יצו האל להושיע ויואל - "שיר נביאים" לרבי שלמה אלקבץ הראשון

בואדי אלחגארה (כיום גוודלחרה, ספרד) התקיים אחד מן הדפוסים העבריים הראשונים, מחלוצי מלאכת ההדפסה העברית. בו נדפסה לראשונה ההגדה של פסח (בשנת ר"ם 1480). כיום ידועים קרוב לעשרה ספרים שנדפסו בדפוס זה. רובם לא שרדו בשלמותם, אך בזכות כמה  חתימות ("קולופון") בסיומי הספרים ששרדו, נודע לנו שמו של המדפיס: רבי שלמה בן משה אלקבץ. 

נכדו שנקרא על שמו, המקובל רבי שלמה אלקבץ מצפת, נודע מאוחר יותר בשירו המפורסם "לכה דודי". 

בשנת רמ"ב (1482) הדפיס רבי שלמה אלקבץ הראשון את פירוש רבי דוד קמחי (הרד"ק) לנביאים אחרונים. בסוף ספר "תרי עשר", המקבץ כידוע שנים-עשר ספרי נבואה קטנים, הביא רבי שלמה שיר, שאני משער כי הוא מחברו, ובו נרמזו כל שנים עשר הנביאים:

יצו האל להושיע ויואל / עמוס בטן ומעבדיו יישר 

והיונה בעם המך תנוחם / אחבקוק יצפון כל טוב ועושר 

ויום חגי לזכרון יהי לו / ומלאכי באליה יבשר 

נביאים הם בשירי זה רמזתים / לבל תטעה שנים עשר ועשר

ספרי ה"תרי עשר" נרמזו בצורה זו:

יצו האל להושיע (=הושע) ויואל (=יואל) עמוס (=עמוס) בטן ומעבדיו (עובדיה) יישר והיונה (=יונה) בעם המך (=מיכה) תנוחם (=נחום) אחבקוק (=חבקוק) יצפון (=צפניה) כל טוב ועושר ויום חגי (=חגי) לזכרון (=זכריה) יהי לו ומלאכי (=מלאכי) באליה יבשר

שלא כרגיל בשירים מסוג זה, שבדרך כלל עשויים בצורה מלאכותית ואין להם מובן אמיתי, בשיר זה הצליח רבי שלמה לשלב את שמות הנביאים בטקסט בעל משמעות.
מילות השיר בדרך כלל "תקניות" ומשתלבות למשפטים ברי הבנה. רק משמעות מילה אחת לא ברורה לי והיא: "אחבקוק". יש למישהו רעיונות?

אחרי השיר מופיע ה"קולופון":

ברוך יי אלהי צבאות אשר עשה עמי לטובה אות בפירושי החכם ר' דוד קמחי זל לגמור ולעשות כארבע מאות (טפסים?) וכל אחד מהם במקומו אצל יודעי דת ודין לעד ולאות כי ראה בצרות נפשי עד השלימם רבות תלאות. נעשו פה ואדי אלחיגארה האחרונים דברי נבואות בשנת ייי אל[ה]יך ברכך [=בגימטריה: רמ"ב. שנת ההדפסה] מהרה יראנו קץ הפלאות יפתח עינינו בתורתו תקופות וגימטריאות פרפראות ועל טובו הגדול הריני נותן הלל והודאות זה שמי והן תוי שלמה בר ר' משה נחו בעדן בן אלקאבץ הלוי. תם תם שבח לאל בורא עולם

שיר זה מצטרף לשירו של המשורר היהודי-ספרדי טָדְרוֹס אבולעפיא, הרומז לנביאים ראשונים, שהבאתי פה בעבר.  


תוספת:
הרב יעקב ישראל סטל כתב לי:

לדעתי יש לקרוא: "אח בקוק" בשתי תיבות. כלומר: האח (עם ישראל) השבור (בקוק) בגלות - "יצפון כל טוב ועושר". וצלעית שורה זו ממשיכה את הבקשה של הצלעית הקודמת.

(השורש 'בקק' מופיע בנחום ב, ג: כִּי שָׁב יְהוָה אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ). 

שיר-הנבואה של טדרוס בהיותו בכלא / רמז לספרי הנביאים

בעבר הבאתי כאן שירי-סימנים לפרשיות התורה (ראו כאן וכאן). כעת אביא שיר שרומז לכמה מספרי הנביאים.
בספר עומר השכחה מאת רבי אברהם גבישון (ליוורנו תק"ח) מביא סיפור על המשורר היהודי-ספרדי טָדְרוֹס אבולעפיא (1247-1298 בערך), ממנו מוכיח כי על אף שדברי המשוררים הם "גוזמא" (וכפי שכבר אמרו "מיטב השיר כזבו"), בכל זאת לעתים זוכים הם למעין נבואה:

ועם היות שדברי המשוררים גוזמא, אף על פי כן ההופעות האלהיות לא נמנעו מבעליהם, כמו שקרה לרב ר' טדרוס הלוי ז"ל כששמוהו במאסר ודנוהו משפט מות, ונתבשר בחלומו בשוררו בחלום באלו הב' בתים, ולמחר יצא לשלום:

מלכים עת למות ישפטוך / עלי מה זה סעיפיך נבוכים

עלי מה זה ויש אחד שמו-אל / יהושע בעת שופטים מלכים

שימו לב שבבית השני נרמזים ספרי הנביאים הראשונים: יהושע, שופטים, שמואל ומלכים.

שיר זה נמצא בספרו של המשורר טדרוס - "גן המשלים והחידות" (נדפס מכתב-יד ע"י דוד ילין, ירושלים תרצ"ב-תרצ"ז; חלק א, חלק ב, חלק ג). עם שינוים קלים:

שם נוספה גם כתובת מאת המחבר, ובה תוספת פרטים על הסיפור שהביא בעל עומר השכחה:

וברבות דורשי דמי / והמלך הרג רבים משרי בני עמי / יראתי אני על עצמי / וארא בחלומי / כי ארבעת ספרי הנביאים הראשונים ניתנים לי בנומי / ואבינה במראה כי יה [י]שלח איש שלומי / מיד איש חרמי / ואשיח לפי תומי / וכנאום ה' צבאות נאומי

 אם כן, באופן סמלי, נרמזו ספרי הנביאים בשירו של טדרוס, כסימן לנבואתו שלו.

"שירי תזכורת" - חלק ב'

כהמשך לפוסט הקודם על "שירי תזכורת" לפרשיות התורה. אביא כאן שירים מורכבים יותר, שאף הם מבוססים על פרשיות התורה, או רומזים להם.

אפתח בשיר שכתב רבי אברהם אבן עזרא, הבנוי על פרשיות ספר בראשית:

וכעת אעתיק שיר יפה שכתב אחד מחכמי פרובנס, רבי משה בר אברהם מנימיש, היא "קרית יערים", בשנת רכ"ו (1466). 

השיר נדפס בספר "ויכוח רבינו יחיאל מפריז", טורון 1873, תחת הכותרת: "שיר בדרך התוכחה על סדר הפרשיות" - כי הוא אכן שיר תוכחה, המזרז את האדם שלא להקשיב ליצר הרע ולהתפתות אחר הבלי העולם ולזכור כי על הכל יביא אלוקים במשפט.

האקרוסטיכון (ראשי השורות) בשיר: "אני משה בן אברהם מקרית יערים היושב בעיר אויניון שנת ה' אלפים רכ"ו לבריאת עולם חזק". כל בית מסתיים בפסוק - או שברי פסוק - מפרשיות התורה, לפי הסדר - מבראשית עד וזאת הברכה.
(מלבד הדגשת האקרוסטיכון, הדגשתי בסוף כל בית את קטע הפסוק, ובסוגריים מובא מקורו. העתקתי כאן לפי הנדפס הנ"ל, ובל"נ אשווה זאת בהמשך לצילום כתב היד שנמצא בספריה הלאומית, בתקווה שאצליח להביא נוסח מדוייק יותר):

אלהים ברא בצלמו האדם וינשאהו,

על כל יצור הרימו והבל הביא גם הוא (בראשית ד, ד)

נרו לא הלך חשכים ואורו לא נעכר,

שכח ימים ההולכים, והבאים זכר (נח ז, טו)

יום טוב ראות בתבל לא יחכה ולא יקוה,

גם את הטוב יקבל ואת האמים בשוח (לך יד, ה)

משכנו סופה הדופה ובאהל רע מגורו,

ינתק כעבור סופה והוא אחריו (וירא יח, י)

שש וארגמן ובוץ לובשם יחפיר ויבאיש,

לבד ישאר תכריך בוץ לבן (על) [אל] האיש (חיי כד, כט)

הן ישובו הדשנים אשר חילם לא יסופר,

ובנו גזית ארמונם וימלאום עפר (תולדות כו, טו)

במות גבר שאל ישאל מקום ציה וערבה,

תכסהו בתוך קהל ועדה, המצבה (ויצא לא, נב)

נכתם בעון אשמה שם ישא נהי וקינה,

בשמוע נפשו הרעה אשר טמא את דינה (וישלח לד, יג)

אנוש כעור ימשש אורחות תבל ותלאותם,

כל היום כליהם יגשש יוסף את דבתם (וישב לז, ב)

בהנשא לב בן אדם להיות הבלי עולם חומד,

ידמה אל איש נרדם חולם והנה עומד (מקץ מא, א)

רחפו לי כל עצמותי כאלו באתי עד משבר,

ליום משפט על חטאתי בי אדני ידבר (ויגש מד, יח)

הנחלתי לי ירחי חרדות כי יהפכו בשמים ראש
ללענה, וחמודות עולם תהין לראש (ויחי מט, כו)
מחיר עבודה תקבל נפשי לפי מעבדה,
לא ישמח ולא יתאבל האלהים מן העבודה (שמות ב, כג)
מאד נעלית יוצר, גבוה על כל גבוהים,
ואם אגדלך! חסד נתתיך אלהים (וארא ז, א)
קדוש! ואיך לא יחת אשר בזה דת אמוני,
ובריתך הפר ושחת ועבר ה' (בא יב, כג)
רחום! עת שב אנוש רמה היקדמך בתורה?
היאמרו אז אנשי דומה חדל ממנו ונעבודה? (בשלח יד, יב)
יבטח על תוהו החוסה לשוב יום בשאול יהיה,
כי אין לנפש מעשה אם איש לא יחיה (יתרו יט, יג)
תועה איש יעביד שכלו הבא לו ממעל,
ויצרו המכשילו ישית עליו בעל (משפטים כ"א כ"ב)
יפותה לאמת הבליו וכלו מחמדים,
אך ליועצים טוב אליו יהיו הבדים (תרומה כה, טו)
על מה נפש מתאוה האל נתן לבני אדם?
והיא שואה ועוה תמלא (את) ידם (תצוה כט, לח)
ריח קטורת יערב כי לה נרד וזמרת
הארץ, ואיש כי יקרב להריח בה ונכרת (תשא ל, לח)
ידידי הרגו יצריכם הצורר כי ריחו יבאיש,
פן תאכלכם אש אויביכם לא תבערו אש (ויקהל לה, ג)
מעשיך אם ייטיבו תשבע פרי תבואתם,
אם השחיתו התעיבו להם משחתם (פקודי מ, טו)
הדרך לחטוא והפכו בבחירת אנוש נתונה,
ומדוע יבחר את אשר (לחטוא) [לחטאת] ראשונה? (ויקרא ה, ח)
ינחך טוב לנוה החיים ולטבח יובילך חטא,
ולמה רגליך נטוים במקום אשר תשחט? (צו ו, יח)
ואיך העוזבים ארחות יושר הומים לקנות הון וסגולה,
והנה מעלת העושר איננה מעלה (שמיני יא, כו)
שת בגו צורתך רוחו לקדשו כי יהיה שר,
אך שם כשל כחו וטמאו הבשר (תזריע יג, טו)
במה יזכה ילוד אשה ירצה שדי כי יעזוב,
והוא רמה ובאשה תולעת ואזוב (מצורע יד, ד)
באבוד רשעים יגדילו כלי שיר וקול מצהלות,
ועל לבושיו יפילו השעירים גורלות (אחרי טז, ח)
עורו בוערים ילדי פשע אטומי לבב נואלים,
ומה בצע באוצרות רשע יהיה לכם ערלים (קדשים יט, כג)
ישביע נפשו תמרורים איש ליצרו יכרע,
וחזקו ליוצר מרום את ראשו לא יפרע (אמור כא, י)
רגזות כל ימי אלביש כל עוד אהי מרבה הונים,
ולפה ימתק מדבש לפי רוב השנים (בהר כה, טז)
איך היום אנוש יתאמר מחר יאמרו [רואיו] איה,
איך יתפאר לנזיר אומר ותמורתו יהיה (בחקותי כז, י)
ואיך לא יעלה על לבהו רעות על איש באות,
כי עת צרה מיודעיו ישכחוהו ולא יבאו לראות (במדבר ד, כ)
ילדיו יוצאי ירכו הקטנים המה יעלו,
ואבות וזקנים הראשונים (המה) יפלו (נשא ו, יב)
נאמו כי אל בשפליו לא ידע איך הם או אים (?),
חשבו זה רוממות אליו והנה מרים (בהעלותך יב, י)
יסד ארץ על בלימה שמים וכוכבים וחרס,
ומה לו באדמה ומה הארץ? (שלח יג, יט)
ואתם בני סגולה אם תרצו תהיה שכינה בתוך
עדת אל, רחקו עולה הבדלו מתוך (קרח טז, כא)
נא במהות צור ועצומו עיניך מחקור העצם,
כי יכרית מטה זעמו הנוגע בעצם (חקת יט, יח)
שוכני סנה אומר אליך רב לך לדרוש מפעלי,
ובעודך בעפר יסודך תמנע מהלוך אלי (בלק כב, טז)
נפש רשע שכנה דומה ביום עברה ודומה ומשא תצמיד,
וצדיק נפשו לצרה עולת תמיד (פינחס כח, ו)
תבוא שואה על בן סורר כי ראה גויה כלה
תתנשא להשתרר, והחריש לה (מטות ל, ה)
ה(ו)זה אנוש שברך אם תתהלך באפלה,
מכתך - אם מאלהיך תסוב - נחלה (מסעי לו, ו)
אנה תנוס לעזרה בבואך לפני רבון-
העולם, על כסאו נורא יושב בחשבון (דברים א, ד)
לבך יהי שח ונדכא לפני יושב הכרובים,
כי לב גאה ירחיק אלהים קרובים (ואתחנן ד, ז)
פי צדיק בהמיר ארצו יודה ויהלל הבורא,
חצי שיחו וכעסו בעתו יורה (עקב יא, יד)
יקצוף האל במועל מעל וישלח בו זעם קצפו,
ואז הוא יצעק לבו על ה' מחרון אפו (ראה יג, יח)
מי זולתך אשר ירבה אנחותי כים הסוער,
אש זדוני אתה תכבה ואתה תבער (שופטים כא, ט)
רוחי בבור חטאי נצמת עלי ביגון ואנחה,
נפשי תתהפך לעמת הראשון אשר שלחה (תצא כד, ד)
כל יום תמיד לגואלי לבבי ישאל פדיום,
כי הודעתיו מותו ולא הגדתי היום (תבוא כו, ג)
ועתה תוכחתי אשר אנכי דובר באזניכם,
לכוף כאגמון לפני אלהיכם ראשיכם (נצבים כט, ט)
לבריאת עולם אל תפנו עוד, וילדי נכרים
הרחיקו, לבל ישכנו עמכם היום ממרים (וילך לא, כו)
עולם ועד בחרדה לבבי על כפים,
מקום זבח ותודה אשא אל שמים (האזינו לב, מ)
חזק לקראת בוראך, לך השתחוה לו אפים
ארצה, ויהי בעזרך רוכב שמים (ברכה לג, כו)
אאסס (=אמן אמן סלה סלה) תושלב"ע.

להבדיל מן השירים הראשונים שהבאתי בפוסט הקודם, הנתונים בתוך מסגרת נוקשה שבה לכל פרשה מוקדשת רק מילה אחת, כאשר השיר הוא ארוך יותר - התוצאה הגיונית בהרבה, ואף נוחה ונעימה. מדובר כבר בשיר של ממש.

רבי פנחס חרירי, מחכמי כורדיסטאן במאה ה-17, כתב פיוט יפה על סדר הפרשיות, שמצוי בכמה קבצי פיוטים (מועתק כאן מספר "שירי שמחות", ירושלים תש"א, עמ' קכד-קכז):

שמח איש נבון ובעל מזימה, כשם שחננך אלהים בורא אדמה, התחיל בדעת וגמר בחכמה, תורת ה' תורה תמימה.

בראשית אמריו ונח לשכליו, לך לך וירא אלהים למוליו, ויהיו חיי שרה ואלה תולדות יצחק גמוליו, ויצא יעקב בסימן טוב מזליו, וישלח ה' באדום נקמה. תורת ה' תורה תמימה.

וישב שלמה על כסא המלוכה, ויהי מקץ על סדר הברכה, ויגש עליון לתוכה, הוא יצילנו ממהומה ומבוכה, ויחי יעקב פרשה סתומה. תורת ה' תורה תמימה.

ואלה שמות ספר שני לספרו, וארא אל אברהם עבדו בחירו, בא אל פרעה והכבד את יקרו, ויהי בשלח פרעה העם מעירו, וישמע יתרו בשורה טובה ונעימה. תורת ה' תורה תמימה.

ואלה המשפטים והדינים אשר תשים לפניהם, ויקחו לי תרומה כל נדיביהם, ואתה תצוה אל ראשי קהליהם, כי תשא את ראש בני ישראל לכפר עליהם, ויקהל משה פקודי ישראל בחכמה עצומה. תורת ה' תורה תמימה.

ויקרא אל משה מבית הבחירה, צו את בני ישראל מצוה ברורה, ויהי ביום השמיני אשה טהורה, זאת תורת המצורע חמורה, בחותם אלהים חקוקה וחתומה. תורת ה' תורה תמימה.

אחרי טומאה תהיו קדושים, אמור להם נשים כאנשים, בהר סיני אז יעלו לחפשים, אם בחוקותי תדרכו נפשים, אזי משכורתכם תהיה שלימה. תורת ה' תורה תמימה.

במדבר סיני דגלים נוסעים וחונים, נשא את ראש בני הגרשונים, בהעלותך את נרות השמנים, שלח לך אנשים הגונים, ויקח קורח מבית הסגנים, זאת חוקת תהיה לכם לשמה. תורת ה' תורה תמימה.

וירא ה' בעוני עמו, בעת קם בלק להרע לעמו, ויקם פינחס ויבטל את זעמו, ראשי המטות סביבות לעמו, ואלה מסעי עדה חכמה. תורת ה' תורה תמימה.

אלה הדברים במה אקדם ואתחנן לפני אל, והיה עקב כדל השואל, ראה בני בניכם אחונם, שופטים ושוטרים יעטו כלימה. תורת ה' תורה תמימה.

כי תצא ותבוא לישע עמך ותבינם, והיה טרם יקראו ואני אענם, אתם נצבים וילך משה לפניהם, האזינו השמים ואדבר אליהם, וזאת הברכה תהיה לכם חתימה. תורת ה' תורה תמימה.

ולסיום (בנתיים), אזכיר חיבור שכתב ר' אברהם דלאווילה (1807-1877), מורה ומחנך באמסטרדם. חיבור זה נדפס תחת השם "ספר סדרים" בשנות הארבעים של המאה ה-19, והוא מכיל חמישים וארבעה שירים - כל שיר רומז לפרשה אחת מפרשיות התורה. מחמת אריכותו לא אביאו, אך ניתן לצפות בו כאן.

המשך יבוא...

שירי "תזכורת" לפרשיות התורה

שימו לב לשיר הבא:

בראשית מנוחתי הלכתי ראיתי חיי ותולדותי

בצאתי משולח מהישוב קצי נגש להחיות

השם נראה בבוא שילוחו ביתר משפטים

ורמו מצוותיו לשאת קהילת הנפקדים

נקרא מצווה בשמיני הזרוע כמצורע

אחר יתקדש יתאמר בהרי החוקות

במדבר הנשיאות יתעלה המשלח קרח

המחוקק המבולק וכפנחס במטות מסעו

בדברים אתחנן עקב אראה השופט

יוצא ובא ואצב בלכתי להאזין ברכה

שיר חסר פשר, הלא כן?! (כמו הרבה שירים, יהיו מי שיגידו). מה זה למשל "קצי נגש להחיות", מי זה "המחוקק המבולק", ומהי "קהילת הנפקדים"?

אבל האמת שהשיר הזה הוא "שיר מלאכותי", אם אפשר לקרוא לו כך, או "שיר תזכורת" על כל פרשיות התורה. הנה כך:

בראשית (בראשית) מנוחתי (נח) הלכתי (לך לך) ראיתי (וירא) חיי (חיי שרה) ותולדותי (תולדות)

בצאתי (ויצא) משולח (וישלח) מהישוב (וישב) קצי (מקץ) נגש (ויגש) להחיות (ויחי)

וכך הלאה...

השיר הזה נדפס בכמה מהדורות חומשים, בעיקר כאלו שנדפסו באמסטרדם. הוא נדפס לראשונה ב"תיקון סופרים" אמשטרדם תכ"ו (1666) וכתב אותו ר' שלמה די אוליוירה - מרבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם. בעבר הבאתי (כאן) שיר דומה שכתב ר' שלמה די אוליוירה על שמות ספרי הרמב"ם ("שיר הקשרים אשר לשלמה").

אך זה אינו השיר היחיד. מתברר שרבים במשך הדורות כתבו שירי "תזכורת" כאלה. אפרט כאן את השירים שמצאתי.

שיר קדום בהרבה נדפס בסוף מחזור כמנהג בני רומא, שהדפיס גרשום שונצינו בפאנו בשנת רס"ד-רס"ה. שיר זה נדפס גם במחזורי מנהג רומא שנדפסו בבולוניה בשנת ש' ובמנטובה בשנת ש"כ:

 סימן לסדר הפרשיות

ספר ראשון: בראשית נח לך באלוני שרה יצחק יצא ישלח וישב מקץ גש לחיים

ספר שני: שמות ראה פרעה בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה ותשא קהל הפקודים

ספר שלישי: קרא צו שמיני אשת מצורע אחרי קדושים הכהנים בהר חקות

ספר רביעי: סיני נשא כמת ישלח קרח פרה לבלק פנחס ראש למסעות

הרי אלו חמשים ושלש פרשיות שבתורה...

בשיר זה, חלק מהמילים הן פשוט שמות הפרשיות, ומילים אחרות רומזות באופן אחר לפרשה (לדוגמה: "באלוני" - פרשת וירא (על שם "וירא אליו ה' באלוני ממרא...").

שיר אחר נדפס בחומש סביוניטה שי"ח (1557):

הראשון הנוח לך שיראו חיי מצחק יצא וישלחנו וישב הקץ הגש ונחיה

ובשמותיך הראה ובא לשלח יתרו כמשפטיך הרמים ואתה תשא קהל פקודיך

וקרא צו כיום לזרע תורתך אחריך יתקדשו והאמירם בהר חוקיך

מדברנו נשוא והעליתנו ושלח קרח פרח בלקתנו פן חס מטותינו תסיע

הדברים אתחנן עקב ראית שפטינו ותצא תבוא נציבנו והאזיננו ברכה

הכותרת לשיר זה היא "סימן לראשי פרשיות התורה בלשון תפילת ישראל אל ה'", ומעניין שהוא היה נפוץ בקהילות תימן, ושימש שם כתפילה. הרב יוסף קאפח כותב על שיר זה: "תפילה ידועה בתימן" (כתבים ב', ירושלים תשמ"ט, עמ' 76, הערה 200). וכך כתב בהקדמה לספר "חמדת ימים" לר"ש שבזי (ירושלים תשט"ז): "תפלה נהוגה בפי יהודי תימן מימי קדם אשר אותיותיה נושאות את סדר פרשיות התורה".

במחזור "הדרת קודש" שנדפס בונציה בשנת שנ"ט-ש"ס (1599-1600), מופיע שיר נוסף פרי עטו של רבי יששכר ן' סוסאן:

בראש התולדות אברם ראה ומשרה יצחק הוציא ומלאכים וישב מקץ ליהודים בחייהם

ואלה שרי פרעה שלח יתר ומשפטים ותרומה צוה לשאת קהלת פקודיהם

קראם וצום בשמוע הנשים יטהרו אחרי התקדשם כאומרו בהר חקתיהם

במדבר נתנשאו ונתעלו האנשים וקרח בפרתו בלק ופנחס בראשי מסעיהם

דברו בתחנונים ונמעו [?] וברבותם שוטרי מלחמותיהם באים ונציביהם ילכו ויאזינו ברכותיהם

רבי יהודה אריה ממודינה, בספרו "לב האריה" (ונציה שע"ב) העוסק בעצות לחיזוק הזכרון (שער ב, פרק ב), מביא שיר נוסף, עליו כותב: "אצלי בקבלה מרבותי, לא ראיתי בדפוס" (על פי קטלוג המכון לתצלומי כת"י עבריים, שיר זה מופיע בכמה כתבי יד):

ראשית תולדות אברהם בראותו שרה יצחק לחרן שלח יעקב ולקץ נגש מצרים

שמות ראה פרעה בשלחם שמע משפטים ולקחת צוה שקלים ולקהל הפקודים

קרא וצוה בשמיני זרע מצורע אחר יקדשנו הכהן סיני חקה

במדבר נשאו נרות שלח קורח פרה לבלק פנחס במטה הסיעה

דברים ותחנונים שומע אנכי שופט למלחמה באתי אתם תלכון ומהשמים תבורכנן

והנה שיר נוסף (מאוחר הרבה יותר) שכתב באותו סגנון גם האדמו"ר ר' חנוך העניך הכהן מאלכסנדר:

נדפס בספר "אגרת מוסר" פיוטרקוב תרע"ב

בראשונה תנוח הלכלוך, מיראת החיים, תולדותיך היוצאים תשלחם בתשובה, הקץ תגש ותחי

שמות תראה בבוא משלחך המותרים, השופט הרם יצוה להשיא ולהקהל הפקודים

תקרע צותיך השמנים הנזרעים בצרעתך, אחר תקדש תאמר סיני ותחוקקה

סיני בהנשאך תעלה ותשלח קרחך כחוקה בן צפור בן אהרן יטה לסייעך

בהתדברך בתחנון ובעקב, ביראת השופט תצא ותבא תתיצב למלך להאזין ברכותיך

ומעניין שאחד מרבני בוכרה, הרב משה ברוך, בנה על השיר הראשון שהבאנו ("בראשית מנוחתי...") את הקדמת ספרו "תיבת משה" (ירושלים תרנ"ט):