורת ה' תמימה" קשורה להתנגדות שספגה החסידות, והמשפט הזה נועד לחזק את האמונה בצדקת הדרך...

תגובה 1:

  1. הרב ישראל ברבר הציע שהכוונה במשפט תורת ה' תמימה, הוא לומר שכשם שהתורה "תמימה" - שלמה, כך יש לשמור על הספר שלם ולא להעתיקו בלי רשות. וזה בגלל שלא הדפיס הסכמות (אחד התפקידים של ההסכמות היה כידוע למנוע השגת גבול של המחבר).

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...