3.2.2013

מי המחבר - גילוי ביבליוגרפי

הנה שער של 'פרקי אבות' עם פירוש, שנדפס בוילהרמסדורף בשנת תע"ח (1718).
בספר כולו ניתן לצפות - כאן.
כפי שמציינים ברישומי מפעל הביבליוגרפיה "שם המפרש אינו ידוע". לא ברור מי הוא מחבר הפירוש, שאינו חותם את שמו בהקדמת הספר, ואינו מספק בה שום פרטים מלבד מילות ענווה: "גם אני עני בדעת ובביתי אין לחם ושמלה... כמוני היום הקטן דל וצעיר לחכמים...".
בקולופון  שבסוף הספר כותב המחבר:
"בריך רחמנא שנתן לי חסדו להיעשות סניף לעשרה בברכת התורה דהיינו תשעה וקטן נראין כעשרה...", ואיני יודע אם יש כאן רמז כלשהוא או סתם מליצה (על פי המובא בפוסקים שבדיעבד יכול קטן להצטרף עם תשעה למניין).

והנה זה פלא, בעותק של הספר שהתגלגל לידי ונמצא בספרייתי, מצאתי רישום בכתב-יד, מבעלים שכנראה ידע בידיעה אישית מיהו מחבר הפירוש. בזכותו מתגלה עתה לראשונה שמו של המחבר:
הפי' על [מסכת אבות] שחיבר מוהר"ר אפרים איטינגען מוו"ש [מוואלרשטיין]
הק' יהודא ליב מאיטינגען

מרישום זה עולה כי מחבר הפירוש הוא אדם בשם ר' אפרים איטינגן (שלא מצאתי לעת עתה פרטים אודותיו), כנראה מהעיר וואלרשטיין (Wallerstein, בוואריה) שבגרמניה, ונראה שהחותם ("הק' יהודא ליב מאיטינגען") היה קרוב משפחתו.

תוספת:
יוסף במברגר מפרנקפורט הפנה אותי לספר 'תולדות משפחות גינצבורג' שבו מופיע שמו של ר' אפרים מוואלרשטיין מספר פעמים, ותודתי לו על כך.
במילואים שבסוף הספר (החל מעמ' 253) מועתק סדר שלשלת היוחסין של ר' מאדיל (מרדכי) הזקן מהעיר אטינגן (Oettingen in Bayern) שבגרמניה, אבי משפחת איטלינגען (וגם: איטינגא, איטינגען, עטלינגער וכו') לדורותיה, בתוספת טבלאות מפורטות.
לרבי מאדיל הזקן היו כמה בנים, אחד מהם הוא רבי שמעון איטינגן.
בנו של רבי שמעון איטינגן היה ר' אפרים מוואלרשטיין המדובר, שהוא כנראה מחבר הפירוש למסכת אבות.
עמ' 256
מענף אחר של צאצאי רבי מאדיל איטינגן הזקן (צאצא של בנו רבי אברהם איטינגן) היה הגאון רבי יהודה ליב איטינגן אב"ד העיר לבוב שחי קרוב לזמנו של ר' אפרים שלנו (נפטר בשנת ת"ק - ראו עליו כאן). האם הוא החותם כאן ("הק' יהודא ליב מאיטינגען") והוא שגילה לנו את זהותו של המחבר? מי יודע?!

--
להלן קטעים מתוך הפירוש:


אם אין יראה אין חכמה, אם אין חכמה אין יראה - שהרי היראה היא בית שער לחכמה והאיך יבוא לחכמה הטמונה בת מלך פנימה אם לא דרך שער הבית, ואם אין חכמה איך יפתח השער הסגור ואין לו מנעל ופותחים לפתוח השער הסגור, והנה עכ"פ יהיה לו חכמה מועטת לבוא אל שער המלך פנימה והיא היראה וממנה יבוא אל החכמה העליונה כמו שכתבתי לעיל בדברי רבי חנינא בן דוסא.
אם אין בינה אין דעת, אם אין דעת אין בינה - למשל מי שיש לפניו ספר נחמד מלא כל טוב ואינו יודע שהוא ספר פשיטא אין מבין מה שיש בו ומה תועלתו, ואם אין בינה שאינו מבין תועלת הספר מה יועיל לו שהוא יודע שזה [ספר] ואם כן אין דעת, שידיעתו אינו כלום.
אם אין קמח אין תורה - הוא דרך משל לפי שהתורה נקרא לחם, לכו לחמו בלחמי, ואם אין קמח איך יעשה לחם, כלומר אם אין לאדם ממי שיקבל ממנו איך ילמד תורה, וקמ"ח נוטריקון קבלה מחכם, כלומר ואל בינתך אל תשען, רק אם אין חכם בעירו יגלה למקום תורה וילמד, וכן אם אין תורה אין קמח, אין מי שיקבלנה.
או דרך הלצה שמעתי שאומרים מקח טעות, כלומר בני אדם טועים במלתו מק"ח שהוא נוטריקון מ'ראה ק'ול ח'כמה, לפי שכל אדם טועה בו לומר שהוא יפה מראה ואינו כן, וכן שיש לו קול ערב ואינו כן וסובר שהוא חכם ואינו אלא פתי וסכל, ואם כן מק"ח הוא טעות גמור ואינו חוזר ביתר משתו"ס ונשאר בשטותו. אבל לפי ענינו הוא ההיפך ונתחלף מקח בקמח, והוא נוטריקון ק'ול מ'ראה ח'כמה, והנה החכמה משכנה בלב והיא צפונה ונסתרת, מים עמוקים בלב איש אך איש חכם ידלנה ע"י הלשון שהוא קולמוס הלב, והנה בק'ול מ'ראה ח'כמתו הצפונה, לזה אמר אם אין קמח אין תורה ואין תורה בלא קמח. כל זה הוא בדרך רמז ודרש, אף על פי כן כשם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו כך כל מה שאמרו חז"ל יש לו מקרא דרש סוד, דרך פרדס פ'שט ר'מז ד'רש ס'וד ואפילו שלוחיך המה שדי הבעל המה פרד"ס רימונים והריקנים המה מלאים כרימון.
בן בג בג אומר - הנה בן בג בג היה גר צדק, וכן המה נוטריקון בן [גרים], ואפשר שהיה זה הגר שבא אל שמאי להתגייר על מנת שילמדנו תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ ושמאי דוחפו עד שבא אל הלל וגיירו ולמד עמו יום ראשון א' ב' ג' ד' ויום ב' למד עמו ד' ג' ב' א'. אמר ליה אתמול למדת אותי א' ב' ג' ד' ולמה אפכית לי עד שאמר ליה לאו עלי דידי קא סמכת ולמד ממנו גם תורה שבעל פה. לזה אמר הגר הפוך בה והפוך וממילא תראה דכולא בה, דהיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

בן הא הא היה גם כן גר צדק כמבואר שלכך נקרא בן הא הא ע"ד ה"ה ניתוספת לאברהם והי' לשרה, ולדעתי היה זה הגר אונקילס או עקילס שאמרו אספסימנוס ואבינמוס הגרדי לאומה זו אתה מתדבק אין אומה בכל האומות שפילים נבזים וסחופים ודוים כאומה זו. השיב להם אף על פי כן, לומר אדרבה לפום צערא אגרא.
הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא - לפי שנקרא בן הא הא. או סמך על מה שאמר לפום צערא אגרא, דהיינו אדם יולד לעמל לחיים חיי צער ויהא עמל בתורה, וחשב מה' עד מאה, וכן עוד לתושיה דהיינו התורה נקראת תושיה שמתשת כחו של אדם, ואם כן כך דרכו של תורה לעמול בה בצער ומשום זה התגייר ומתחיל מבן ה', כמו שפירש[ו] קדמונינו ז"ל שע"ד ג' שנים יהיו לכם ערלים כמו האילין שאין נהנים ממנו ג' שני ערלה כן הוא התינוק אין מלמדין עמו אפילו צורת האותיות, ובשנה ד' פרי קודש הילולים לה' מתחילים ללמוד עמו צורת האותיות, ובן ה' מתחיל ללמוד מקרא חמשה חומשי תורה דהיינו לכל שנה חומש א', או י"ל צריך ללמוד עמו תוך ה' שנים אלו כל המקרא תורה נביאים ומשם עד ט"ו למשנה צריך שילמוד כל המשנה ואז בן ט"ו כל התלמוד ממש ערוך לפניו כשלחן ערוך, ולא כמלמדי תינוקות בזמנ[נ]ו בע"ו [בעוונותינו] אינם לומדים עם הילדים הן מקרא או משנה רק תיכף גמרא וזה וזה אינו עולה בידו והיה כי יגדל הנער ויבוא לעיון שיבין הלכה לעצמו אם יבוא לפסוק אחד אינו יודע מאומה וצולל במים אדירים ויעלה חספא בידו, והנה שיערו חז"ל שכל מי שאינו רואה סימן ברכה בלימודו בה' שנים שוב אינו רואה, לכך נתנו זמן לכל אחד ה' שנים ולמדו ממלאכת המשכן.

תגובה 1:

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...