11.10.2011

ליליאן מצייר רבנים

מבין ציוריו של אפרים משה ליליאן, "האמן הציוני הראשון", מרתקים אותי במיוחד ציורי הרבנים שלו. 
כאמן המזוהה עם זרם האר-נובו, הרבה ליליאן לעסוק בגוף האנושי ובאלמנטים מהחי והצומח, אך לצד זאת (או בשילוב עם זאת), הוא עוסק ביצירותיו בגורל העם היהודי, בחיי היהודי בגלות, בתקווה לגאולה וכדומה, ומשקף מה שניתן אולי לכנות "רגש יהודי".
ליליאן נפטר לפני השואה (1925), אך נדמה שלאחר השואה ומחנות הריכוז, כתונת הפסים של היהודי (שצוירה מן הסתם בהשראת פסי הטלית) מקבלת משמעות נוספת וכואבת

לצורך פרנסתו, וכמנהג אמנים בני תקופתו, עסק ליליאן בעיצוב תווי-ספר (אקס-ליבריס) לאישים שונים. כדוגמת זה:
והנה אחד כמעט זהה (ששימש אדם אחר, אשר קנה אותו ללא כיתוב והוסיף את שמו).
ציור זה של ליליאן זכה לכינוי: "מאור הגולה" (ע"י מי? אינני יודע כרגע). 
מיהי הדמות שבציור?
ובכן, די ברור שהוא מבוסס על התצלום הבא:
זהו הגאון הליטאי הנודע רבי דוד פרידמן מקרלין, המכונה "ר' דוד'ל קרלינר".
ומתברר שיש סיפור קטן מאחורי התצלום והציור שבא בעקבותיו. 
ר' דוד קרלינר, מלבד גאונותו וחריפותו, נודע גם בשקידתו המופלאה בתורה. כותב נכדו ד"ר ש. פרידמן-אלישיב:
אורח חייו היה פנומנאלי: יום העבודה שלו היה 18-19 שעות, ללא שינה, כמעט ללא אוכל. השכים קום הראשון בבית, עוד לפני קריאת השכווי, בחורף ובקיץ; בעצמו פותח את התריסים, הדליק אור והתחיל בעבודה, וכך - במשך עשרות שנים. היה מעשן נלהב, שאינו מוציא את הסיגריה מפיו, ובהתערטלו לגמרי מן העולם הגלמי הסובב אותו היה מתעמק שעות רבות בעולמו הרוחני אפוף עשן הסיגריות (ספר פינסק, עמ' 486).
התמונה דלעיל צולמה מן הרחוב, מבעד לחלון ביתו של ר' דוד קרלינר, שהיה שקוע בתלמודו ולא שם לב לכך שמצלמים אותו (ניתן להבחין בעיניו הפקוחות ובוהות באוויר, בעוד הוא נראה כמרחף בעולמות אחרים).
את התמונה צילם ד"ר ישראל איזידור אלישוב, סופר משכיל שנודע בכינוי "בעל מחשבות", והיה קרוב משפחתו של ר' דוד קרלינר (אחי כלתו).
לאחר שצילם את התמונה, מסר  אותה "בעל מחשבות" לליליאן, והוא בחר בה כדגם לציור "מאור הגולה" (ספר פינסק, שם).

* * * 
מעניין לציין כי לא היתה זו הפעם היחידה בה השתמש ליליאן בתצלום כדגם לאיור. למעשה, הייתה זו אחת הטכניקות שנהג להשתמש בהן באופן קבוע. 
הספר "לצייר באור - ההיבט הצילומי ביצירת א.מ. ליליין" (הוצאת "מוזיאון תל אביב" ו"דביר הוצאה לאור"), ממחיש היטב את השימוש שעשה ליליאן ביצירותיו, בצילומים שלו ושל אחרים (ליליאן היה צלם בעצמו, הצילום המפורסם ביותר שלו הוא הרצל על מרפסת המלון בבזל).
לעתים נהג ליליאן להעביר אפיזודות שלמות מן התמונה אל הציור, ולעתים עשה שימוש בחלק מתצלום אותו שילב עם אלמנטים נוספים. הנה דוגמה בולטת מתוך הספר הנ"ל:


* * *
לסיום, שתי יצירות נוספות של ליליאן, בהן שילב דיוקנאות של רבנים וחכמים מפורסמים (בחלקם מדובר ב"ציורים דמיוניים", אך עדיין מזוהים עם הדמויות).
מזהים את האישים?
אני הצלחתי לזהות בנתיים את: ר' יהונתן אייבשיץ, ר' ידידיה טיאה וייל, ר' שלמה יהודה רפפורט - שי"ר, ר' חזקיה סילווה בעל "פרי חדש", ר' נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים", ר' זאבל אייגר אב"ד בארנשווינג, ר' שלמה הירשל אב"ד לונדון, ר' יוסף יאסקי שפירא אב"ד לעסלא. וגם, נדמה לי, יום טוב ליפמן צונץ.
ומי עוד?
* * *
על מנת להקל עליכם בזיהוי הדמויות בציור של ליליאן, הנה תמונה מעניינת מן המכירה הקרובה של "קדם".
זהו קולאז' של תצלומי אישים שעשה אדם בשם "ישראל זויעזען סופר סת"ם וש"ץ מ"ץ מאונגארן פה ק"ק המבורג".
מדובר בעבודת נמלים של ממש (צילום, גזירה, הדבקה, וחוזר חלילה). יצירה זו (משנת תר"ל 1870), מכילה 12 תמונות "קבוצתיות" של רבנים ואישי ציבור ידועים, משכילים וחרדים כאחת, זה לצד זה.

רוב רובם של הדיוקנאות שבתמונה הסתובבו בעולם היהודי באותה תקופה, ומבחינה זו אין כאן חידוש מיוחד של אותו ישראל זויעזען, הוא רק אסף ושילב אותם יחד (ראיתי גירסה נוספת שהוא עשה לתמונה כזו).
דרך אגב, הוא הכניס גם את תמונתו בין כל האנשים החשובים. למה לא?!
בין האישים ניתן לראות את ה"ערוך לנר" וחתנו רבי יוסף איזקזאהן, ה"כתב סופר", רבי שמשון רפאל הירש, משה דעססוי (מנדלסון), רבי וואלף היידענהיים (הרוו"ה), רבי שלמה יוסף רפפורט - שי"ר מפראג, רבי יהוסף שווארץ, רבי בנימין ברגמן מירושלים, רבי מאיר לעהמאן, רבי אברהם צוובנר (שאג), המגיד מקוזניץ, משה מונטיפיורי, הברונים לבית רוטשילד, עקיבא לעהרן מאמשטרדם, דוד ששון מבומביי, רבי יצחק ברנייס, יש"ר מקנדיאה, ועוד דמויות רבות ומגוונות.
בתמונה זו גיליתי לראשונה איך היה נראה יוסף-בן-מתתיהו, או בשמו הרומי יוספוס פלביוס.
אמנם, על פי ויקיפדיה הוא היה נראה כך:
אבל לפי התמונה שלנו, כך:

3.10.2011

נוטריקון מוזר

בגביע כסף קטן שהגיע למשרדי "קדם" לאחרונה (יוצר בפולין בראשית המאה ה-20), מצאתי נוטריקון מוזר, מוטבע באותיות זהב. אולי מי מהקוראים יחכים אותי בהבנת פשרו: 
יזטעףטיה
בצדו השני של הגביע עיטור מגן דוד
אשמח לשמוע הצעות לפתרון  (עריכה מאוחרת: ראו תגובות)
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...