18.9.2012

יום כיפור בקיבוץ - יציאה למסע ובקשת עזרה

מדי שנה כשמתקרבים הימים הנוראים, מתנגן בי מחדש אותו לחן מקסים שכתב יאיר רוזנבלום, פזמונאי ישראלי, לפיוט 'ונתנה תוקף' המיוחס לרבי אמנון ממגנצא ונאמר בחרדת קודש בעיצומן של תפילות ראש השנה ויום הכיפורים.
את הלחן הזה לא שמעתי בבית אבא, ואף לא בבתי הכנסת שבהם התפללתי, ובכל זאת, כחרדים רבים, גם אני נתוודעתי אליו ביום מן הימים ונשביתי בקסמו.
רבים עסקו בלחן הזה, שנכתב לזכרם של 11 בני קיבוץ השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים, ועמדו על נקודת המפגש המעניינת בין ההוויה החילונית-ישראלית ובין הפיוט הדתי מימי הביניים.
הנה השיר בביצוע הגבעטרון:
והנה גרסה חרדית בביצוע אברהם פריד:

מלבד היותו מענייני דיומא, הבאתי את השיר כאן בעיקר כאילוסטרציה לתופעה מעניינת שאליה נחשפתי לאחרונה ובכוונתי להתחקות מעט אחריה, והיא: חיי דת, שמירת מצוות ומסורת בקיבוצים החילוניים.
מתברר שלמרות הרושם הראשוני, גם במושבות ובקיבוצים חילוניים למהדרין ובתקופות השיא שלהם, התקיימו לעתים תופעות של שמירת מצוות, ואני מתכוון במובן האורתודוקסי של העניין. לעתים התגוררו בקיבוצים ובמושבות יהודים דתיים או חרדים לכל דבר. אחת הסיבות העיקריות לתופעה זו היתה בואם של הורי החלוצים להתגורר בסמוך לילדיהם. החלוצים וחברי הקיבוצים, שבמקרים רבים היו מבתים דתיים ופרקו עול מצוות, נקלעו למצב משונה כאשר הוריהם הזקנים עלו ארצה ונהיו סמוכים על שולחנם. או אז התהפכו היוצרות והילדים מצאו את עצמם דואגים להוריהם לצרכי הדת הבסיסיים, על אף שהיו רחוקים מכך בכל הוויית חייהם.
היקף התופעה רחב בהרבה ממה שמפורסם היום. בהיסטוריה הרשמית של הקיבוצים התופעה הודחקה למדי, ומטעמים מובנים: הזקנים הללו היו שריד של דור ישן, שנגד את כל הרוח והמהות של קיבוצי ומושבי אנשי העלייה השניה.
שימו לב לתמונות הבאות:
 
 


המשותף לכל הדמויות הוא שהיו אנשים חרדים ושגרו בקיבוצים ויישובים חילוניים (נהלל, דגניה, כנרת, גבת ועוד). בהמשך אשתדל להביא את סיפוריהם אחד לאחד. אני מאמין שיש סיפורים רבים שאינם ידועים או מוכרים ולכן אשמח לעזרתכם. אם יש בידכם מידע או סיפור מעניין בנושא הזה, הפניות ורעיונות וכל סוג של עזרה, אנא פנו אלי (בכתובת המיל: elishteren[@]gmail[.]com), או רשמו בתיבת התגובות.
 
בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 "התרכך" יותר היחס למסורת בקיבוצים. בתי הכנסת של הזקנים שהוקמו בשנות הארבעים זכו לעדנה מחודשת.
כעת נצא למסע עם סרטון חביב מראשית שנות ה-70 המסקר את תופעת השיבה למסורת בקיבוצים, ובו נראה 'חוג גמרא' בדגניה ב', בית הכנסת בקיבוץ אפיקים ועוד.
הסרט צולם בסביבות שנת 1971, וכנראה שודר בטלוויזיה הישראלית.
הדובר הראשון הוא אהוד לוז בנו של יו"ר הכנסת קדיש לוז.
הדוברת השניה, נירה יחיאלי, מספרת על סבתא שלה, שומרת מצוות אדוקה, שחיה בקיבוץ.
בהמשך מופיעים גם קדיש לוז עצמו, מוקי צור, עמרם הישראלי, וגם הרב משה צבי נריה.
בית הכנסת בקיבוץ אפיקים  שנראה בסרטון הוא בית הכנסת החדש שהוקם בשנת 1970, אך במקום פעל בית כנסת כבר משנות הארבעים.
בסרטון הבא רואים את חנוכת בית הכנסת (בתחילת הסרט).
 
* * *
הוספה:
בהמשך לשיר "ונתנה תוקף" נזכיר שיר נוסף מפיוטי הימים הנוראים, שקשור אף הוא להתיישבות החלוצית בארץ ישראל בראשית המאה. והוא שיר הערש "שכב בני שכב במנוחה" שחיבר עמנואל הרוסי  על הלחן החב"די למילים "כי הנה כחומר ביד היוצר". ראו על כך באתר זמרשת כאן וכאן.
נוהג זה של שימוש בניגונים חסידיים והפיכתם לשירי עם חלוציים היה נפוץ אז. נדמה לי שעבור אותם חלוצים שגדלו על שירים אלו בבית הוריהם האדוקים, תרמה שיטה זו לגיוס רגשותיהם הדתיים והפנייתם לעבר האידיאל החלוצי (רבים עסקו ב"דתיות" של החלוצים. יוסף קלוזנר, לדוגמה, כתב ברשמי מסעו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה: "שהעבודה נעשתה להן מין קדושה ממש, והם מתמכרים לה בטהרה וביראת הרוממות כמו שהיה מתמכר היהודי לפנים לתורה ולתפילה" - קלוזנר, עולם מתהוה, השלח, כט [1913], עמ' 209).
הנה דוגמה בעניין הזה שמצאתי לאחרונה:
השיר "בן לוקח בת ובת לוקחת בן", נכתב על פי השיר החסידי "זבחו זבחי צדק ובטחו בה'". כך לפחות על פי אתר זמרשת. ראו כאן וכאן.
למעשה החלוצים נהגו לשיר גם את המקור החסידי, אבל בשינוי מעניין.
המקור לשיר החסידי הוא פרק ד' בתהלים (פסוקים ו-ז):
 
זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה'
רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב
 
המעניין הוא שמילות השיר וגם הביצוע באתר זמרשת הם:
 
זִבְחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק, בִּטְחוּ בַּאדֹנָי
רַבִּים אֹמְרִים בְּאַרְצֵנוּ טוֹב

כלומר, גם את הגירסה החסידית שינו החלוצים.
בעוד משורר תהלים שואל "מי יראנו טוב?", עונים החלוצים בבטחה: "בארצנו טוב!".

5 תגובות:

  1. תופעת הקשישים שומרי המצוות המתגוררים אצל בניהם השמו"צניקים בקיבוצים, כפי שהתקיימה עוד בתקופתה המנדט, נזכרת בכמה עמודים בספר 'להכות שורש' (על הרב קוק והקק"ל) שיצא לאחרונה, ויש שם גם תמונה יפה מצריף בית כנסת שהיה בנהלל בשנות השלושים, עם מניין יהודים חרדים לכל דבר.

    השבמחק
  2. מעניין. באפיקים אבל תמיד רציתי לעשות סיור בבתי כנסת בקיבוצים שונים על מפת ישראל. מעניין שגם בקיבוצים, שהיו שיא התגשמות הרעיון הקומוניסטי עם הקמתם, עדיין בנו בתוכם בתי כנסת. הדת היהודית היא באמת דבר יוצא דופן בהיסטוריה!

    השבמחק
  3. בעניין שירי עמנואל הרוסי כדאי לציין את "תשרי סבא פנה עורף" שגם הוא נכתב על אותה מנגינה בה שרים את השיר "ימים על ימי מלך תוסיף".

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...