באי היווני רודוס, התקיימה במשך שנים רבות קהילה יהודית-ספרדית. בסוף המאה ה-19, תחת השלטון העות'ומאני, היוו היהודים כמחצית מהאוכלוסיה (כ-11 אלף יהודים מתוך 28 אלף תושבים). אולם, לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר האי עבר לשליטת איטליה, החלו יהודים רבים להגר מהמקום ומספרם הלך והתמעט.
 |
| משפחה יהודית מרודוס - ראשית המאה ה-20 - באדיבות Rhodes Jewish Museum |
תחת השלטון הפשיסטי בתקופת מלחמת העולם השניה, סבלו היהודים לא מעט, אך כאשר נכבש האי על ידי הגרמנים (לאחר נפילת איטליה בידי בנות הברית), נחתם גורלם של יהודי רודוס. ב-23 ביולי הועלו יהודי רודוס על סירות דייג שהובילו אותם לנמל פיראוס שביוון, משם הובלו בקרונות בקר, במסע רצוף בן 13 ימים, למחנה ההשמדה אושוויץ.
רוב יהודי רודוס נרצחו במהלכו של יום אחד, היום בו הגיעו לאושווייץ: כ"ח אב תש"ד (16 באוגוסט 1944).
בודדים שרדו.
בין יוצאי רודוס שנותרו בחיים היו יהודי הקהילה הספרדית הקטנה ברודזיה שבאפריקה, אז מושבה בשליטה אנגלית, שלאחר עצמאותה קיבלה את השם האפריקני "זימבבואה". את הקהילה הקימו יהודים שהיגרו מרודוס בין שתי המלחמות.
לאחר השואה, עם היוודע גורלם המר של יהודי רודוס, הודפס ברודזיה סידור תפילות. הייתה זו הדפסת סטנסיל של העתקת כתב-יד. כפי הנראה, זה הספר העברי היחיד שנדפס אי פעם במקום זה.
לסידור נוספה קינה מיוחדת שכתב רב קהילת הספרדים ברודזיה, לזכר יהודי רודוס שעלו בלהבות.הסידור הזה התגלגל לבית המכירות "קדם", והנה צילום מתוכו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.