 |
| דיוקן 'אלכסנדר הגדול' עם קרן בצד ראשו |
בשנת תש"ו
פרסמה המשוררת זלדה (אז עדיין בשם נעוריה שניאורסון) סיפור עממי שתיעדה
מפיה של זקנה מרוקאית, שהתגוררה בשכונת הבוכרים בירושלים. הקטע פורסם בקובץ 'עדוֹת - רבעון לפולקור
ואתנולוגיה', בעריכת רפאל פטאי ויוסף י. רבלין (שנה א', חוברת א', עמ' 41-40):
בחוברת ג' של אותה
שנה (ניסן תש"ו, עמ' 184-185), הגיבו שני חוקרים - אברהם בן יעקב ומאיר בניהו - למאמרה של זלדה (שכלל לא נתכוונה להיות חוקרת פולקלור, אלא רק לתעד את לשונה ושפתה של ישישה מרוקאית), והוסיפו גרסאות יהודיות נוספות לאגדת מידאס.
כך כתב אברהם בן
יעקב:
וכך כתב מאיר בניהו:
 |
| הקדשה בכתב-ידה של זלדה (באדיבות קדם בית מכירות) |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.