12.6.2012

טעות לעולם חוזרת

טעות בשער הספר "מעצבנת" יותר מאשר טעות בתוכו, ומה תאמרו על אחת כזאת שעוברת "מדור לדור", כלומר ממהדורה אחת לבאות אחריה, מבלי שאף אחד ישים לב ויתקן אותה?!
אז הנה טעות מן הסוג הזה, אך לפני כן - הקדמה קצרה:
בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מא, א, מובא פתגם שהיה רווח אצל בני "מערבא" (המערב = ארץ ישראל):
"דדא ביה - כולא ביה, דלא דא ביה - מה ביה?"
הגמרא עוסקת בחשיבות ה"דעת" אצל האדם, ובהקשר זה מביאה את הפתגם הנ"ל, שבתרגום לעברית הוא כך: כשזה אצלו - יש בו הכל, כשזה לא אצלו - מה יש בו?, או בתרגום חופשי יותר: כשיש לו את זה - יש לו הכל, וכשאין לו את זה - אין לו כלום. כשהכוונה, כמובן, לדעתו של אדם, שבלעדיה הוא חסר כל.
מכאן אנו מגיעים לספר הלכה מתקופת הראשונים שמחברו לא נודע ושמו "כל בו". שמו של הספר נאה לו (והוא נאה לשמו), כי אכן מדובר ב"כל בו" הלכתי, הכולל בתוכו מגוון רחב של ליקוטי דינים ומנהגים מכל תקופות השנה ומקרי האדם. 
בראש הספר הוסיפו (מחבר הספר? מעתיקי כתב היד? המדפיסים?) פרפראזה על הפתגם דלעיל: "דדא ביה כולא ביה". כלומר, יש בו הכל. במהדורה הראשונה (איטליה, ר"ן 1490 בערך) הופיע משפט זה בכותרת שלפני הפרק הראשון (אחרי המפתחות), אך החל מהמהדורה השלישית שנדפסה ברימיני (איטליה) בשנת ר"ף (1520; ע"י גרשום שונצינו), הועבר המשפט אל השער, אם כי בשיבוש של אות אחת:
רא ביה כולא ביה" - כלומר, התחלפה לה האות ד' בר'.
חילוף ד' בר' הוא די מצוי, אבל מי שמכיר את המשפט ישים לב מיד לטעות. ואולי לא... כי במהדורה הבאה אחריה (ונציה ש"ז 1547), וגם בזאת שאחריה (ונציה שכ"ז 1567), ושוב בזאת שאחריה (פיורדה תקמ"ב 1782), לא תוקנה הטעות, שעברה מבלי משים ממהדורה אחת לחברתה.
תגידו: לא כל כך קריטי. אולי, אבל לי כבר יש תירוץ להביא כאן את השערים היפים של מהדורות הספר (עם סמלי המדפיסים המרשימים). אז בבקשה: 
רימיני ר"פ (1520)
רימיני ר"פ - מתוך השער
ונציה ש"ז (1547)
ונציה שכ"ז (1567)
פיורדה תקמ"ב (1782)
פיורדה תקמ"ב - מתוך השער


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...