מזה זמן אני שוקד על איסוף "רישומי בעלות" מעניינים על ספרים, בתקווה להוציאם לאור בדפוס ביום מן הימים. חלק מהחומרים הובאו ויובאו כאן. במסגרת זו הנה אחד נוסף שמצאתי בספר 'בני יששכר', לבוב תר"כ:
והנה רישום נוסף, עם מליצה על הפסוק שקראנו זה עתה בפרשת בראשית "ואד יעלה מן הארץ" (על ספר ברכת שמואל, לר' שמואל קוידאנובר, בטופס 'אוצר החכמה'):
תוספת 21/10:
לגבי רישום הבעלות הראשון, הציע הקורא יעקב מאיר לפענח את השם 'הארוין' - 'הארויץ' (כלומר: הורביץ), ואז אפשר שהוא ישעיה אשר (אנשיל) הארוויץ (מייזלס) מטשרנוויץ, בנו של הרב יצחק שמשון הורוויץ מייזלס (אב"ד טשרנאוויץ ולפני כן זאלקווא), גיסו ושותפו של המדפיס משה יהודה ליב הלוי הארוויץ. שני הגיסים הדפיסו ביחד כארבעים ספרים קטנים במחצית השניה של שנות החמשים של המאה הי"ט, ביניהם כמה ספרי חסידות, ספרי האלשיך הקדוש, סליחות ועוד.
הנה כבר אסרו חז"ל לכתוב על הספר והאריכו באיסור עד שאמרו יד הכותבת על הספר תקצץ, ומי ירהב בנפשו עוד לאמר שלום יהי' לי, לא יחול עלי חיוויא דרבנן, אבל הם אמרו במקום אחר כבדיהו וחשדיהו, ויש אנשים אשר אינם זהירים בנטילת ידים, ע"כ [על כן] מוכרחים לציין שם הקונה על הספר, ולא יאשמו כל החותם פה, כי הם אמרו והם אמרו, ועוד כי חז"ל לא אסרו אלא הכותב על הספר -- [?] ולא על הגליון, הקונה מהונו לכבוד צורו וקונו, להגות בו בגרונו, אשר אנשיל הארוין [?] מטשערנאוויץ
והנה רישום נוסף, עם מליצה על הפסוק שקראנו זה עתה בפרשת בראשית "ואד יעלה מן הארץ" (על ספר ברכת שמואל, לר' שמואל קוידאנובר, בטופס 'אוצר החכמה'):
ועד יעלה מן הארץ שזה הספר שייך להתורני הקצין מהור"ר זאב וואלף בהגאב"ד דק"ק קאליש, ולראי'[ה] חתמתי את שמי היום יום ב' פרשת ויחי תקע"ד [?]
תוספת 21/10:
לגבי רישום הבעלות הראשון, הציע הקורא יעקב מאיר לפענח את השם 'הארוין' - 'הארויץ' (כלומר: הורביץ), ואז אפשר שהוא ישעיה אשר (אנשיל) הארוויץ (מייזלס) מטשרנוויץ, בנו של הרב יצחק שמשון הורוויץ מייזלס (אב"ד טשרנאוויץ ולפני כן זאלקווא), גיסו ושותפו של המדפיס משה יהודה ליב הלוי הארוויץ. שני הגיסים הדפיסו ביחד כארבעים ספרים קטנים במחצית השניה של שנות החמשים של המאה הי"ט, ביניהם כמה ספרי חסידות, ספרי האלשיך הקדוש, סליחות ועוד.
