10.7.2011

גימטריה ומשנה במסכת אבות



מאת הרב אליהו מאיר פייבלזון
קשה למצוא יהודי שלא שמע על המושג "גימטריה". בהרבה דרשות משתמשים בגימטריה ככלי לביטוי רעיונות. בדרך כלל דברים אלו דברים נחמדים, שבאופן מהותי אינם מחייבים, אם כי יש בהם משהו יפה ונעים. על כגון אלה מתאימים דברי חז"ל, במשנה במסכת אבות, פ"ג משנה כ"ג: "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה". פרפראות הן דבר שאינו חלק מהותי וחיוני מן הסעודה, אך הוא מתלווה אליהם כדי להנעים ולענג את הסועדים. הבעיה היא, שלפעמים גם דברים רציניים יותר, כמו הלכות של ממש, נדרשות בגמרא בדרך הגימטריה.
אך יותר מכל הטרידה אותי דווקא שאלה צדדית. די בהתבוננות קלה במילה גימטריה בכדי לדעת שמילה זו איננה מילה עברית. הצליל של המילה מעיד על כך כמאה עדים. זוהי מילה שחדרה אל לשוננו מאחת השפות הלועזיות שאבותינו מאותם הימים נפגשו בהם. בעובדה זו לבדה אין עדיין שום קושי, שהרי כמה וכמה מילים אנו מוצאים אצל חז"ל, שמקורן איננו עברי. אבל דוקא כאן, בנוגע למילה גימטריה, לא הייתי רגוע לגמרי. המושג עצמו, דהיינו, ההקבלה בין אותיות הא"ב לערכן המספרי, ככל הידוע לנו, הוא ייחודי לשפה העברית. ומדוע שמו של המושג ניתן לנו דווקא בלועזית? השאלה הזו הטרידה אותי כמה שנים.
יום אחד, כאשר בתי וחברותיה ישבו רוכנות על ספריהן בלימודים לקראת מבחן, במקצוע זר ומוזר לי, הנקרא בשם גיאומטריה, הלמה במוחי הידיעה שמצאתי את שורשה של המילה גימטריה. אין שום ספק שהמילה המוכרת לנו מחז"ל, זהה לגמרי לשם המקצוע הנלמד ע"י אחיותינו. אך עדיין לא ידעתי כיצד נוצר הקשר בין שתי המילים. האם יש כאן סוג של מילה מושאלת, שעברה משפה לשפה, איבדה את משמעותה הראשונית, וקיבלה משמעות חדשה? תודו שזו אפשרות לא כל כך מוצלחת. אבל, מצד שני, קשה להתעלם מהדמיון בין שתי המילים הללו. מה עושים?
ההפתעה הראשונית חלפה כעבור זמן מה. קור רוחי שב אלי, ויכולתי לחשוב קצת יותר בצלילות. כך הגעתי לתובנה ששתי המלים הללו אינן אלא מילה אחת בעלת אותה משמעות, גם בפי היוונים, וגם בפיהם של חז"ל.
גיאומטריה, היא מדידת הארץ. גיאו היא ביוונית ארץ, ומכאן גיאוגרפיה - כתיבת הארץ, גיאולוגיה – תורת הארץ. ומטריה היא מדידה, ומכאן שם מידת המרחק הנהוגה בארצות רבות – מטר. אבל השימוש העיקרי במילה גיאומטריה, הוא כנראה תיאור הצד המספרי של הענין: כל מדידה נעשית עם מספרים, ומכאן נולד שם חדש לתורת המספרים – גיאומטריה.
והמילה השכיחה אצלנו, גימטריה, היא היגוי שונה במקצת של אותה המילה, כשהכוונה במילה אחת היא: במספרים. כשחז"ל אומרים ש"יהיה" בגימטריה שלושים, הרי זה כאילו אמרו: הערך המספרי של המילה "יהיה", הוא שלושים. אבל אין כאן שם מיוחד לשיטה של תרגום האותיות העבריות למספרים. גימטריא, פירושה הפשוט - חשבון.
מכאן נוכל לחזור למילה גימטריא במסכת אבות, ולפירוש המשנה כולה. וכך נאמר במסכת אבות פ"ג משנה כ"ג:
"רבי אלעזר בן חסמא אומר, קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה".
עד היום, הבנו את המושג פרפראות לחכמה, כמשהו נעים ונאה, אך אינו מחייב, זאת לעומת גופי תורה שהם תורה ממש, והם מחייבים באופן מוחלט. כפי שפתחנו, אפשר לומר שהיחס הזה לגימטריה הוא מובן לנו בהחלט, אך מה שקשה לנו עדיין לבאר הוא: מהו עניינם של תקופות, ומדוע גם הם "פרפראות לחכמה"?
תקופות הוא כינוי למקצוע ששמו אסטרונומיה, ידיעת הכוכבים וגרמי השמים ומסלולי תנועתם. באיזה אופן מתאימה למקצוע זה ההגדרה "פרפראות לחכמה"? גם אם יגיד מישהו שזהו מקצוע מושך ומעניין, מה שלא נראה לי כל כך, עדיין אין זה מצדיק להגדיר חכמה זו כלא מחייבת. האסטרונומיה היא מן המדעים המדויקים, והיא משמשת בסיס מחייב ומוחלט לכמה ענייני הלכה מובהקים, כמו הלכות קידוש החודש וקביעת המועדות, ומדוע כרכה המשנה את התקופות עם הגימטריות, וכינתה את שניהם "פרפראות לחכמה"?
אולם, לפי ההבנה החדשה שהגענו אליה, גימטריה היא מקצוע מדויק, מוכרח ומוחלט. אין חכמה מחייבת כחכמת החשבון. היא אפילו הסמל של כל המדעים המדויקים. המתמטיקאים הראשונים, חכמי יוון, כינו אותה בתואר המכובד: "מלכת המדעים". ופרפראות אינם דברים יפים ובלתי מחייבים, אלא דברים המשמשים כמבוא לחכמה. חשבון ואסטרונומיה אינם מקצועות עם ערך תורני אמיתי מצד עצמם, ולמרות זאת הם הכרחיים וחיוניים להבנת סוגיות מסוימות. ממש כמו הפרפראות שהגישו לפני הסעודה כדי לפתוח את התיאבון.
כעת הבנתי גם למה המשנה מעמידה את "קינין ופתחי נידה" כניגוד לתקופות וגימטריות. אלו הם שני מקצועות הלכתיים הכרוכים בחשבונות מסובכים. העוסק בלימוד מתמטיקה, עוסק באותו נושא כמו העוסק בפתחי נידה או במסכת קינין, אבל ההבדל ביניהם הוא תהומי, זה עוסק בתורה של ממש, וזה עוסק בחול, אך מכשיר את עצמו ללימוד תורה. ה"נפקא מינה" הראשונה והברורה היא בכּוונה. העוסק בתורה, גם אם אין כוונתו ברורה לו בעצמו, הוא עוסק בתורה, ועיסוקו קודש. לעומת זאת, העיסוק בחול, צריך כוונה ומחשבה ברורים יותר כדי לצרף את חולו אל הקודש.

5 תגובות:

  1. מצאתי שתוספות בחולין (דף כח, א, ד"ה ועל) משתמשים במילה "גימטריה", כתחליף למונח "נוטריקון", וזה קצת מפליא (לא בדקתי אם העירו על כך).
    זה לשון התוספות:
    "יש מפרשים דדריש בגימטריה ד'כאשר', אל"ף - אחד בעוף, שי"ן - שנים בבהמה, רי"ש - רובו של אחד כמוהו...".

    השבמחק
  2. לגבי פירוש המילה גימטריה עיין שם בתוי"ט:

    וגמטריאות - פירש הר"ב חשבון האותיות. כמו (בראשית מ"ב) רדו שמה שאמר יעקב רמז לרד"ו שנים שיעמדו ישראל במצרים. וכן (ויקרא ט"ו) בזא"ת יבא אהרן רמז לבית ראשון שיעמוד ת"י שנים גם רש"י פי' גימטריאות חשבון האותיות ונוטריקון. וכן בערוך פירוש גימטריאות שבמקום אחד כותבין א'. במקום מאה כותבין ק' ע"כ. ונראה לי שהוא שם מושאל ולקוח מלשון יון שקוראים כן לחכמת המדידה והתשבורת. וחכמינו השאילו השם לכל עניני חשבון ומספר וכ"כ המפרש להלכות קדוש החודש פרק שמונה עשר [הלכה י"ג] וראיתי בדרך חיים שמפרש כך לגימטריאות דמשנתינו שרצה לומר חכמת המדידה והתשבורת ע"כ. [כדאיתא [ברש"י] פרק כלל גדול דף ע"ה] וא"כ ראוין הדברים למי שאמרן. לפי שעל רבי אליעזר חסמא זה העיד רבי יהושע שיודע לשער כמה טפות יש בים כדאיתא בפ"ג דהוריות דף י'. וזהו חכמת ההנדסה שהקדמותיו המדידה והתשבורת. ולפי שהוא היה שלם גם בכל אלה ראוי היה הוא שיאמר כן. ואילו אדם אחר שלא היה שלם בחכמות אין מן הראוי שיאמר כך דוגמת מאמרם ז"ל בריש קהלת. ולפיכך זה הפירוש בגמטריאות שהוא בחכמת המדידה והתשבורת קרוב לשמוע. ועיין מה שאכתוב לקמן בשם המגיד. וכן זו החכמה קדומה בזמן לתקופות שבלעדה לא ירים איש את ידו ואת רגלו במהלך המזלות צבא השמים וכסיליהם. ואעפ"כ למעלת חכמת התקופה ונושאה. שנאה קודם לגמטריא אף על פי שיש לגמטריא קדימה זמנית:

    השבמחק
  3. עוד כמה נקודות שהובאו במאמר וכבר נידונו שם בתוי"ט
    הן הן גופי הלכות - לא בא למעט שאר הלכות שבתורה דהא לא ממעיט אלא תקופות וגימטריאות. אלא נקט הני לפי שהם דומים לתקופות וגימטריאות שהם חשבונות [ועיין לקמן] כ"כ בדרך חיים. וכתב עוד דלרבותא נקטינהו שאע"פ שאלו קינין ופתחי נדה הם חשבונות הבאים מחמת ספק שאירע בהם. ואילו תקופות וגימטריאות אין בחשבונות ספק אפ"ה אינהו עדיפי.

    לכך צריך לומר שדברי ר"א חסמא הן על הידיעה מן המהלכים בלבד. ולא מה שנמשך מהם שהוא קדוש החדש. ועבור שנה. שלענין זה ודאי שהן והן גופי הלכות הן. אבל דברו אשר דבר הוא לבני אדם שלומדים זה לדעת אותם. ושיהיו שלמים בחכמה. ואמר שאין זה אלא פרפראות. כך נראה לי.

    יישר כח, בלוג נפלא!

    השבמחק
  4. פירוש "פרפאות לחכמה" עיין בברטנורא
    פרפראות לחכמה - כמו הפרפראות שרגילין לאכול בסוף הסעודה לקנוח דרך תענוג.

    השבמחק
  5. מרדכי וינטרויב9 בינואר 2012 בשעה 11:06

    ניתן לומר כי 'גמטריה' מורכבת בשתי מילים: 'גמא' שהיא האות השלישית באלפבית היווני; ו'טריא' שמשמעו שלש ביוונית.

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...