26.12.2011

אוניה בשער

כידוע, לשם המחבר (או שם אביו) וכן לנושא החיבור היתה תמיד השפעה רבה על בחירת שם הספר (ראה על כך: מנחם מנדל זלאטקין, שמות הספרים העברים, נוישטל, 1950). לעומת זאת, העיצוב הגרפי של הספר לא הותאם בעבר באופן מיוחד לספר או למחבר מסויים, אלא נבחר בדרך כלל מסיבות טכניות (על חלקם של המדפיסים בעיצוב השער ראה בין היתר ספרו של אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד).
ובכל זאת, יש יוצאים מן הכלל.
הנה שתי דוגמאות:
בספר בית אהרן, פרנקפורט דאודר ת"נ-תנ"א (1690), הוחלפה דמותו של "משה", העומד בדרך כלל לצדו של "אהרן" בשערי הספרים, ב..."שמואל הנביא".
הסיבה לכך: דמויות "אהרן" ו"שמואל" רומזים לשמו של המחבר ולשם אביו: "אהרן בן שמואל".

ואגב, נקודה מעניינת נוספת בשער זה (מלבד הטקסט הארוך שמשולב בו), שהוא נעשה בידי אמן יהודי, אשר חתם את שמו בשולי השער: "מרדכי סלאוויטצר".
גם בשער ספר פרח מטה אהרן אמשטרדם תס"ג (1703), לרבי אהרן פרחיה (שפ"ז-תנ"ז, בעל "בגדי כהונה"), הוחלפה דמותו של "משה", ובמקומה צוייר "אהרן" נוסף. זאת בכדי להדגיש את שמו של המחבר וגם את עובדת היותו כהן (מסיבה זו נוספו בשער סמלי כהונה נוספים, וגם פרט השנה הוא "יאמרו נא בני אהרן"). כמו כן, ה"אהרן" הימני אוחז בידו מטה פורח ומרמז בכך על שם הספר.


מכאן נעבור לשער שנבחר לפאר את המהדורה הראשונה של חידושי המהר"ם שיף על הש"ס, שנדפסה בשני חלקים בהומבורג (באד הוֹמבוּרג פור דר ההה) תצ"ז-תק"א (1737-1741).

ניתן להבחין מיד כי בשער שולבו כמה אלמנטים קישוטיים שלא בהכרח קשורים אחד לשני. אך הבולט מכל הוא האיור שבראש השער, שבו ספינה בלב-ים ולצדה מין יצור מיתולוגי שבבטנו דמויות אנשים.
אינני יודע מה מקורו/משמעותו של האיור, וסביר להניח שהוא לא הוכן עבור ספרים עבריים, ובכל זאת תהיתי האם בחירתו על ידי המדפיסים היתה לגמרי במקרה, או שמא הוא נבחר בשל הספינה המופיעה בו, וכרמז לשם המשפחה של המחבר: שיף = אוניה.
את הרעיון להשערה זאת שאבתי מכמה מקומות.
ראשית, בהקדמה ובהסכמות לחידושי המהר"ם שיף, אנו מוצאים מליצות שבנויות על משמעות שם המשפחה "שיף" = "אוניה".
כך למשל כותב נכד המחבר (חלק א, הומבורג תצ"ז):  "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה ההולכת בים הגדול ים התלמוד...".
ובהסכמת רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד ברעסלא (במהדורת דיהרנפורט תקכ"ו): "זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו...".
וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...".
בדומה לכך, קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם "דרך אוניה בלב ים התלמוד" (פיורדא תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי". 

2 comments:

  1. יש להעיר כי צורת הספינה ועליה אנשים אשר כנראה עסוקים בבישול איזה תבשיל מקורה טהור בגמרא בבא בתרא בדף עג עמוד ב.
    וזה לשון הגמרא: ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה סברינן יבשתא היא וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה וכד חם גביה אתהפיך ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן.
    תרגום: פעם אחת הלכנו בספינה וראינו ההוא דג שישב [- נצטבר] על גביו חול סברנו כי יבשה היא ועלינו ואפינו ובשלנו עליו וכאשר נתחמם נתהפךואי לא שהיה ספינה קרובה היינו נטבעים.

    הרי ממש כאותו ציור דג ענק ועליו אנשים העוסקים בבישול ולידם ספינה.

    השבמחק
  2. מן הסתם עשה את הציור אמן לא-יהודי ולכן קשה לי להאמין שזו היתה כוונתו.

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...