"גלגל חוזר בעולם".
מכירים את הפתגם? (המקור: מסכת שבת קנא, ב).
ובכן, אם תהיתם כיצד בדיוק עובד התהליך, או מהם השלבים המדוייקים בגלגל הזה, להלן תרשים מדוייק - מתוך הספר "קול מוסר" (שירים) מאת רבי שמשון בן יעקב שמשון הכהן מודון. נדפס במנטובה, בשנת תפ"ה (1725).
והנה גלגל מפורט יותר - מתוך הספר "מעשה טוביה" לרבי טוביה הרופא. מהדורת יעסניץ תפ"א (1721).
"גלגל חוזר בעולם, אך אמנם ואולם, כחלום שיעקב חלם, שמוצב ארצה סולם".
על הקשר שבין סולם יעקב לבין הגלגל שחוזר בעולם, המובא בתרשים האחרון, יש להוסיף את הגימטריה שמביא בעל הטורים בפרשת ויצא:
"סולם בגימטריא ממון ובגימטריה עוני, כי זה ישפיל וזה ירים".
ובספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד (ירושלים תשס"ה, בהוצאת ועריכת הרב יעקב ישראל סטל), כרך א', סימן לא (עמ' לב), גימטריה מפורשת יותר:
"סולם מוצב ארצה, בגימטריה גלגל חוזר בעולם".
ולסיום, בעניין הזה, קטע יפה מתוך הספר "עוד יוסף חי" - דרשות ה"בן איש חי" (פרשת ויצא):
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכו' – פירש עטרת ראשי אדוני אבי זלה"ה בספרו מדרש אליהו: סולם מספר [גימטריה] ממון, הוא מוצב ארצה, שהאדם רואה בעיניו דעל ידי עסק משא ומתן שעושה בארץ הלזו, הוא מרויח ואוסף ממון. אך באמת ראשו מגיע השמימה, שהכל תלוי בהשגחת הבורא יתברך ורצונו. דאם ירצה השם יתברך שיהיה לזה ממון הוא מרויח. ואם לאו יפסיד ויהיה בעל חוב לאחרים. לכן הניח מלאכי אלוקים שהם הממונים על הפרנסה, עולים ויורדים בו, דהיינו, יש בני אדם שהם עולים בעסק שעושים בממון ומשא ומתן, ויש בני אדם יורדים בעסק שעושים, שמאבדים ממון הקרן שבידם ויהיו חייבים לאחרים- עד כאן דבריו זלה"ה.
ואנא עבדא אמרתי טעם נכון לדרך זה שרמז בו את הסולם על הממון, ולמה לא רמז מספר הממון במלות אחרות שג"כ יהיה מספרם עולה ממון. ואמרתי בס"ד טעם לזה על דרך המוסר על פי המשל שכתוב בשעשועים: סולם היה לו עשר מעלות, כלומר עשר מדרגות, והיה הסולם נשען על קיר הבית, ואעפ"י שהיו כל המדרגות שבו שוין זה עם זה בעובי ובמין העץ, עם כל זאת נתגאית המדרגה הגבוהה העליונה על כל אשר תחתיה, וכל שכן על התחתונה מכולן הסמוכה לארץ. ותפתח את פיה בגאון ותאמר לחברותיה: נתנני בעל הממון הזה עליונה על כולכם, וישימני לראש לכם, ומצא בי סגולה כי על כן נתן לי זאת הגדולה. והנה איש מהלך לדרכו וישמע את הדברים האלה שדברה המדרגה העליונה. ויגש אל הסולם במהרה ויהפכהו. ותהי עתה העליונה לתחת והתחתונה ממעל. והנה זאת אשר נתגאית בראותה הפגע אשר קרה לה, תכף ותתנחם על דברי גאותה. וזו התחתונה אשר הורמה ברגע, לא נתגאית כרעותה כי יראה פן יבוא איש אחר ויהפכנה, שאז כמקרה העליונה ההיא יקרנה.
והנמשל הוא: אליכם אישים אקרא: אל תתגאו בעושרכם כי העושר הוא כמעלה של הסולם, גלגל חוזר בעולם עד כאן דברי.
ובזה מובן היטב הרמז שבאר הרב אבא מארי זלה"ה, שרמז הסולם על הממון".
את המשל על הסולם קרא ה"בן איש חי" ב"שעשועים".
אין הכוונה (כפי שחשבתי בתחילה) ל"ספר שעשועים" לר' יוסף אבן זבארה (חי בברצלונה בראשית המאה ה-13. נדפס ע"י ישראל דוידזון, ניו יורק תרע"ד, וברלין תרפ"ה).
אלא לעיתון הילדים "גן שעשועים" שיצא לאור בליק בשנים תרנ"ט-תר"ס (1899-1900), על ידי
אברם מרדכי פיורקא.
מתברר שה"בן איש חי" עקב אחרי "גן השעשועים", ובכמה מקומות בספריו מביא סיפורים ומשלים מעיתון זה (ראה: אברהם בן יעקב, אוצר השירים, החיבורים והדרשות... של הרב יוסף חיים זצ"ל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 319).
נוסיף עוד, כי להבדיל מהתרשים הראשון, שבאמת נועד להמחיש את רעיון הגלגל שחוזר בעולם, התרשים השני הוא בעיקר טכניקה גרפית להצגת שיר (במקרה הזה: שיר הקדמה) בעל מבנה של "גלגל חוזר". כלומר, שכל השורות בו מסתיימות באותו צירוף אותיות (האותיות י' ו-ה').
טכניקה זו הוצגה לראשונה בספר "ערוגת הבשם" (בעניני דקדוק) לרבי שמואל ארקוולטי, שנדפס בונציה שס"ב (1602), בפרק לב, העוסק "בדרכי השירים".
יתכן שהגלגל שב"ערוגת הבשם" היה ההשראה לזה שב"מעשה טוביה".
