לנגד עיני חידה:
ספר: "עללת הבציר". תוכנו: חידושי הלכה ואגדה לפי סדר הפרשיות. המחבר: רבי יוסף צבי הירש מפרשיטיק.
הספר נדפס בעיר ליוורנו (איטליה) בשנת תקל"ט (1779).
ספר: "עללת הבציר". תוכנו: חידושי הלכה ואגדה לפי סדר הפרשיות. המחבר: רבי יוסף צבי הירש מפרשיטיק.
הספר נדפס בעיר ליוורנו (איטליה) בשנת תקל"ט (1779).
חיפשתי פרטים על אודות המחבר, אך לא מצאתי. הפרטים היחידים הם אלו העולים מתוך הספר עצמו.
בשער הספר ובהסכמות נכתב כי המחבר שימש כאב"ד ור"מ בעיר מרגלין (הסמוכה לפוזנא) שבפולין. המחבר, אם כן, היה "אשכנזי".
בשער הספר ובהסכמות נכתב כי המחבר שימש כאב"ד ור"מ בעיר מרגלין (הסמוכה לפוזנא) שבפולין. המחבר, אם כן, היה "אשכנזי".
מבין שיטי הקדמתו הארוכה, המתובלת בדברי דרוש ומוסר, עולה כי המחבר סבל תלאות רבות, צרות ונדודים, עד רגע הופעתו בעיר ליוורנו, בה הדפיס את ספרו:
"זה שמונה עשר שנה אשר הוריד ה' אותי מצרי"ם מצרה אל צרה... ובגולה הלכתי לדלג אל הערים הקרובות והרחוקות לדרוש ברבים בכל הקהלות קדושות המפורסמות פוזנן וליסא וקרקא ובכל קהלות וגלילות אשכנז (=גרמניה) פיהם (=בוהמיה) מערין (=מורביה) האלנד (=הולנד) ענגלאנד (=אנגליה)... ועוד מעט נהפך עלי גלגל החוזר וקמו בי עדי שקר והעלילו אותי בעלילות שקר לקחת נפשי זממו בל אשא את שמותם על שפתי... וע"י זה באתי בגולה ודרך הילוכי באתי לעיר מלוכה ווינא והייתי מסתופף בצל קורת גבירי נכבד ארץ ההיא... להמציא לי מקום לנוח שם ולהוציא אשתי ובני מבית האסורים אשר המה אסורים שם בערבוני עד אשר אתן לכסף מוציא להוציא ממסגר אסיר ולא עלתה בידם ואני יושב ומשתומם... כל הצרות אשר עברו ראשי ואני מטולטל בטלטולא דגברא קשה, ובני אהובים אשר נתן לי ה' בזה נלקחו ממני בעונותי ואשתי ושני בני הנותרים המה בשבי הקשה דכולא איתנהו ביה...".
מה שהפליא אותי הוא שבעותק המונח לפניי ישנה הקדשה בכתב יד, החתומה "מאתי המחבר", אלא שההקדשה נכתבה בסגנון כתיבה מזרחי שלא היה נהוג כלל במדינות פולין, וקשה להאמין שהמחבר היה מורגל בסגנון הכתיבה הזה.
אלא אם כן...
הוא התאמן על הכתיבה ולמד אותה במהלך שהותו בליוורנו (מסופקני).
או: שביקש ממישהו אחר לכתוב עבורו את ההקדשה (כמו המחבר העיוור שעליו כתבנו פה).
הוא התאמן על הכתיבה ולמד אותה במהלך שהותו בליוורנו (מסופקני).
או: שביקש ממישהו אחר לכתוב עבורו את ההקדשה (כמו המחבר העיוור שעליו כתבנו פה).
אוסיף עוד שתי נקודות:
א. בסוף שמו של המחבר שנדפס בשער מופיעה הסיומת "ס"ט", כמנהג חכמי הספרדים בסוף חתימותיהם (על אף שהיו אשכנזים בודדים שחתמו כך, כדוגמת ה"חכם צבי", ויש עוד מה להאריך בעניין), ואני לא יודע אם הוא חתם כך, או שמא מאחר והספר נדפס בליוורנו, הצמידו המדפיסים את הסיומת הזו לשמו מתוך הרגל.
ב. בחיפוש שם הספר ב"אוצר החכמה", קיבלתי את הרושם שרוב המצטטים אותו או המביאים רעיונות בשמו הם חכמים ספרדיים (כמו רבי אליהו סלימאן מאני, ה"בן איש חי" ועוד).
לסיכום: חכם אשכנזי יליד פולין - ס"ט, חותם בכתיבה מזרחית, וספרו מתקבל במיוחד בקרב חכמי הספרדים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.