12.2.2013

אמנות יהודית במיטבה - כתב יד מאוייר מפולין - המאה ה-18

מכירת היודאיקה הבאה של 'קדם - בית מכירות', תהיה כרגיל גדושה בפריטים נדירים ומרהיבים. אחד המיוחדים שבהם הוא כתב יד מאוייר מהמאה ה-18 של החיבור 'עץ חיים' לרבי חיים ויטאל, תלמידו של האריז"ל.
זוהי העתקה אמנותית מרשימה, המלווה בעשרות ציורים, עיטורים וקישוטים לכל אורכה. לכל אחד מפרקי הספר (המכונים "שערים"), אוייר שער בסגנון אחר, ובסופי ה"שערים" נוספו קישוטים שונים, בהשפעת סגנון ה"רוקוקו" וברוח התקופה. בפרקים המשניים של כל "שער" אויירו 'תיבות-פתיחה' (איניציאלים) בצורת חיות, עופות ודגים.
מתוך השוואה לכתב יד דומה שנמצא בספריית "עץ חיים" באמשטרדם, ומתוארך לשנת תק"מ (1780) קבענו כי כתב היד שלפנינו נכתב על ידי אותו סופר, שרשם את שמו בכתב היד ההוא: "דוב בער ב"ה חיים... מפאדהייץ" (Podhajce, גליציה-פולין).
זהו פריט נדיר ביופיו, אתן לתמונות לדבר בעד עצמן:
פרק ג' - תיבת-פתיחה עשויה מדגים
בסוף 'שער העקודים' - איור יעקב אבינו עם המקלות ברהטים
ואיורי כבשים 'עקודים' 'נקודים' ו'ברודים'. למטה: עקידת יצחק



8 תגובות:

  1. בשער המלכים מופיעים שמונה פרצופים, הלא הם כמובן שמונת מלכי אדום שמלכו קודם מלוך מלך בישראל. ע"פ הקבלה המלכים הללו הינם רמז לספירות עליונות שירדו ב"שבירת הכלים".

    השבמחק
  2. יפה מאד חוניה, תודה רבה!

    השבמחק
  3. קצת משונה למצוא בספר קבלי איורים המבוססים על המיתולוגיה היוונית, כמו העוף בעל שני ראשים או הנחש התופס את זנבו.
    כנראה המאייר לא היה מודע ל'שורשם העליון'...

    השבמחק
    תשובות
    1. "נחש עקלתון", שזנבו בפיו, מופיע גם במקורות יהודיים.
      העיט הדו-ראשי הופיע בכמה מסמלי המדינות באירופה, וסביר יותר שזה היה מקור ההשראה של המאייר.

      מחק
    2. בפירוש הגר"א לספרא דצניעותא (פרק א) כותב: "וידוע ששני תנינין הן, אחד לויתן נחש בריח שהוא שוכב לאורך הים כבריח כידוע, ואחד לויתן נחש עקלתון שמתעגל ומקיף את כל העולם ואוחז הזנב בראש, וכן הוא בתנין השמים ששוכב באמצע המזלות כבריח וחוזר ומתעגל זנב בראש כמ"ש הקדמונים".

      מחק
    3. "נחש עקלתון" שבישעיה כז א, כלל אינו מתפרש כנחש שזנבו בפיו. עי' מפרשים על אתר
      אכן במקורות יהודיים נזכר הנחש שזנבו בפיו (לדוגמא, בריש פרק השוכר את הפועלים), אך באיורים?! מאן דכר שמיה!
      ואילו במקורות גויים מופיעים איורים כאלו בתקופה הקדומה, לדוגמא, בקערות השבעה בבליות מהמאה החמישית שכיח מאוד האיור, כסמל דימוני. ולזכרוני זה מופיע עוד הרבה קודם לכן.
      נכון שהמאייר לא ידע בדיוק מה הוא מאייר, ואני מסכים לכך ואין לי עליו 'תלונות'... ולא באתי רק להעיר אלא על המוזריות שבדבר.

      מחק
  4. באיור של עקידת יצחק, מופיע יצחק כנער צעיר. שימו לב, אברהם מצויר כבעל זקן ואילו יצחק נעדר חתימת זקן. וזה לא בדיוק כדברי חז"ל (שהובאו ברש"י לתורה) שיצחק בזמן העקידה היה בן שלושים ושבע שנה!
    ושמא המאייר סבר כדעת אבן עזרא (החריגה בהחלט מכל המפרשים), שאכן בזמן העקידה היה יצחק נער צעיר.

    השבמחק
    תשובות
    1. עכשיו ראיתי, שכבר בפסיפס בית הכנסת בבית אלפא (המאה השישית) מופיע יצחק כילד, ושם הוא נראה ממש ילד צעיר, אולי תינוק!
      ראו כאן: http://www.daat.ac.il/daat/art/akeda/01.jpg
      כנראה מישהו דן בכך. קיימת ספרות רבה על הפסיפסים היהודיים הקדומים, ולענייננו, בנוגע לעקדת יצחק, ראו, לדוגמא: http://www.daat.ac.il/he-il/art/artists/balas-akedat-yitzhak.htm

      מחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...