בהקדמה לספר "באר עשק" (ונציה תל"ד) לרבי שבתי באר (מחכמי איטליה וירושלים, נפטר בשנה בה נדפס ספרו), חותם המחבר בנוטריקון מוזר.
שאלה כזו עלולה היתה להיוותר ללא פתרון, לולא השאיר לנו המחבר רמזים בחתימותיו בתשובות שבתוך הספר.
כה מעתיר ומפטיר -
כ"ו תא"ד שבתי באר יצ"ו ש' י' מ' ש' צ' ו' ח' י' ו' ב' ב'
מה פשר רצף האותיות המוזר הזה?
שאלה כזו עלולה היתה להיוותר ללא פתרון, לולא השאיר לנו המחבר רמזים בחתימותיו בתשובות שבתוך הספר.
בחלק מהחתימות הוא חותם:
"שליח ירושלים תוב"ב מורשה צפת וחברון".
ובמקום אחד: "שליח ירושלים, מורשה של חברון ומשתדל בעד צפת" ובחתימה אחרת: "כותב וחותם תוך ארץ רבה".
על כך מבסס ראי"ל פרומקין בספרו "תולדות חכמי ירושלים" (חלק שני, פרק חמישי, עמ' 77) את פענוח ראשי-התיבות:
*יש לציין כי בנדפס מופיעה האות ד' ולא האות ר'.כ'ותב ו'חותם ת'וך א'רץ ר'בה*, שבתי באר י'שמרהו צ'ורו ו'יחייהו, ש'ליח י'רושלים מ'ורשה ש'ל צ'פת וח'ברון, י'בנו ו'יתכוננו ב'מהרה ב'ימינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.