21.10.2015

הקיסר, האפיפיור והמלך - מתוך מחזור בכתב-יד - רומא, 1818

ל"קדם בית מכירות" הגיע כתב-יד, ובו מחזור תפילות ופיוטים, "כפי מנהג ק"ק [קהילת קודש] ספרדים של בני כנסת קאטאלאני". כתב-היד נכתב ברומא, בשנת תקע"ב - 1818. בראש כתב-היד שער מאוייר נאה.
היהודים ברומא, כמו בערים אחרות באיטליה, היו מאורגנים בקהילות קטנות - לפי ארצות מוצאם: אשכנזים, "איטליאנים" (איטלקים), "קאטאלנים" (ספרדים), ו"לוואנטינים" (מזרחיים. מלשון: Levant). 
הנוסח והפיוטים במחזור זה הוא, כאמור, לפי מנהג הספרדים - "קאטאלאנים".

כשבדקתי את כתב-היד מצאתי משהו מעניין:
בנוסח "אלהינו שבשמים" שנאמר לאחר חזרת הש"ץ בשחרית של יום הכפורים, מופיעה בין היתר הפסקה: "א"ש [אלהינו שבשמים] תן בלב הקיסר ובלב כל יועציו ושריו, ומנהיגיו וחשמניו, רחמנות להיטיב אלינו".
והנה, בשלב מאוחר יותר, הסגיר מישהו בסוגריים (כסימן מחיקה) את המילים "הקיסר" ו"חשמניו", וכתב בשולי העמוד: "האפיפיור".
זמן מה לאחר מכן, נמחקה גם המילה "האפיפיור" בהעברת קו, ותחת זאת נכתב (מעל המילה "הקיסר"): "המלך". 

ההסבר לכך פשוט, ומשקף בצורה יפה את אירועי המאה ה-19 באיטליה. 
בשנת 1818 - שנת כתיבת המחזור - היתה רומא (ואיטליה בכלל) תחת חסותו של נפוליאון, ולכן נכתב בנוסח התפילה: "הקיסר".
אולם, לאחר תבוסתו של נפוליאון, ובעקבות קונגרס וינה שהתקיים בשנים 1814-1815, חזרה רומא לחסותו של האפיפיור, כחלק ממדינת האפיפיור, ואז תוקן הנוסח בכתב-היד ל"האפיפיור". 
כמה עשורים לאחר מכן, בשנת 1870, סופחה רומא לאיטליה המאוחדת, תחת שלטונו של המלך ויטוריו אמנואלה השני, ושוב הוצרך בעל כתב-היד לתקן את הנוסח שבמחזור.


19.10.2015

רישום מעניין על גמרא - קיבוץ "חפץ חיים" בברגן בלזן

יהודי יקר, החפץ בעילום שמו, מחזיק בספרייתו כרך גמרא, מסכת בבא מציעא, שנדפסה לאחר השואה בגרמניה, באוגסבורג תש"ו.
הגמרא הייתה שייכת ל"קיבוץ חפץ חיים" של פועלי אגודת ישראל, במחנה העקורים ברגן-בלזן, כפי שמלמד הרישום הבא:
לצד רישום זה, מופיע רישום מליצי ומבודח, המלמד כיצד התגלגלה הגמרא אל ה"קיבוץ" (בסופו של הרישום, רמז לשם הכותב):
הגמרא הזאת היתה עזובה מעין כל
מיום שנדפסה עד עכשיו לא נשמע עלי'[ה] קול
ואין איש למֵד בה לא בשבת ולא בחול
אם רצונכם לידע, איך היתה המעשה?
בשבילכם שתדעו, את הכל אעשה...
בהיותי בעיר צ. לבית המדרש נכנסתי
אבל לדאבוני הגדול הרבה התאכזבתי
כשהוצרך לתפלה בצבור כמנין עשרה
כשעה נתארכה עד שנאספו ארבעה
והספרים מאין לומד מונחים גלמודים
אעפ"י שנמצאו שם הרבה חרדים
כי בהבלי הבלים הם תמיד טרודים
ובעת שבקיבוצנו הם כולם נחוצים...
וכדי לתקן לכל הפחות גמרא אחת
לקחתי'[ה] תחת זרועי והלכתי לדרכי בנחת
זה הכל מה שלכם סיפרתי
לא מקצת חסרתי ולא כלום שקרתי
רצונכם לידע מי הוא המחבר
בהזדמנות שני'[ה] לכם אספר

ואם דוקא אתם רוצים לידע שמי
תחשבו כמה הוא מאה וחמישים ושש
וגם שלש מאות ושתים עשרה
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...