באמשטרדם?

מנהגם של מדפיסים בדורות קודמים להשביח את מקחם בכך שהבליטו בשער הספר את המילה "אמשטרדם", על אף שבית הדפוס היה ממוקם בעיר אחרת. הסיבה לכך היתה עניין של מיתוג. העיר אמסטרדם היתה מעצמה כלכלית וטכנולוגית, ובתי הדפוס שבה נודעו באיכותם ושכלולם.
זו תופעה נפוצה ומוכרת אצל העוסקים בספרים עבריים. למעשה, תופעה זו מופיעה לא רק בנוגע לעיר אמסטרדם, אלא גם לגבי ערים אחרות, כמו ירושלים, סלאוויטא, ועוד.
המדפיסים נקטו בשיטות שונות להצניע את העובדה שהספר לא ממש נדפס באמשטרדם, אך בלי לשקר ממש. אחת השיטות היתה לכתוב שהספר נדפס "באותיות אמשטרדם", להבליט את המילה 'אמשטרדם' ולהשאיר את המילה 'באותיות' בקטן. שיטה מפורסמת אחרת היתה לכתוב "כמו שנדפס באמשטרדם", וגם כאן הושארו המילים "כמו שנדפס" בקטן. במקרים רבים נכתבו המילים "כמו שנדפס" בראשי תיבות: "כש"נ" או "כ"ש", ובדרך כלל בגודל זעיר שקל לפספס.
להלן דוגמה לספר שנדפס בשתי גרסאות של שער, ובשתי שיטות הסוואה.
ספר ברכת יעקב, חידושים על חושן משפט, מאת רבי יעקב ב"ר ברוך אב"ד טוטשין. הספר נדפס בלבוב (למברג) בשנת תקמ"ד (1784). 
במרכז השער נכתב "נדפס פה ק"ק לבוב הבירה", אך בתחתיתו נדפסה המילה "באמשטרדם" בענק. אם נקרא כמה מילים לפני מילה זו , נראה שפורמלית אין כאן שקר: "בדפוס ה"ה התורני מוהר"ר חיים דוד במוהר"ר אהרן הלוי ז"ל, נכד של הר"ר אורי וייביש שהיה מקודם בעל מדפיס ב-אמשטרדם". 

כשנתיים לאחר מכן, בשנת תקמ"ו (1786) בהדפסה נוספת של הספר, מופיע שער דומה אך עם מספר שינויים, ביניהם שינוי בתעלול אמשטרדם: 

"בדפוס ה"ה התורני מוהר"ר חיים דוד במוהר"ר אהרן הלוי ז"ל, באותיות אמשטרדם".

והנה דוגמאות נוספות:

כרתי ופלתי - זולקווא תקנ"ט - "באותיות אמשטרדם"

גינת ורדים - פרנקפורט דאודר תקכ"ז - "באותיות אמשטרדם"

באר רחובות - פיורדא תקכ"ב - "כאמשטרדם"

המבקש - האג תקל"ט - "האג הבירה סמוך לק"ק אמשטרדם"

פאר הלכה - זולקווא תצ"ח - "נדפס פה ק"ק זאלקוויא.... בדפוס... האחים... נכדי[!] של הר"ר אורי פייבש סג"ל  זצ"ל מאמשטרדם..."

שומרי הסף (משה אהרן ואחרים) - מסע בשערי ספרים

החל מהמאה ה-17 בעקבות הדפוסים הגדולים באמסטרדם ובוונציה, נפוצו בשערי הספרים 'שומרי הסף' - שתי הדמויות הניצבות משני צדי השער, ובדרך כלל מייצגות את "משה ואהרן".
משה מזוהה על פי רוב עם לוחות הברית שאוחז בידו ועם "קרני ההוד", ואהרן עם בגדי הכהונה. בכל מקום קיבלו הדמויות ניואנסים אחרים, אך מקובל שתמיד מדובר במשה ואהרן.
למרות הרושם שנוצר, לא תמיד יוחדו הדמויות ל'משה ואהרן' דווקא, וזאת כבר מראשית תופעת 'שומרי הסף' בשערי הספרים. להלן מספר דוגמאות שאספתי.

נתחיל בשער המפורסם שמעטר את "הגדת אמשטרדם" משנת תנ"ה 1695, ובו משה ואהרן. אין זו הפעם הראשונה בה הופיעו השניים, אך זהו שער קלאסי להדגמה:

והנה שער אחר מאמסטרדם (שימש בספר 'שני לוחות הברית' מהדורות תנ"ח 1698 וממנו נלקח לשערי ספרים אחרים):

כאן נוספו למשה ואהרן, שתי דמויות נוספות.
האיור כאן מבוסס על המשנה במסכת אבות: "שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן". כאן מסמלות ארבע הדמויות את ארבעת הכתרים: משה רבינו - כתר תורה, אהרן - כתר כהונה, דוד המלך - כתר מלכות, ודמות האשה שמצד ימין מסמלת (משום מה) את "כתר שם טוב".
שימו לב שכתרו של משה אינו מונח אל ראשו, וזאת לדעתי מסיבה טכנית: המאייר לא רצה לוותר על המאפיין המוכר של משה רבינו - קרני ההוד, ולכן שם את הכתר על כתפו.
(אגב, מוטיב שלשת/ארבעת הכתרים מוכר מבית דפוסו של בראגדין בוונציה, ומשם אף הועתק למקומות אחרים, ואין כאן המקום להאריך).

והנה קדם-שער של תלמוד בבלי, מהדורת פרנקפורט דאודר, תנ"ז (1697), בו מצטרפים אל משה ואהרן, דוד ושלמה:

בשערים הבאים אוירו שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב:

מצד ימין - אברהם, מצד שמאל - יצחק, למעלה - יעקב

בשער הבא מצטרף שמואל הנביא למשה ומחליף את אהרן:

והנה שערים עם דמויות שמואל הנביא, דוד המלך וגולית הפלישתי:

צמח דוד - הנאו תנ"ח
כיאה לשם הספר, כל הציורים בשער קשורים לחיי דוד המלך ובניו
בימין השער: שמואל מושח את דוד, לשמאל השער: דמות דוד
בראש השער: משפט שלמה, ובתחתיתו: שערו של אבשלום נאחז בסבך העץ

ספר החינוך - אמשטרדם תפ"א
דוד וגולית משני צדי השער
בחלק העליון: לאחר הנצחון על גולית וכריתת ראשו
למטה: דוד מנגן לפני שאול

צמח דוד החדש - פרנקפורט דמיין תנ"ב

בדפוס בראגדין בונציה הופיע אותו שער (כמעט) בספרים שונים, ובכל פעם קבלו הדמויות שם אחר:

משה ואהרן
(אסף המזכיר - ונציה תל"ה)

דוד ושלמה
(שלשה שריגים - ונציה תס"א)

ירמיה ושלמה
(זהר חדש - ונציה תנ"ג)

לעתים הותאמו הדמויות בשער לשם המחבר/המדפיס.
הנה שתי דוגמאות שהבאתי כבר בעבר:
בספר הבא הוחלפה דמותו של משה ב"אהרן" נוסף, וזאת בכדי לרמוז לשמו של המחבר (אהרן) ולעובדת היותו כהן (כך גם שאר המוטיבים בשער).
ה"אהרן" השני אוחז בידיו מטה פורח, וגם זאת כרמז לשם הספר.

פרח מטה אהרן - אמשטרדם תס"ג

ובשער הבא עומד שמואל הנביא לצד אהרן, וזאת כדי לרמוז על שם המחבר ושם אביו: אהרן בן שמואל.

בית אהרן - פרנקפורט דאודר ת"נ-תנ"א

ומי הן הדמויות בשער הבא? אולי שמעון ולוי?

נחלת שבעה - אמשטרדם תכ"ז
על שבט לוי נאמר הפסוק "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו..."
'מעשה שכם' נעשה על ידי שמעון ולוי

נסיים עם שער מרשים (וקצת צורם לעין היהודית), של הספר 'חק לישראל' שחיבר והדפיס בעילום שם, רבי ישראל לנדא מפראג - בנו של ה"נודע ביהודה":

חק לישראל - פראג תקנ"ח
שימו לב לשם המחבר בשער: י-ל ה-י ל-א = ישראל הלוי לנדא
למרגלות דוד מונח ראשו של גולית
מיהו הילד שבצד שמאל? ומה פשר הינשוף?

איזו מסכת?

באיזו מסכת מדובר?

ובכן, מסכת הוריות.
מתוך מהדורה נוצרית עם פירוש בלטינית, שנדפסה בליפסיה (לייפציג, גרמניה), 1712.

שער נדיר ויפה

במהלך העבודה על קטלוג המכירה הקרובה של "קדם בית מכירות" מצאתי שער מצוייר, לא ידוע ומרהיב ביופיו, שצורף למהדורת שולחן ערוך עם מפרשים ["אשלי רברבי"], שנדפסה בקניגסברג בשנת תרי"ט (1859).

בתוך "לוחות הברית" מופיעים שמות עשרה "נושאי כלים" [מפרשי השולחן ערוך]:
ט"ז = טורי זהב.
ש"ך = שפתי כהן.
נה"כ = נקודות הכסף.
בה"ג = באר הגולה.
פ"ח = פרי חדש.
ד"מ = דגול מרבבה.
פ"מ = פרי מגדים.
ב' [=ביאור] הגר"א.
ח' [=חידושי] רעק"א.
ג' [=גליון] רש"א.

אוניה בשער

כידוע, לשם המחבר (או שם אביו) וכן לנושא החיבור היתה תמיד השפעה רבה על בחירת שם הספר (ראה על כך: מנחם מנדל זלאטקין, שמות הספרים העברים, נוישטל, 1950). לעומת זאת, העיצוב הגרפי של הספר לא הותאם בעבר באופן מיוחד לספר או למחבר מסויים, אלא נבחר בדרך כלל מסיבות טכניות (על חלקם של המדפיסים בעיצוב השער ראה בין היתר ספרו של אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד).

ובכל זאת, יש יוצאים מן הכלל.

הנה שתי דוגמאות:

בספר בית אהרן, פרנקפורט דאודר ת"נ-תנ"א (1690), הוחלפה דמותו של "משה", העומד בדרך כלל לצדו של "אהרן" בשערי הספרים, ב..."שמואל הנביא".

הסיבה לכך: דמויות "אהרן" ו"שמואל" רומזים לשמו של המחבר ולשם אביו: "אהרן בן שמואל".

ואגב, נקודה מעניינת נוספת בשער זה (מלבד הטקסט הארוך שמשולב בו), שהוא נעשה בידי אמן יהודי, אשר חתם את שמו בשולי השער: "מרדכי סלאוויטצר".

גם בשער ספר פרח מטה אהרן אמשטרדם תס"ג (1703), לרבי אהרן פרחיה (שפ"ז-תנ"ז, בעל "בגדי כהונה"), הוחלפה דמותו של "משה", ובמקומה צוייר "אהרן" נוסף. זאת בכדי להדגיש את שמו של המחבר וגם את עובדת היותו כהן (מסיבה זו נוספו בשער סמלי כהונה נוספים, וגם פרט השנה הוא "יאמרו נא בני אהרן"). כמו כן, ה"אהרן" הימני אוחז בידו מטה פורח ומרמז בכך על שם הספר.

מכאן נעבור לשער שנבחר לפאר את המהדורה הראשונה של חידושי המהר"ם שיף על הש"ס, שנדפסה בשני חלקים בהומבורג (באד הוֹמבוּרג פור דר ההה) תצ"ז-תק"א (1737-1741).

ניתן להבחין מיד כי בשער שולבו כמה אלמנטים קישוטיים שלא בהכרח קשורים אחד לשני. אך הבולט מכל הוא האיור שבראש השער, שבו ספינה בלב-ים ולצדה מין יצור מיתולוגי שבבטנו דמויות אנשים.

אינני יודע מה מקורו/משמעותו של האיור, וסביר להניח שהוא לא הוכן עבור ספרים עבריים, ובכל זאת תהיתי האם בחירתו על ידי המדפיסים היתה לגמרי במקרה, או שמא הוא נבחר בשל הספינה המופיעה בו, וכרמז לשם המשפחה של המחבר: שיף = אוניה.

את הרעיון להשערה זאת שאבתי מכמה מקומות.

ראשית, בהקדמה ובהסכמות לחידושי המהר"ם שיף, אנו מוצאים מליצות שבנויות על משמעות שם המשפחה "שיף" = "אוניה".

כך למשל כותב נכד המחבר (חלק א, הומבורג תצ"ז):  "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה ההולכת בים הגדול ים התלמוד...".

ובהסכמת רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד ברעסלא (במהדורת דיהרנפורט תקכ"ו): "זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו...".

וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...".

בדומה לכך, קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם "דרך אוניה בלב ים התלמוד" (פיורדא תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".