יהודי יקר, החפץ בעילום שמו, מחזיק בספרייתו כרך גמרא, מסכת בבא מציעא, שנדפסה לאחר השואה בגרמניה, באוגסבורג תש"ו.
הגמרא הייתה שייכת ל"קיבוץ חפץ חיים" של פועלי אגודת ישראל, במחנה העקורים ברגן-בלזן, כפי שמלמד הרישום הבא:
לצד רישום זה, מופיע רישום מליצי ומבודח, המלמד כיצד התגלגלה הגמרא אל ה"קיבוץ" (בסופו של הרישום, רמז לשם הכותב):
הגמרא הזאת היתה עזובה מעין כלמיום שנדפסה עד עכשיו לא נשמע עלי'[ה] קולואין איש למֵד בה לא בשבת ולא בחולאם רצונכם לידע, איך היתה המעשה?בשבילכם שתדעו, את הכל אעשה...בהיותי בעיר צ. לבית המדרש נכנסתיאבל לדאבוני הגדול הרבה התאכזבתיכשהוצרך לתפלה בצבור כמנין עשרהכשעה נתארכה עד שנאספו ארבעהוהספרים מאין לומד מונחים גלמודיםאעפ"י שנמצאו שם הרבה חרדיםכי בהבלי הבלים הם תמיד טרודיםובעת שבקיבוצנו הם כולם נחוצים...וכדי לתקן לכל הפחות גמרא אחתלקחתי'[ה] תחת זרועי והלכתי לדרכי בנחתזה הכל מה שלכם סיפרתילא מקצת חסרתי ולא כלום שקרתירצונכם לידע מי הוא המחברבהזדמנות שני'[ה] לכם אספרואם דוקא אתם רוצים לידע שמיתחשבו כמה הוא מאה וחמישים וששוגם שלש מאות ושתים עשרה
"תחשבו כמה הוא מאה וחמישים ושש" = 156 = יוס"ף
השבמחק156 זה גם "יחזקאל"!
מחק