21.7.2016

רמזים על שמות חכמי הקבלה - חזיון לילה של רבי מסעוד ארוואח, ממקובלי מרוקו - רישום בכתב-ידו של רבי שם טוב הכהן, ממקובלי ירושלים

הספר 'דברי שלום' המכיל מדברי תורתו של המקובל הנודע רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש (ת"פ-תקל"ז 1720-1777), נדפס בירושלים בשנת תר"ח (1848), בבית דפוסו של ר' ישראל ב"ק. עותק של הספר מגנזי ספריית חב"ד ואשר נסרק באתר HebrewBooks, היה שייך למקובל רבי שם טוב ב"ר מנחם הכהן-חסיד (נפטר תרמ"ח 1888), שהיה מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל" (מתורתו נדפס הספר "טוב שם" בהוצאת "אהבת שלום", ירושלים תש"נ. ראה שם במבוא לתולדותיו).

עותק זה גדוש בהגהות על תוכן הספר בכתב-ידו של רבי שם טוב הכהן. בשער הספר, מצד שמאל, חתימתו, ובצד ימין - רישום מעניין שהעתיק רבי שם טוב הכהן מהגהה בכתב-יד על "סדור תפלה של חול" שהיה שייך ל"אחד מן חברייא". אותו "אחד מן חברייא" חתם את שמו בסוף ההגהה, ומכך נודע שמו: רבי מסעוד ארוואח, שהיה ממקובלי מקנס שבמרוקו, ופעל בין השנים ת"ק-ת"ר.
תוכן הרישום הוא חזיון לילה שהיה לרבי מסעוד ארוואח, ואשר בו נתגלה לו כיצד נרמזו בפסוק "בריתי היתה אתו החיים והשלום" (מלאכי ב, ה) שמותיהם של גדולי הקבלה - האר"י, תלמידו רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) והרש"ש (מחבר הספר שלפנינו).
בסריקה שמופיעה באתר HebrewBooks הרישום קטוע, ועל כן נעזרתי במנהל ספריית חב"ד, הרב שלום דובער לוין, שהואיל בטובו להשלים לי את האותיות החסרות מן העותק המקורי:
את זה מצאתי בגליון בסדור תפילה של חול לאחד דמן חברייא וז"ל [=וזה לשונו] אור ליום ה' בשבת י"א לירח מבש"ר טו"ב במשמרה אחרונה נגלה אלי שאני כותב בס'[פר] אחד מרובעת כיוצא בזה בזה"ל [=בזה הלשון] מי גילה רז זה מחזה שדי יחזה במוטב ג' כחדא נרמזו בכתוב הזה ברית"י הית"ה את"ו גי' ר"ח שם קדוש של הר' האר"י זלה"ה החיי"ם והשלו"ם רמז למהרח"ו זלה"ה ולמהרש"ש זלה"ה בשני שמותם, אך לרמז חניכת שרעב נרמז המספר שהוא ג"ק [=גימטריה קטנה?] מן ש"ר באות ה' גדולה של תיבת החיים ואותיות ע"ב הם בשני מימין של ס"ת [=סופי תיבות] החיים והשלום עם כללות ב' התיבות, ע"כ. וזו פלא. ה' ברחמיו יערה עלי ועל זרעי וכו' רוח טהרה וקדושה מחכמת... הנז'[כרים] הצע[יר] מסעוד ארוואח ס"ט


"כותב מרובעת" - הכוונה לכתיבה באותיות מרובעות (להבדיל מהכתיבה הספרדית הרהוטה).
לא התעמקתי מספיק ברמזים, אבל בינתיים אני מבין כך:

גימטריה של האותיות המודגשות בפסוק "בריתי היתה אתו" = ר"ח (208), שהיא ערך שמו הפרטי של האר"י: יצחק (=ר"ח 208).
שמו הפרטי של רבי חיים ויטאל מרומז במילה "החיים".
ושמו הפרטי של רבי שלום שרעבי מרומז במילה "והשלום".

בנוסף, ה"חניכה", כלומר הכינוי, "שרעב" שבה כונה הרש"ש, נרמזת בערך כך:
שרעב =
שר - במספר קטן (ש=3, ר=2) = 5 - נרמז באות ה' של המילה "החיים".
עב - שני מימי"ן (אותיות מ') בסופי תיבות של החיים והשלום + "כללות ב' התיבות". (את זה עוד לא הבנתי).

התאריך שמופיע ברישום הוא "אור ליום ה' בשבת י"א לירח מבש"ר טו"ב". יתכן והשנה היא תקנ"ט (1799) = גימטריה של "מבשר טוב". בשנה זו חל יום י"א בחודש רק בחודשים שבט ואייר, ואולי "ירח מבש"ר טו"ב" הוא חודש שבט, עפ"י הרמז: שב"ט = שנתבשר בשורות טובות.

 * * *
בסוף ההקדמה של עותק זה, העתיק רבי שם טוב הכהן, קטע ממכתב מעניין שמצא בגנזי הרב היר"א' - רבי ידידיה רפאל אבולעפיא (בשנת תרכ"ט), שהיה ראש ישיבת המקובלים "בית אל" בימיו של רבי שם טוב. המכתב ממנו העתיק היה בכתב-ידו של רבי יום טוב אלגאזי (המהרי"ט), תלמידו של הרש"ש וממלא מקומו בראשות הישיבה. במכתב מתאר המהרי"ט את הימים שאחרי פטירת המהרי"ט, וכותב על הנהגת רבו בעניין סדר הכוונות בשנת השמיטה. מכתב זה התפרסם מהעתקה נוספת שעשה רבי שם טוב למכתב זה, ע"י הרב משה הלל, בקובץ "מן הגנזים" ('אגרת חדשה בענין סדר הכוונות בשנת השמיטה מאת רבי יום טוב אלגאזי', מן הגנזים, ספר שישי, ירושלים תשע"ה, עמ' פא-צא). 

אני מפנה את הקוראים למאמר הנ"ל של הרב משה הלל, ואעתיק כאן רק את הקטע ההיסטורי מתוך מכתבו של המהרי"ט שהעתיק רבי שם טוב הכהן (העתקתי מהנוסח שמופיע בספר שלפנינו. השינויים מההעתקה שפורסמה שם קטנים מאד):
"אהש"ט [=אמר הכותב שם טוב] הנה זה מצאתי מצאתי אגרת אחד בגנזי הרב היר"א ז"ל, כתיבתו וחתימתו מהר' מהריט"א [רבי יום אלגאזי] זלה"ה, על אשר שלח לו להר' כמהר"ר שלמה מולכו ז"ל (בעל ספר שמן זית) וז"ל הצרי'[ך] לענינינו: ומה גם כי אני מטופל הרבה הן בענייני צבור והן בעול כבד שקבלתי עלי, כי הן בעון המר שדי בדוקי'[ן] שבעין אל הלקח ממנו ארון האלהים חד בדרא בוצינא קדישא הר' החסיד ש"ש [=שלום שרעבי] זלה"ה וחל"ש [=וחיים לנו שבק], אוי לנו שכך עלתה בימינו, כי אבד חסיד מן הארץ, ואיננו כי לקח אותו אלהים, על זאת ידוו כל הדווים בראות בית המדרש שמם, שאין לנו תמורתו, מי יעמוד בסוד ה' להתפלל עלינו, וע"כ [=ועל כל] אחינו בית ישראל.
ויען כי עגמה נפשי לאמר איך יתבטל המדרש הקדוש הזה, והרב כמהר"ח [=רבי חיים] די-לה-רוזה תשש כחו הרבה מאד מרוב היסורים אשר ב[א]ו עליו, ואין בו כח כלל ועיקר לקבל עול זה, כי אפילו בתפילת שחרית אינו יכול לבוא לבית המדרש כי אם דוקא במנחה וערבית, והנה כי כן הקדשתי גופי לשמים לעמוד לשרת בשם ה' במקומו ככל אשר יבוא מידי כפי יכולתי, אף כי ידעתי כי איני ראוי לכך, ואולם בטחתי בזכות הר' ז"ל כי זכותו יגן עלי, יען אחד מהטעמים שנכנסתי בענין זה הוא כדי לרחם על בניו כי נשארו בלי משען ומשענה, אולי יהיה להם מזונות מהכנסת בית המדרש, ומובטחני כי ה' בידי יצלח, ועל דבדק לן מר על ענין השביעית... [כאן מופיע ההמשך בעניין סדר הכוונות בשנת השמיטה]...".

2 comments:

  1. עב - שני מימי"ן (אותיות מ') בסופי תיבות של החיים והשלום + "כללות ב' התיבות" כלומר, עם שתי המילים של שמו שלום=4 שרעב=4 ביחד הם 8 +72 = 80 שתי פעמים מי"ם.

    השבמחק

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...